אמר "ברוך גולדשטיין אין כמוך" - וזוכה מהסתה

בפורים 2003 שיבח נשיא "מדינת יהודה", מיכאל בן-חורין, בראיון טלוויזיוני את ברוך גולדשטיין שרצח 29 ערבים במערכת המכפלה. השופט הסתייג מהדברים, אך זיכה בשל חופש הביטוי

הדברים מעוררים סלידה - אך אינם הסתה. פעיל הימין הקיצוני ונשיא "מדינת יהודה", מיכאל בן-חורין, זוכה היום (ה') בבית משפט השלום בירושלים מעבירות של הסתה לאלימות. הוא הואשם כי הילל ושיבח את ברוך גולדשטיין - שרצח 29 ערבים במערת המכפלה לפני 14 שנים - בכתבה ששודרה בטלוויזיה לפני כשש שנים. השופט קבע כי חופש הביטוי גובר על דבריו המקוממים של בן-חורין.

 

נגד בן-חורין הוגש כתב אישום, לאחר שבעת הילולת פורים בקריית-ארבע ב-2003 אמר בכתבת טלוויזיה דברים בשבחו של ברוך גולדשטיין. פעיל הימין הקיצוני אמר בין היתר: "הוא אדם כזה גדול וצדיק, אנחנו רואים כמה הוא הקדים את זמנו והוא ראה שהסכמי אוסלו יביאו לרצח גדול. הוא מנע טבח ביהודי חברון, נקם את דמו של הרב כהנא והציל את קהילת חברון מטבח גדול. ברוך גולדשטיין צדיק עולם, למען עם ישראל הוא עשה את המעשה הזה. ברוך גולדשטיין, ברוך גולדשטיין, אין כמוך בעולם".

 

פרקליטו של הנאשם, עו"ד ודים שוב, סגן הסנגור הציבורי המחוזי בירושלים, טען בבית המשפט שלוש טענות מרכזיות. לדבריו, בן-חורין היה באותו ערב שיכור כלוט, והוא לא זוכר כלל כי אמר את הדברים. לדברי עו"ד שוב, גם אם מרשו אמר את הדברים, לא היה בהם משום הסתה לאלימות או לטרור ודברים אלה נאמרו במסגרת חופש הביטוי. לבסוף טען עורך הדין, כי בדבריו של בן-חורין אין אפשרות ממשית - כפי שדורש החוק - שדבריו יובילו לאלימות.

 

"דבריו מרגיזים"

השופט חיים לי-רן דחה את טענת הסניגור, לפיה בן-חורין היה שתוי באותו לילה ואינו זוכר מה אמר. השופט קבע כי הצופה בקלטת של חומר הגלם מגלה כי מדובר בנאשם שנראה מקשיב לשאלות שנשאל ומשיב עליהן תשובות מסודרות וברורות.

 

לעומת זאת, קיבל השופט את הטענות לגבי חופש הביטוי. השופט קבע: "אין צריך להכביר מילים בדבר הכעס, הסלידה ושאת הנפש שמעוררים דבריו של הנאשם, אלא הם דברים מרגיזים המהפכים מעיו של מי שסבור שנטילת חייו של האחר בכלל, ובנסיבות אלה בפרט,

הוא מעשה בלתי אנושי הראוי לחולל גינוי". אולם השופט קבע כי אין בדברים אלה "כדי להגביל את זכותו של אדם להביע את דעתו ברבים משום שיש בהם משום הסתה לאלימות".

 

לדברי השופט, בדברים שאמר בן-חורין אין שום קריאה המצמיחה אפשרות ממשית לנטילת נשק, או לפגיעה באוכלוסייה המקומית. לבסוף קבע השופט כי "אם ייקבע שיש בדברי בן-חורין הסתה לאלימות, הדבר עלול להציב את הזכות לחופש ביטוי בתחילתו של מדרון חלקלק, בו תיאסרנה התבטאויות הנמצאות אמנם בשולי תחום השיח הלגיטימי, אך לא חצו את גבולותיו".