ניצחו בקרב, לא במלחמה

שי וגיא אולי זכו בגמר "המירוץ למיליון", אבל העונה עצמה היתה ניצחון נשי סוחף. סמדר שילוני מסכמת עונה לא רעה שלמרבה הצער הסתיימה בתוכנית משמימה למדי

נתחיל בבשורה הטובה: הגמר לא הועבר בשידור חי ולא הופרד בלידתו משאר העונה, למרות הפרסומים בתקשורת. מדובר בלא פחות מניצחון קטן של השפיות והנאמנות לפורמט על תאוות הסמסים והוכחה שהנה, גם אנחנו מסוגלים לשמור סוד: היו מנצחים במירוץ הזה, וזה לא דלף החוצה. למעשה, שי וגיא נראו לי לא פחות ממיואשים בווידויים של פרק הגמר, עד כדי כך שהייתי שמה את הכסף שלי על מיה ועמיחי.

 

הסיבה שבגללה לא שלפתי את כרטיס האשראי שלי היתה העובדה שבשלב מסוים - איך לומר את זה בעדינות? - פוסטר של אף אחד מהמתמודדים בגמר לא נוילן והוצמד אל הקיר שמעל המיטה שלי, ואיש מהם לא פקד אותי בהזיות על ניצחון מתוק.

הזוג המנצח. נו שוין, סתם עוד זוג מיני רבים (צילום: אייל אלקבץ)

 

איבדתי את רוב העניין כשמאור ואשר נופו, ואחר כך עם לכתן של מרגלית וחנה. בפרידה מהבלונדיניות ומרן ומיכל נותקתי מהשליה סופית. אז שי וגיא לקחו? נו שוין. בתכל'ס מדובר בשלושה זוגות, שלושתם מורכבים מכוסית אחד ומאחלה גבר שעשתה את כל העבודה הקשה. אז אחד מהם נטל את המיליון. נקסט.

 

שוב ההפקה מתערבת?

אולי זה הפורמט, אולי זה הליהוק, אין לדעת. בגדול, זאת היתה עונה לא רעה. פרק הגמר, לעומת זאת, היה קצת משמים. משימות שנועדו למתוח את הגבולות, לטלטל את המתמודדים ולהתיש אותם נפשית לא באמת מציבות אתגר מעבר ללחוץ על הכפתור, לעצום עיניים ולהתפלל שהחבל לא יקרע.

 

עבור הצופה, משימות כאלה הופכות מהר מאוד למשימות פאסט-פורוורד קלאסיות: אין כסאח, אין שיתוף פעולה מאתגר בין בני הזוג, כמעט ואין תיאום או תקשורת. ראינו כבר פרקים מוצלחים הרבה יותר בעונה הזאת, שהכילו משימות מאתגרות הרבה יותר.

 

מה שמביא אותנו למשימה האחרונה – משימה פיזית מובהקת, שברור ששני גברים יתקתקו אותה הרבה יותר טוב מגבר ורבע עוף. לא משנה כמה טבעות נוצצות העבירה בדמיונה מיה במהלך המשימה הזאת, לא היה לה ולעמיחי סיכוי מול שי וגיא. ומה אני אגיד לכם, נראה לי קצת חלוד לשבץ משימה שבה לזוג אחד יש יתרון מובהק על האחרים כמשימה אחרונה.

 

בגרסה האמריקנית, המשימה הזו היא לרוב משימת זיכרון שמדפדפת על כל המירוץ, משימה שבה עם קצת מזל, ריכוז ושלווה נפשית יכול כל זוג לסגור פערים עם זה שלפניו. ואם לא האמריקאים - אז ההגיון אומר שצריכה להיות שם משימה שתשלב בין כמה יכולות כמו כוח נפשי, אינטליגנציה, זיכרון או אפילו נפח קיבה.

מיה ועמיחי. קמפיין דווקא היה יושב עליהם יופי (צילום: ערוץ 2)

 

לא שאני חושבת שלהפקה יש אינטרס לבחור במנצח מסוים – עמיחי ומיה יִטַבו לקמפיינים לא פחות משי וגיא, אולי אפילו יותר. וביחסים שלהם לפחות היה גם ממד רגשי, קונפליקט, דילמה, ולא רק צ'יפוחים וכמיהה נצחית לבחורות שאפשר יהיה לפלרטט אתן. נראה לי שאולי חשבו שם שהרצון לנצח יהפוך את מיה לסילבסטר סטלון קטנה וינפיק עוד רגע קודאק קורע לב, אך לא.

 

מעניין שדווקא זוג הגברים ניצח במשחק שהיה כל כולו ניצחון נשי, במירוץ שבו נשים היו אלה שהחזיקו את הצב שהחזיק את כדור הארץ, בשעה שבני הזוג שלהן התלוננו על כאבי גב או הודיעו שהם פורשים מהמירוץ לפני שהם אוכלים זנב של לטאה. ואולי בעצם, איך אומרים, הוכחנו את מה שהיה להוכיח.

 

ועצה קטנה למיה - רואים שהוא אוהב אותך. תדחפי ישר לשלב הילדים, עזבי אותך מחתונה, הוא עלול להגיד לך רגע לפני הטבעת שהוא בעצם לא רוצה לעשות את זה, כי הוא לא משוגע ולא מזוכיסט (ואולי הוא צודק).

 

ובקטנה:

• יקום מקביל – "אם עמיחי היה עם מישהי יותר חזקה יכול להיות שהיינו מגיעים" (מיה מחשבת את הסיכוי שלה לזכות אם עמיחי היה עם מישהי אחרת)

 

• חיבור למציאות – "ואין לך מושג מתי הקרקע הולכת להישמט מתחת לרגליים שלך" (עמיחי, רגע לפני הנפילה הגדולה, כשהוא יושב באוויר בגובה של כמה מאות מטרים).

 

• המנצחת שלי: קייטי בת האיכר.