ישראל סירבה לשתף פעולה עם ועדת החקירה, ומנעה את גישתה למקורות צבאיים ולקורבנות ירי הרקטות. מהצד הפלסטיני, נציגי חמאס הצטרפו לחוקרי הוועדה, שפעלו ברצועה במשך חמישה ימים, ולכן ישנו ספק רב בדבר יכולתם של הנשאלים להשיב בכנות לשאלות החוקרים על התנהלות חמאס בימי המלחמה.
אך הבעיה העיקרית העומדת בפני צוות החקירה היא העובדה שאין בנמצא בית דין שיוכל לתת את הדין על הממצאים. "מבחינה פרקטית פוליטית, הלוואי ויכולתי להיות אופטימי", אמר גולדסטון. עם זאת, הוא הביע תקוותו כי הדו"ח, שצפוי להתפרסם בספטמבר, יוביל לפעולה מצד גופים אחרים באו"ם, כמו-גם ממשלות זרות.
גולדסטון, שופט מדרום-אפריקה שכבר היה מעורב במשפטי פשעי מלחמה ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה, סירב למסור פרטים על תוכן החקירה. עם זאת, ראיונות שערכו תחקירני סוכנות הידיעות AP עם עשרות מתושבי עזה, שדיברו עם חברי הוועדה, חושפים חקירה רחבת-היקף, הנוגעת לחשדות הבולטים ביותר.
בין המרואיינים גם גבר בדואי, שסיפר לחוקרים כי ראה כיצד חיילים ישראלים ירו למוות באמו ובאחותו, בעודן נמלטות מביתן כשדגל לבן בידן. אבל גם הוא אינו בטוח שיראה צדק נעשה. "הוועדה הזו היא בדיוק כמו האחרים שבאו", אמר מג'ד חג'ג' בן ה-46. לדבריו, "יש הרבה דו"חות כתובים, אבל הם לא שווים הרבה יותר מדיו על נייר".
ישראל פתחה במבצע "עופרת יצוקה", על-מנת לשים סוף לשמונה שנים של ירי רקטות לעבר יישובי הדרום. ארגוני זכויות אדם פלסטינים דיווחו כי יותר מ-1,400 בני אדם נהרגו, מרביתם אזרחים. ישראל טענה כי 1,100 מתושבי עזה נהרגו, מרביתם חמושים. 13 ישראלים נהרגו במערכה, בהם שלושה אזרחים.
ארגוני זכויות אדם קראו לפתוח בחקירת פשעי מלחמה מייד לאחר סוף המלחמה, והאשימו את ישראל בשימוש לא פרופורציונאלי בכוח וכי לא הצליחה להימנע מפגיעה באזרחים. קבוצות אחרות הצטרפו לטענת צה"ל כי אנשי חמאס ניהלו את הלחימה מתוך אזורים אזרחיים, ועשו שימוש במגנים אנושיים - פעולות המוגדרות כפשעי מלחמה.