רונאלדו עזב. עכשיו אפשר להצטרף לשאר העולם

"המעבר של הפורטוגלי לריאל דומה לפרידה בין בני זוג - לאחד נמאס, השני יודע שיהיה לו קשה למצוא מישהו יותר טוב. סוף סוף אפשר לשנוא את השחצן היהיר בחולצה מספר 7". עמרי פולק נפרד מכוכב יונייטד ברגשות מעורבים ומתכונן ליום שאחרי

אומרים שהחיים מלאי הפתעות, אבל לצידן אפשר למצוא הרבה אירועים צפויים. היתרון באירועים צפויים הוא שאפשר להתכונן אליהם, וזאת גם בדיוק הבעיה איתם. כבר שנתיים שאני מצפה ליום הזה בפחד משתק, אבל גם עם ההבנה שהוא יביא איתו את סיומו של הסיוט.

 

רוב אוהדי מנצ'סטר יונייטד הבינו כי המעבר של כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד הוא בלתי נמנע. אבל גם ההשלמה עם העניין לא הופכת אותו לקל יותר עבורם, בטח לא את היום שאחרי. לא כל יום מוכרת קבוצה את הכוכב הכי גדול, השחקן הטוב בעולם, מעצבן ככל שיהיה.

פרגוסון. בלע רוק בכל פעם שרונאלדו בכה על עבירה שלא נעשתה עליו (AP)

 

אולי זה מה שממתיק מעט את העניין, זה ועוד 94 מיליון יורו (80 מיליון ליש"ט) שיעזרו למלא את הנעליים המרגיזות של הקיצוני הפורטוגלי. רוב הקהל לא ממש מת על רונאלדו בלשון המעטה, כבר תקופה ארוכה שאינו זוכה לאהדה רבה מדי מיציעי אולד טראפורד, זכר להתנהלותו במהלך סאגת המעבר לריאל.

 

כמו אלכס פרגוסון, אוהדי מנצ'סטר בלעו רוק בכל פעם שרונאלדו איבד עוד כדור ובכה לשופט על עבירה שלא באמת נעשתה עליו, נעו באי נוחות כשלא רץ להגנה בעוד קרלוס טבס חורך את הדשא במרדף אחרי שחקן יריב. כל הבכי, הפרצופים והאגואיסטיות היו שווים את רגעי הקסם שלו, שבלעדיהם יונייטד לא היתה זוכה באליפות או מגיעה לגמר ליגת האלופות.

רונאלדו עם חברו החדש. אפשר להצטרף לתיעוב של שאר העולם (AFP) 

 

לדבר אחד קיוו אותם אוהדים - לא למכור בזול לזבלים מספרד, שמיררו להם את החיים במשך שנתיים תוך פלירטוט מתמיד וגובל בהפרת חוקי פיפ"א. לפחות פה המטרה הושגה, ובגדול. פרגי שוב שיחק אותה כשסחט מהבכיין עוד עונה (אליפות שלישית ברציפות) ולא איבד משווי השוק שלו (94 מיליון לעומת 100 לפני שנה) למרות עונה בינונית.

 

עכשיו, כשהוא לובש לבן ולא אדום, אפשר להצטרף לשאר העולם, זה שמתעב את השחצן היהיר בחולצה מספר 7. נכון, לא תשמעו אותי אומר שהוא כבר לא השחקן הכי טוב בעולם, אבל הוא גם לא יזכה ממני ליותר מדי שבחים.

 

המעבר הזה דומה לפרידה הדדית בין בני זוג - לאחד כבר נמאס והוא רוצה להמשיך הלאה, השני טוען שהוא מרגיש אותו דבר, אבל עמוק בפנים יודע שיהיה לו קשה למצוא מישהו יותר טוב.

ריברי. אולי היחיד שיכול להשפיע מיידית על יונייטד (צילום: גטי אימג'ס)

 

אז איך ממשיכים מכאן? איך ממלאים את החלל שנותר באגפים ובחוד (118 שערים ב-244 הופעות)? הנוסחה המוכחת והיקרה (פרנק ריברי, באיירן מינכן) או הימור על האופציה הצעירה (אנטוניו ולנסיה, וויגאן)? חלוץ חוד (דויד וייה, ולנסיה) או אחד שיכול לשחק גם מאחור (קרים בנזמה, ליון)?

 

ריברי, שמתומחר באופן קיצוני (50 מיליון ליש"ט), הוא אולי היחיד שיכול להשפיע מיידית. הבאתו של הצרפתי תסמן מעבר חלק לעידן חדש, השאר הם הימור מסוים - חלק צעירים (דאגלס קוסטה, 18, גרמיו), חלק לא בטוח מתאימים (חאבייר פאסטורה, 19, הורקאן) וחלק לא ברור כיצד יתרגלו לכדורגל האנגלי (סרחיו 'קון' אגוארו, אתלטיקו מדריד).

 

אין ספק שפרגי התכונן ליום הזה לא מעט, אבל לא בטוח שגם הוא יודע איך ייראה הסגל של אלופת אנגליה בעונה הבאה. סביר להניח שרק אחד או שניים מבין שלל שמות שנזרקים לאוויר יגיע לאולד טראפורד. איזה מהם? בדיוק כמו בסאגת רונאלדו-ריאל, הזמן יעשה את שלו ויפתור את השאלה. בדיוק כמו בסאגת רונאלדו-ריאל, אוהדי יונייטד מקווים שגם הפעם הזמן יפעל לטובתם.