לפני כחודש נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין תקדימי, שקובר בעצם את רצף הזכויות הפנסיוניות - אותו רצף שאמור היה לשמור על זכויותיהם של מי שעברו בין מקומות עבודה, ונאלצו לעבור מפנסיה ותיקה לתקציבית (או להפך). בעקבות הפסיקה החדשה עלולים אלפי מבוטחים בקרנות הוותיקות או בפנסיה תקציבית, שצברו זכויות במשך 35-30 שנה, לגלות שהפנסיה שלהם נמוכה באלפי שקלים מכפי שהיתה אמורה להיות.
הפסיקה הזו היא התוצאה האחרונה במאבק המשפטי שמנהל האזרח ק' נגד רשויות המדינה כבר חמש שנים. ק' דרש מהמדינה להשיב לו אלפי שקלים, שאמורים היו לטענתו להיות חלק מקצבת הפנסיה שלו - אבל אינם נכללים בה.
ק' פרש לפנסיה אחרי 40 שנות עבודה, והאמין שיקבל פנסיה בגובה 70% ממשכורתו האחרונה, שהיתה 24 אלף שקל. זה לא קרה. כשהוא ניגש לברר למה, התברר שהסיבה היא מעבר בין שני מקומות עבודה: במקום עבודתו הראשון היה ק' מבוטח בקרן פנסיה מקיפה של מבטחים. מאוחר יותר הוא הפך לעובד מדינה, וצבר זכויות לפנסיה תקציבית. בעת המעבר הקפיד לחתום על טופס שאמור היה להבטיח את רציפות זכויותיו לפנסיה.
הצעד הזה, למרבה הצער, היה בעוכריו. לאחר כמה חודשים שבהם קיבל פנסיה מלאה, הודיעה לו המדינה כי השתתפותה של מבטחים, מכוח הסדר רציפות הזכויות, עומדת על סכום נמוך בהרבה, וזאת מכיוון שמבטחים מחשבת את השתתפותה לפי המשכורת הקובעת שהיתה לק' בעת שהיה מבוטח בה. לפיכך, הודיעה המדינה לק' שתופחת הפנסיה החודשית שלו בכ־6,000 שקל בחודש. ולא זו בלבד: המדינה אף דרשה מק' הפרשים על העבר.
ק' פנה לערכאות והגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. הוא זכה, ובנובמבר 2005 קבעה השופטת הדס יהלום שלפי הוראות הסכם רציפות הזכויות, על המדינה לשלם לו פנסיה חודשית לפי שכרו הקובע האחרון במדינה ולפי תקופת עבודתו המלאה המצטברת - הן במדינה והן במקום עבודתו הקודם. ק' שב לביתו שמח וטוב לב - אבל המדינה ומבטחים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, וזה קבע באחרונה כי הסדר רציפות הזכויות, במתכונת שבה היה נהוג עשרות שנים, אינו קיים עוד.
"מבחינתו של ק', לפסיקה הזו יש משמעות איומה", אומר עו"ד אשר סלע, מומחה בדיני עבודה ושותף במשרד אריאל שמר, שייצג את ק' בהליכים המשפטיים. "לא רק שהפנסיה החודשית שלו נפגעת בשיעור עצום, יותר משליש בחודש, אלא שהוא גם נדרש להחזיר למדינה הפרשים בסכומי עתק".
גובה הקצבה הפנסיונית של עובד מדינה או עובד במגזר הציבורי נקבע לפי שני מרכיבים עיקריים: גובה המשכורת הקובעת וצבירת האחוזים. צבירת הזכויות בכל שנה היא בשיעור של 2%.
במשך שנים, עובד שחל עליו הסדר רציפות הזכויות קיבל את הפנסיה שלו לפי המשכורת הקובעת במקום העבודה שממנו פרש: אם הוא פרש מהמדינה, היתה המשכורת הקובעת המשכורת האחרונה. אם הוא פרש ממקום עבודה שבו היה מבוטח בפנסיה צוברת, היתה המשכורת הקובעת מחושבת לפי תקנון הקרן (שיטת "שלוש שנים אחרונות" שהיתה נהוגה במבטחים או שיטת "הממוצעים" בקרנות אחרות). מקום העבודה שממנו פרש העובד היה פונה אל הקרן המשתתפת (זו שבה היה העובד מבוטח בעבר), כדי שזו תעביר לעובד את חלקה בתשלומי הפנסיה.
אלא שקרנות הפנסיה הוותיקות, שהיו צד בהסכמי רציפות הזכויות, הולאמו ב־2003 במסגרת חוק ההסדרים. בחוק זה נקבע כי המפקח על הביטוח במשרד האוצר מוסמך לקבוע תקנון אחיד, שיחול על כל קרנות הפנסיה הגירעוניות.
בפועל, לא הותאמו הסכמי הרציפות אבל המפקח הורה לקרנות להשתתף בהסדרי רציפות זכויות פנסיה באופן מופחת וחלקי. הוא אסר על הקרנות להשתתף בפנסיה של הפורש לפי שכרו האחרון, וקבע שהשתתפותן תיעשה לפי השכר שהיה לו בטרם עבר למקום העבודה שממנו פרש.
הוראתו של המפקח על הביטוח פגעה מיד, באופן מוחשי וכבד בפנסיה של גמלאים שפרשו לפי הסדר רציפות הזכויות. במקום שאלו יקבלו פנסיה המחושבת לפי שכרם האחרון, הם מקבלים פנסיה שמורכבת משני חלקים: האחד נגזר מעבודתם בסמוך לפרישתם ומשכרם הריאלי ערב פרישתם, והשני נגזר משכר "היסטורי", נמוך בהרבה, שאותו השתכרו לפני שנים רבות. ההפרשים עשויים להגיע לאלפי שקלים בחודש.
הוראתו של המפקח על הביטוח אמנם יצרה חיסכון גדול לקופת המדינה, השולטת בקרנות הוותיקות באופן מוחלט, אולם החיסכון הזה הושג על גבם של אלו מבין המבוטחים שחל עליהם הסדר רציפות הזכויות.
לכל אדם, הוא מסביר, ישנם נתונים אישיים שצריכים להיבחן בנפרד ולגופו של עניין - אבל בכל מקרה קיימים כמה היבטים שמומלץ לשים אליהם לב ולהביאם בחשבון:
1. גיבוש תמונת מצב: כדאי ליזום בדיקה של המצב הפנסיוני. אם חתמתם על בקשה להסדרת רציפות זכויות פנסיה, לבדוק מהי המשכורת הקובעת ומהי הפנסיה המשוערת.
2. להתייעץ עם אנשי מקצוע: אלו יוכלו לומר אם כדאי לבטל את רצף הזכויות. חשוב לזכור - כל עוד לא יצא העובד לפנסיה, הוא יכול לבטל את רצף הזכויות. עם זאת, יש סיכוי גדול שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, וייתכן שדברים עוד ישתנו.
3. מתי לשקול ביטול רצף הזכויות לפנסיה: א. ככל שנותרו יותר שנים עד הפרישה, אם לא יכובד רצף הזכויות ייתכן שהפסד הכסף יהיה גדול יותר. ב. אם השיעור המצטבר לפרישה כבר יותר מ־70%. למשל עובד שעבד 20 שנה במקום עבודה מסוים ואחר כך עוד 20 שנה במקום אחר, ובהנחה שכל שנה מייצגת 2% בפנסיה, צבר 80% פנסיה (באופן מצטבר). עובד כזה שיבקש להחיל עליו את הסדר רציפות הזכויות מאבד 10% פנסיה (שכן התקרה בהסדר היא 70% לכל היותר).
4. מתי לא כדאי לבטל את רצף זכויות הפנסיה: כאשר העובד לא השלים עשר שנות עבודה לפחות בשתי הקופות השונות יחד.
מקרן ותיקה לקרן ותיקה - כן
מפנסיה תקציבית לפנסיה תקציבית - כן
מפנסיה ותיקה לפנסיה תקציבית - כן
מפנסיה תקציבית לפנסיה ותיקה - כן
מפנסיה תקציבית/ותיקה לקרן פנסיה חדשה - לא
מפנסיה תקציבית/ותיקה לביטוחי מנהלים ולקופות גמל אחרות - לא