אלימות, איומים, יחס משפיל ומזלזל של סוהרים כלפי אסירים, ענישה קיצונית, מחסור במסגרות טיפוליות - אלו רק חלק מהממצאים הכלולים בדו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2008 המתפרסם הבוקר (יום א'). בין היתר נמצא כי באגף הבידוד בבית הסוהר אשל קיים מחסור חמור של כיורים ושירותים בתאים וכתחליף לכך האסירים מקבלים בקבוק מים אחד ביום ושקית לעשיית צרכיהם.
הדו"ח בחן 15 מתקני כליאה שנמצאים תחת אחריות שירות בית הסוהר, 6 מתקנים באחריות המשטרה ו-8 מתקני מעצר בבתי המשפט. במתקן המעצר ניצן, לא קיבל עציר נשא איידס את הטיפול הרפואי התרופתי על פי המרשם שנרשם לו, למרות החלטה שיפוטית מפורשת של בית המשפט בעניין.
בשליש מהמתקנים שנבחנו התקבלו תלונות שונות מצד אסירים בדבר אלימות הננקטת כלפיהם, יחס מזלזל וחיפושים פולשניים ומשפילים. כדוגמה מציג הדו"ח את סיפורו של אסיר בבית כלא איילון שהתלונן שהוכה על-ידי מפקד אגף וסוהר נוסף. לדבריו, הוא לא פונה לקבלת טיפול רפואי בשל רצון גורמים שונים בבית הסוהר להימנע מתיעוד הנזק שנגרם לו.
אסירים רבים בכלא שיטה דיווחו כי הסוהרים נוהגים כלפיהם באלימות, מתנכלים ומתעמרים בהם. אחד האסירים טען כי מתייחסים אליהם כמו אל חיות ו"מפרקים אסירים". עוד טענו האסירים כי אחד ממפקדי האגפים משליט פחד וטרור, עורך חיפושים אלימים בתאיהם ואף משליכם לצינוק ללא הצדקה.
הדו"ח מציג תלונות בדבר ענישה משמעתית קיצונית. לטענת מחברי הדו"ח, דיווחים מסוג זה התקבלו כמעט במחצית ממתקני הכליאה בהם ביקרו. אחד המקרים המתוארים בדו"ח מספר על אסיר מכלא מעשיהו שטען כי נכבל לכסא שירותים במשך ארבעה ימים ברציפות, משום שהסוהרים חשדו כי הוא נושא סמים בגופו.
הדו"ח מתייחס גם לליקויים בתחום הליווי והובלת אסירים ולליקויים בתשתית הפיזית של מתקני הכליאה. מהדו"ח עולה כי תנאי הנסיעה של העצורים הם קשים: משך נסיעה ארוך, קור עז, איסור ירידה מהניידת לשם עשיית צרכים. בנוסף, נטען בדו"ח, כי תופעת הלנת האסירים על הרצפה בבתי המעצר השונים עדיין קיימת וזאת למרות פסיקת בית המשפט העליון בעניין.
הדו"ח אף מצביע על מחסור במסגרות טיפוליות לאסירים במהלך השהייה בכלא או עם השחרור. בחלק ממתקני הכליאה קיים מחסור חמור במספר התקנים לעובדים הסוציאליים או שהתקנים קיימים אך לא מאויישים. כך, לדוגמה, בכלא שקמה, יש ארבעה עובדים סוציאליים בלבד ל-595 אסירים ועצורים. בנוסף נמצא כי קיים מחסור בקבוצות טיפוליות ייחודיות לעברייני מין ומחסור במסגרות חינוכיות ושיקומיות עבור אסירים ביטחוניים.
"מחסור במסגרות שיקום ובעובדי שיקום בין כתלי הכלא פוגע, כמובן, לא רק באסיר עצמו כי אם גם בחברה כולה, שלה אינטרס ראשון במעלה כי יחזור לשורותיה אסיר ששוקם ושלא ישוב לפגוע בה", נכתב בדו"ח.
רובינשטיין הוסיפה כי "לא פחות מטריד הוא החסר העצום הקיים בכל היבטי הטיפול, השיקום והחינוך. על הגורמים המופקדים על המדיניות התקציבית להבין, כי כליאת אלפי אנשים לתקופות ארוכות, מבלי שהיא מלווה בהשקעה מסיבית גם בשיקומם לקראת שחרורם לקהילה, פוגעת קשות לא רק באסירים עצמם אלא בעיקר באינטרס הציבורי ובסיכוי לצמצום הפשיעה".
העתקי הדו"ח נמסרו לשר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציב שב"ס ולמפכ"ל המשטרה.
משירות בתי הסוהר נמסר: "שירות בתי הסוהר פועל באופן אינטנסיבי לשיפור תנאי האסירים במתקני הכליאה. שיפור תנאי אחזקת האסירים הינו חלק אינטגראלי מעיסוק חשוב של חברה נאורה. אנו רואים באחזקת האסיר באופן אנושי וראוי, בטיפול באסיר ובמניעת רצידיביזם תרומה משמעותית של שירות בתי הסוהר לחוסנה של החברה בישראל. לכן, מספר תקני הטיפול השיקום והחינוך הורחבו לכלל בתי המעצר ולבתי הסוהר". עוד נמסר כי "שרות בתי הסוהר פועל באופן אינטנסיבי למיגור אלימות סוהרים כנגד אסירים ולכן פועל לטיפול הכשרתי מקצועי והסברתי".