בכתב התביעה, אשר הוגש על-ידי עו"ד כרמי בוסתנא, טוענים ההורים כי רופאיה של האם היו מודעים לקיומה של בעיה גנטית במשפחה, וכי אביה של התינוקת סובל מבעיה דומה באחת מעיניו. בשל בעיה גנטית זו ובעקבות הריון קודם שהופסק בשל בעיה דומה, עברה האם מספר סריקת מערכות במהלך ההריון. לטענת הזוג, הרופאים כשלו בגילוי עיוורון העובר בכל שלבי ההריון.
המום, טוענים ההורים, אינו ניתן לתיקון. בהתחשב בייעוץ הגנטי שניתן להורים בהריונות קודמים, הם אומרים, על הרופאים המטפלים היתה חובה לאבחן ולגלות את קיומו. בעקבות הרקע התורשתי של האב והייעוץ הגנטי אליו הופנו בעבר, "היו חייבים הנתבעים לגלות את מומה של התינוקת", נכתב בכתב התביעה.
המום, טוען הזוג, היה ניתן לגילוי כבר בשלב סריקת המערכות המורחבת אשר כוונה לארובות העיניים. אם היה מתגלה, הם מסבירים בכתב התביעה, היתה להם הצדקה וכוונה מלאה להפסיק את ההריון.
לטענת ההורים, הנזקים שנגרמו להם נובעים שורה של מחדלים: התעלמות מהרקע התורשתי של האב, אי ביצוע בדיקות גנטיות נוספות, אי-גילוי עובדת עיוורון העובר, אי ביצוע הבדיקות "בזהירות הנדרשת", ואף דיווח מצד רופאיהם כי העובר תקין. כמו כן, טוען הזוג, לא דווח להם מבעוד מועד על כך שהבדיקות שנערכו אצלם נערכו "במתכונת חלקית על ידי מי שאינם בקיאים ואינם מסוגלים מבחינת כישוריהם לבצע אותם בצורה נכונה ואופטימאלית", כך לפי כתב התביעה. טרם הוגש כתב הגנה.