הוא העומד

האם קבלת עירוי דם עשויה לגרום לזקפה? כאילו, גם אם לא נפלתם על האחות עם המעט עכבות וההרבה ציצים?

השאלות האהובות עלינו ביותר הן אלה שמשלבות באופן מופלא בין החולני לדבילי, כמו זאת של הקורא עידו: "האם גבר שנותנים לו עירוי דם - במצב רגיל, לא אחרי שהוא איבד דם כתוצאה מפציעה - יכול לפתח זקפה פשוט בגלל עודף דם בגוף?". כן, ככה אנחנו אוהבים אתכם. אבל לא, לדאבוננו התשובה היא לא. הרעיון אמנם נשמע סביר בתיאוריה, כי מערכת הדם היא מעגל סגור - כך שאם יש בה יותר דם מהדרוש, העודפים צריכים להתנקז לאנשהו, ואם כבר להתנקז אז למה לא לשם - אבל כמו שהיטיב להסביר לנו ד"ר מיכאל כהן, מומחה לאורולוגיה ולאורו־אונקולוגיה מבית החולים כרמל בחיפה, תיאוריה לחוד ומעשה מגונה לחוד.

 

כמו כל איברי הגוף, אומר הדוק, גם זה שאתם חושבים איתו מקבל אספקת דם סדירה מהלב. ברגיל, כל טיפת דם שמגיעה אליו דרך העורקים גם יוצאת ממנו בחזרה אל הלב דרך הוורידים; כל זמן שכמות הדם שנכנסת זהה לזאת שיוצאת, הוא נשאר במצבו הטבעי והמדולדל. כשאנחנו רואים משהו מגרה, כמו כוסית או לאפה, המוח נכנס מיד לפעולה: הוא מיידע את איבר המין שלנו בחדשה המשמחת, ומרחיב את העורקים באזור כדי לאפשר ליותר דם לזרום לתוכו ולמלא אותו במהירות. אבל זה עוד לא הכל: כדי להפיק זקפה ראויה לשמה צריך שהדם לא רק יגיע לאיבר הנכון, אלא גם יישאר בו. וזה כבר טריק קצת יותר מסובך.

בתמונה: מה זה משנה, העיקר שהפועל לא אלופה 

 

לאורך האיבר עצמו עוברים שלושה צינורות של רקמה ספוגית (שנקראים גם "הגופים המחילתיים". כן, אנחנו יודעים, סקסי). כשהם מתמלאים בדם מופעל לחץ על הרקמה מבפנים, ומושגת הנפיחות הרצויה. חוץ מזה, כשהצינורות הספוגיים האלה מלאים הם לוחצים על הוורידים שאמורים לנקז את הדם, עוצרים את הזרימה בחזרה ללב, ומאפשרים למיודענו להישאר זקוף לאורך זמן. רק כשהגירוי חולף, המנגנון עובר לרוורס: לחץ הדם הגבוה נעלם, ואתה ממלמל שבחיים לא קרה לך דבר כזה, ורוצה למות.

 

אם לחזור לשאלתך, עידו, אז גם אם תנפח את הגוף בדם, לא יקרה הרבה בלי הפעלה של מערכת הזקפה - כלומר ללא הצד הפסיכולוגי של העניין. העורקים אולי ישלחו מעט יותר דם אל בין הרגליים, אבל הוורידים ינקזו אותו משם באותה מהירות שבה הוא מגיע. יתרה מזאת: אם תכניס יותר מדי נוזלים לגוף, אתה עלול לגרום נזק בלתי הפיך לרקמות רגישות כמו הריאות והמוח, שיתנפחו כתוצאה מעודף מים וייצרו בצקת - שגורמת גם היא לנוקשות איברים, אבל לא בדיוק מהסוג הרצוי. בקיצור, אין סיכוי שההמצאה שלך תעבוד, אבל יש סיכוי לא רע שהיא תהרוג את הנסיין שלך.

 

כדי לסיים בנימה אופטימית יותר, נציין שבכל זאת יש דרך קלה להשגת זקיפות משופרת, הגם שרק פעם אחת ביום: שתייה מרובה של מים לפני השינה מפיקה על פי רוב זקפת בוקר מפוארת. המדענים לא לגמרי סגורים על הסיבה לתופעה הזאת, אבל חושדים שיש לזה קשר ללחץ שמפעילה שלפוחית השתן המלאה על בלוטת הערמונית הסמוכה אליה. כל מילה נוספת מיותרת, וגם דוחה. 

 

מקק היום

לעידן יש שאלה על ג'וקים מתים. מעניין אם זה לידע כללי או לטינופת אישית

 

הקורא עידן שואל למה ג'וקים תמיד מתים על הגב. ואנחנו אומרים, למה להכליל? רבים מהם מתים דווקא על סוליה של נעל, או בתוך קיבה של עכבר, או באסלה. אבל מה שנכון נכון, רוב הג'וקים המתים שאנחנו מוצאים בבית ובמשרד באמת שוכבים על גבם - והסבר אחד לעניין הוא שהם בנויים ככה שקשה להם להתהפך. בטבע זאת לא בעיה אמיתית, כי תמיד יש בקרבתם צמחייה שאפשר להיאחז בה, או שהקרקע עצמה לא ישרה ומקילה עליהם להתהפך בחזרה. אבל אם ג'וק נופל מהקיר לבלטות, ואיתרע מזלו לנחות על הגב, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי להסתובב ולקום על הרגליים.

 

הסבר אחר קשור לקוטלי חרקים כימיים, שפוגעים במערכת העצבים הג'וקית. אצל חרקים, כמו אצל בני אדם, יש עצבים שפוקדים על השרירים בגפיים להתכווץ, ואנזים מיוחד - אצטיל־כולין אסטראז, אם לדייק - שכל תפקידו לבטל את המסר העצבי, ולמנוע מהשריר להתכווץ כשלא צריך. קוטלי חרקים, בדיוק כמו גז העצבים של סדאם חוסיין ימ"ש, משתקים את האנזים הזה וגורמים לשרירים להתכווץ עוד ועוד. התוצאה היא שהג'וק נכנס לעוויתות, מתהפך, ובסוף מת מתשישות. או, כאמור, מנעל.