הבוקר: מיליוני מצביעים ישפיעו על פניה של איראן

כ-46 מיליון מצביעים יבחרו נשיא וישפיעו לא רק על עתידם בצל המצב הכלכלי הקשה, אלא גם על פני איראן מול העולם בשנים הבאות. המועמדים הבולטים הם הנשיא אחמדי-נג'אד ומיר-חוסיין מוסווי, שעשוי להפתיע. סקרים בלתי תלויים? לא בטהרן

הבחירות באיראן יצאו לדרך הבוקר (יום ו') ב-6:30 שעון ישראל, כש-45,713 קלפיות נפתחו ברחבי המדינה כדי שכ-46 מיליון בעלי זכות בחירה ישפיעו על הפנים של איראן בארבע השנים הבאות. האם יהיה זה נשיא איראן מחמוד אחמדי-נג'אד, שהוביל מדיניות מתריסה כלפי המערב, או דווקא מיר-חוסיין מוסווי שמבטיח לשפר את היחסים עם ארצות-הברית ויציג לעולם איראן קיצונית פחות?

 

הבחירות באיראן - לא מה שחשבתם

• הערכות: היהודים יצביעו לאחמדי-נג'אד
• מתנגדי אחמדי-נג'אד צבעו את טהרן בירוק
• אשת המועמד תובעת את עלבונה: יש לי תואר
• רוס: אם המגעים יכשלו - ללחוץ הנפט האיראני
• אחווה שכזו: צ'אבס איחל ניצחון לאחמדי-נג'אד

 

על-פי המומנטום של השבוע האחרון, מוסווי מגיע ליום הבחירות עם סיכויים

טובים להפתיע, אך כלל לא בטוח שאחמדי-נג'אד אמר את המילה האחרונה. לא מעט אנשים באיראן רואים בו מנהיג שהיטיב עם השכבות החלשות ושמר על כבודה המדינה. מלבד השניים, מתמודדים גם יו"ר הפרלמנט לשעבר, מהדי כרובי, ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, מוחסיין רזאי, הנחשבים לבעלי סיכויים נמוכים לזכות.

העימות בין נשיא איראן ליריבו הבולט (צילום: AFP) 

 

קולות המצביעים ייספרו באופן ידני והתוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם בתוך כ-24 שעות, אולם כבר לאחר ספירה של 5,000 קלפיות יחלו להימסר התוצאות בהדרגה. בקלפיות יהיו פקחים מטעם משרד הפנים, נציגי המועמדים ונציגי מועצת שומרי החוקה, הגוף המפקח על הבחירות ואמור לאשר את תוצאותיהן.

 

הקלפיות נפתחו בתחילה למשך עשר שעות ושר הפנים רשאי להחליט להאריך את משך ההצבעה עד חצות (שעון מקומי). ברוב הפעמים הקודמות הוארכו הבחירות עד שעות הלילה, לאור היענות המצביעים.

 

סקרים בלתי תלויים? תשכחו מזה

במקרה שבו אף אחד מן המועמדים לא ישיג 50 אחוז מהקולות יתמודדו שני המועמדים המובילים בסיבוב שני ביום שישי הבא. האפשרות הסבירה ביותר היא ששני המועמדים האלה יהיו אחמדי-נג'אד ומוסווי. מאחר שבאיראן אין סקרים אובייקטיביים, לא ניתן לחזות מה יהיו התוצאות. בשבוע האחרון פרסמו המטות של כל אחד מהמועמדים תחזיות לפיהן המועמד שלהם עומד לזכות בסיבוב הראשון.

 

גם אם ייבחר נשיא חדש, אין פירוש הדבר שיחול שינוי משמעותי במדיניותה של איראן,

לא כל שכן ביחסה לישראל. הנשיא באיראן, שאחראי בעיקר על נושאי הפנים והכלכלה במדינה, נבחר לארבע שנים ובמערכת הפוליטית המורכבת של איראן הוא דמות בכירה, אך בעל הסמכות העליונה במדינה הוא המנהיג הרוחני, האיתוללה עלי חמינאי. לנשיא יש השפעה מסוימת עליו אך חמינאי הוא הקובע בתחומים האסטרטגיים כמו מדיניות החוץ ותוכנית הגרעין.

 

למרות חשיבותה הגלובלית של סוגיית הגרעין ומדיניות החוץ של איראן, הנושא המרכזי במסע הבחירות היה המצב הכלכלי. לאיראנים רבים כלל לא אכפת מתוכנית הגרעין, מישראל או מאובמה. הם מודאגים יותר מהאבטלה ומהאינפלציה האסטרונומית שאליה נקלעה המדינה בארבע שנות כהונתו של אחמדי-נג'אד. הבחירות האלה יקבעו במידה רבה מי יוכל לדעת הבוחרים לשפר את חיי היום יום שלהם ולהטיב את מצבם הכלכלי.