באוקטובר 2006 הוגש כתב אישום נגד תושב ירושלים (62) העובד במוסד אקדמי בעיר בגין ביצוע מעשים מגונים בסטודנטית, שנתיים וחצי קודם לכן. לטענת התביעה, הסטודנטית ביקרה בביתו כמה פעמים, ובביקורה האחרון הוא עיסה את כתפיה ואז נגע באבריה המוצנעים. לאחר מכן, הוא חיבק אותה וניסה לקחת אותה למיטה. כשביקשה ממנו שיחזיר אותה לביתה, הוא החמיא לה ונישק אותה בכוח בפיה.
מפסק הדין עולה כי חקירתה הנגדית של המתלוננת נדחתה שוב ושוב, בשל תקלות של יחידת התביעות ובשל נסיעת הסטודנטית ללימודים בחו"ל. כשהיא לא הופיעה בפעם נוספת לחקירה הנגדית, ביקש פרקליטו של הנאשם, עו"ד אריאל הרמן, לזכות את מרשו. בית משפט השלום בעיר נעתר לבקשתו.
פרקליטות ירושלים ערערה לבית המשפט המחוזי בעיר בטענה שיש להפוך את ההחלטה, לפתוח את הדיון מחדש ולערוך חקירה נגדית לסטודנטית. שופטי המחוזי קבעו כי מדובר בבקשה מוצדקת וכי יש לאפשר למתלוננת להשלים את עדותה.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על לשכת התביעה של ירושלים בשל התנהלותה, ולכן קבעו בנוסף כי יש לפצות את הנאשם. "לנוכח התרשלותה של התביעה
פעם אחר פעם, המהווה גורם דומיננטי בהתמשכות ההליכים, מן הראוי לפסוק לזכות הוצאות מתאימות אשר יפצו אותו על אובדן ציפייתו לסיום משפטו תוך זמן סביר", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות והחזיר את התיק לבית משפט השלום להמשך הדיונים. עם זאת, הוא הורה ללשכת התביעה של משטרת ירושלים לשלם לנאשם 5,000 שקלים בעקבות התמשכות ההליכים נגדו.