נלחמים במשבר במאה ה-21 עם חוקי המאה ה-20

"חרף הדימוי שלהן העמותות מהוות כוח כלכלי עולה ובעל חשיבות רבה שהיקף פעילותו ב- 2008 הסתכמה בלמעלה מ-90 מיליארד שקלים" . עו"ד ירון קידר קורא להתאמת חוק העמותות למציאות הקיימת בפועל בישראל של המאה העשרים ואחת

עו"ד ירון קידר פורסם: 16.06.09, 13:35

הדעה הרווחת לגבי עמותות וגופים שלא למטרות רווח היא שמדובר ביוזמות ברוכות למען נזקקים והקהילה, אך שהן שוליות מבחינה כלכלית. הן נתפסות כפעילות התנדבותית לשעות הפנאי או כמתכון בדוק לניקוי המצפון. אך המציאות שעומדת מאחורי התפיסות המוטעות הללו שונה בתכלית - בישראל רשומות כיום כ-25 אלף עמותות. יחד עם חברות לתועלת הציבור הן מעסיקות, בשכר, כרבע מליון עובדים ובנוסף אליהם עשרות אלפי מתנדבים השקולים ל-30 אלף משרות. למעשה, מדובר בכוח כלכלי עולה ובעל חשיבות רבה שהיקף פעילותו ב- 2008 הסתכמה

בלמעלה מ-90 מיליארד שקלים.

 

ישראל ממוקמת במקום הרביעי בעולם ביחס שבין היקף פעילות העמותות לגודל האוכלוסייה. האוניברסיטאות, המכללות, קופות החולים וקבוצות כדורגל כולן עמותות ענק המגלגלות מיליוני ולעיתים מיליארדי שקלים.

 

ולמרות העוצמה הכלכלית והחשיבות החברתית והערכית, חוק העמותות עדיין חי בראשית שנות ה-80 כשפעילות המגזר השלישי הייתה כמעט אפסית ביחס להיום. החקיקה פסחה במשך שנים על עולם העמותות והשאירה את המגזר עם חקיקה שאינה מתאימה לימים אלה.

 

חוק העמותות, המסדיר את כל פעילות הרישום, ההפעלה והפיקוח על העמותות, חוקק ב-1980 ומאז לא עבר שום תיקון יסודי. גרוע מכך, גם כשחוקקו אותו, לפני כמעט 30 שנים, הוא היה למעשה גלגול של הצעת חוק משנות ה-50. מיותר לציין שבשלושים השנים האחרונות עבר עולם העמותות הישראלי שינוי ללא היכר – כך שהיום החוק הקיים לא רק מיושן, הוא גם מגביל את גמישות הפעילות של העמותות, כולל הגבלות על פעילות עסקית שיכולה לממן את פעילותן, ומקשה עליהן לפעול - בייחוד בימים אלו של משבר כלכלי עולמי.

 

משחקים ברידג' או מריצים מועמד לכנסת?

יש דוגמאות רבות לכשלים בחוק העמותות אך נראה שהבעיה המרכזית היא העדר קריטריונים המבדילים בין סוגים שונים של עמותות. על פי החוק הקיים, עמותה המארגנת משחקי ברידג' לחבריה, תימדד על ידי אותם כללים של עמותה המגלגלת עשרות מיליוני שקלים ומגייסת תרומות מהציבור או עמותה פוליטית המריצה מועמד לכנסת. כיום, לכל השלוש יש חובות דיווח וחובות של ביקורת ובקרה זהות. ברור שכאשר זה המצב, הפיקוח מגביל מצד אחד לחלוטין את פעילות העמותה הקטנה או שאינו אפקטיבי לגבי העמותה הגדולה. בהקבלה לעולם העסקי, הרי שהדבר דומה למצב בו חברת ענק ציבורית כמו 'טבע' תהיה כפופה לאותן מגבלות וחובות של מכולת שכונתית.

 

דוגמא נוספת לכשל בחוק העמותות היא אי היכולת למזג בין עמותות. כך, במקרה שבו שתי עמותות רוצות להתאחד, על אחת מהן להתפרק, ובדרך זו להפסיד חוזים, מכרזים, תמיכות ממשלתיות ומוניטין - דבר שהופך ממילא את המיזוג לבלתי רלוונטי. במשבר הכלכלי בו אנו נתונים, אפשרות למיזוג בין עמותות בעלות אופי פעילות דומה יכול להוות חבל הצלה בעבורן. מיזוגים אלו יועילו לא רק לעמותות,  הם יועילו גם למדינה שכן כל עמותה שקורסת וחדלה לפעול, הופכת להוצאה נוספת של המדינה שנאלצת לספק את השירותים שעד כה אותה עמותה סיפקה.

 

חוק העמותות מגביל מאוד את חופש הפעולה של גופי המגזר השלישי, בניגוד למצב ברחבי העולם, ובניגוד לצורך הדחוף של החברה הישראלית. על פי החוק, לא ניתן להקים בישראל תאגיד מסוג קרן - המשמש ברחבי העולם כמכשיר למימון וייזום פעולות בחברה האזרחית. הקרנות בישראל נאלצות לפעול כתאגיד זר, כחברה או כעמותה – צורות התאגדות שלא מתאימות לצרכים של קרנות ומקשות על גיוס משאבים מפילנתרופים בארץ ובעולם. גם במקרה זה – כספים שלא מגיעים מנדבנים בחו"ל יגיעו לבסוף מתקציב המדינה.

 

לטובת החברה הישראלית כולה, יש לתקן את חוק העמותות ולחוקק בהקדם חוק חדש לכל הארגונים ללא כוונת רווח- ובכך יתוקן המצב המעוות בו החברה הישראלית נאבקת במשבר של המאה ה-21 עם חוקים מאמצע המאה ה-20.

 

 

לקריאות נוספות לסדר:

"הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב"

"האם היה שווה ליהודי אתיופיה להגיע לארץ?"  

"מגיפת המין החרדית"

"למרות ובזכות הכל, היום אני זכאי לתואר ראשון"  

"יש 'נפגעי צה"ל' - אסור לחלקם לקבוצות"

"אימונים בכוח רצון"