בן סהר, גירסת ארה"ב: הצבא לא הותיר ברירה
קיילב קמפבל עמד דקות מהגשמת חלומו - חתימה על חוזה מקצועני ב-NFL, אבל אז חזרו בהם השלטונות מהאישור שניתן לו. "זו היתה אכזבה, אך מיד שאלתי את המפקד היכן להתייצב", סיפר ל-ynet. וטיפ לסהר: "לשרת ולהגן זה גדול יותר מלשחק"
"חייל, שפר הופעתך!". "המחנה הוא ביתך, שמור על ניקיונו". אלו הן כמה מהסיסמאות המוכרות לרבים מאיתנו ששירתו בבסיסי צה"ל השונים. אם זה תלוי בשלטונות הצבא, גם חלוץ נבחרת ישראל בן סהר ייחשף אליהן בקרוב בבקו"ם.
החלוץ, שרק לאחרונה חתם על חוזה חדש באספניול הספרדית, נדרש להגיע ארצה ולהתייצב לטירונות. הוא כמובן לא הספורטאי הישראלי היחיד שנתקל בבעיה של שירות צבאי לטובת המדינה, העומד מול רווחתו האישית וקידומו המקצועי כספורטאי.
"אני רוצה קצין למשימות סודיות ומסוכנות, אני רוצה שחקן פוטבול מווסט פוינט". זוהי הסיסמה המקבלת את פני שחקני קבוצת הפוטבול של מכללת הצבא האמריקני היוקרתית. מדובר בציטוט של הגנרל ג'ורג' סי. מרשל ממלחמת העולם השנייה. עקרון מנחה עבור סגן קיילב קמפבל. הצלחתו כשחקן פוטבול עבור ה'בלאק נייטס' הביאה לו הזדמנות יוצאת דופן להפוך למקצוען, כשנבחר לליגת ה-NFL בדראפט 2008 - הזדמנות שהוחמצה בעקבות הוראות הצבא.
אוהדי ה'בלאק נייטס' בווסט פוינט. גייסו גם את בוש? (רויטרס)
קצין וג'נטלמן
קמפבל בן ה-25 נרשם כצוער לתוכנית מיוחדת של הצבא שמאפשרת לספורטאים מצטיינים לשלב בין קריירה מקצוענית לשירותם הצבאי, שנתיים לפני סיומו - זאת בתמורה לעזרתם בקמפיינים לגיוס צעירים ועזרה בטיפול בהם. בהתאם לתנאי התוכנית, בחרו הדטרויט ליונס את קמפבל בסיבוב השביעי של הדראפט אשתקד - מהרגעים המרגשים באותו אירוע, רגע שגרר קריאות עידוד מהקהל לחייל שהפך ברגע אחד לשחקן פוטבול מקצוען.
"להיבחר בדראפט היתה חוויה שלעולם לא אשכח. סוריאליסטית לגמרי", נזכר קמפבל בראיון מיוחד ל-ynet. "לדעת שכל העבודה הקשה שעשיתי, הזיעה, הדם וההקרבות שהיה עליי להקריב, ישתלמו בסופו של דבר. היה מלהיב מאוד להיות בטלוויזיה ולהתראיין ב-ESPN. להפתעתי לא הייתי עצבני מדי. אלוהים שם את המלים הנכונות בפי.
קמפבל עם אוהדים בניו יורק בערב הדראפט (אלבום משפחתי)
"הרבה אנשים היו ספקניים האם התוכנית שאיפשרה לי לשחק היתה טובה לצבא או לא. אני מאמין שבאותו היום הוכח שזו תוכנית טובה. רק לשמוע את האוהדים צועקים 'USA ...USA...' היה משהו שלעולם לא אשכח. באותו יום קיבלתי המון אימיילים מחיילים. הם כתבו לי בהתרגשות על כך שהם רוצים להיות חלק מצבא, לייצג משהו כל כך גדול.
"קיבלתי אימייל ממפקד, שכתב שהוא מאמין שאולי הצלתי את חיי כמה מחייליו. הם התכוננו לסיור כשהם במוראל נמוך ולא היו קשובים לתדריך, אולם אחרי שצפו בדראפט ה-NFL לפני היציאה וראו שנבחרתי, הם התחילו לעודד ולמחוא כפיים ופתאום המוראל השתנה. כולם חזרו מהסיור בשלום. רק לדעת שיש לי השפעה על החיילים הללו אומר כל כך הרבה עבורי".
קשה באימונים, אין קרב
בעקבות הבחירה בדראפט (השחקן ה-218 שנבחר) הוזמן קמפבל, ששיחק בעמדת הסייפטי ההגנתית, לפעילויות קבוצתו החדשה - תחילה במחנה הרוקיז, אחר כך בזה המשותף לשחקנים הוותיקים.
"המחנות היו טובים. היה כיף להכיר את החבר'ה ולשחק עם האתלטים הטובים ביותר. בד בבד, זה היה קשה. לכל אורך חיי שיחקתי כסייפטי, אך הם הסיטו אותי לעמדת הליינבקר. זה היה אתגר בשבילי והוא התעצם כשהשחקנים הוותיקים הצטרפו, מכיוון שהקצב עלה במהירות. הסתגלתי טוב. הכי קשה היה ללמוד את ספר התרגילים. עליך להתמודד עם כל כך הרבה מצבים. אחרי שבועיים של הכנות ואימונים יומיים, התחלנו להתכונן למחנה קדם העונה".
קיילב קמפבל במדי משחק (U.S. Military Academy)
המאמצים הרבים שהשקיע בניסיון להתקבל לליונס השתלמו. קמפבל זומן למחנה קדם העונה, שנפתח ב-22 ביולי בקיץ הקודם. אבל כגודל הציפייה, כגודל האכזבה. "יום לפני תחילת המחנה, הייתי בדרך לאיצטדיון כדי לחתום על החוזה שלי ואז קיבלתי את ההודעה שלא אוכל לשחק בשנתיים הקרובות", הוא נזכר. משרד הביטחון הורה לצבא לבטל את האישור שניתן לצוער ולהורות לו לחזור לשירות במדים עד לתאריך שחרורו המקורי ב-2010.
איך הרגשת?
"ההודעה מהצבא היתה שוק מוחלט. היה מוסכם על כולם שאני הולך לשחק. הייתי בהלם וכך גם הנהלת דטרויט ליונס ונציגי הצבא. זו היתה אכזבה, אבל הכלתי אותה ומיד שאלתי את המפקד מתי ואיפה להתייצב. ידעתי שאני לובש את מדי של הצבא האמריקני וידעתי שזו החובה הראשונה שלי. זה היה שוק לדעת שרק כמה דקות עמדו ביני לבין חתימה על החוזה, והכל התפספס. אבל שלוש שעות אחרי שיחת הטלפון ההיא, כבר הייתי במכונית, נוהג בדרך חזרה לווסט פוינט".
קמפבל בטקס סיום לימודיו בווסט פוינט (אלבום משפחתי)
אתה חושב שנהגו בך בהגינות?
"אי אפשר להאשים את הצבא במקרה הזה וידעתי מה עליי לעשות. הדבר היחיד שבאמת הייתי מתוסכל ממנו זה שנתנו לדבר הזה להמשיך כל כך הרבה זמן. למה הם נתנו לי לקחת חלק במחנה הרוקיז, במחנות הקבוצתיים האחרים ובאימונים ואז דקות לפני חתימת החוזה, אמרו לי שאיני יכול לשחק? ולמרות הכל, ספגתי את זה והמשכתי הלאה. זה מה שחייל עושה. אני גאה במדים שאני לובש".
אתה מבין מה קרה בעצם?
"להגיד לך את האמת, אני ממש לא מבין על מה זה נפל. גנרל עם שלושה כוכבים ניסה להסביר את כל הפרטים, אבל הרוב עבר מעל לראשי. הצבא תמך בתוכנית, אבל משרד הבטחון אמר 'לא'. הם טענו שאנחנו בזמן של מלחמה וזקוקים לחיילים. אני מבין שאני בוגר מכללה צבאית ונשבעתי להגן ולשרת את ארצי. אני חייל לפני הכל ורק אחר כך שחקן פוטבול".
כל קיילב ביג'י יומו
האמריקנים במלחמה. החזית באפגניסטן, בעיראק. לשם כך הוחזר קמפבל לשירות, רק כדי להשלים את הכשרתו כקצין וגם, לשמש כחבר בצוות האימון של קבוצת הפוטבול - אותה קבוצה בה כיכב כשחקן עד לפני שנה. "אחרי ששבתי מדטרויט, התבקשתי לשמש כמאמן פוטבול כאן בווסט פוינט ואני עובד עם המחלקה לפסיכולוגיית ספורט. אני עדיין משרת פה, אך בקרוב מאוד אשלח למסלול הכשרה של קצינים".
קמפבל בפעולה על מסלול הקרח (אלבום משפחתי)
בינתיים, עם קריירת הפוטבול בהשהייה, מנצל קמפבל את חופשותיו לטובת התנסות בענפי ספורט אחרים - כמו מירוץ מזחלות. באפריל האחרון הצטרף לצוות של ארבעה משתתפים בגביע האמריקני בלייק פלאסיד וסיים במקום השני.
"זה לחלוטין לא שפוי, חוויה נהדרת", מספר קמפבל. "אלו האתלטים מדהימים, שבאמת לא מקבלים את ההכרה לה הם ראויים בעולם הספורט. היכולת לדחוף המזחלת על הקרח זה כוח טהור ומהירות. לקח לי זמן להתרגל, לגלוש עם הראש בין הרגליים במהירות של 34 קמ"ש זה די מטורף. מצמרר להרגיש את כוח הג'י בבטן וכשאתה מתנגש... אתה יוצא מהמסלול וראשך וצידי גופך נגררים על הקרח לפרק זמן שנראה כמו נצח. זה לא גרוע כמו שזה נשמע. אני מאוד נהנה מזה".
מקור ההשראה
פוטבול, מזחלות. בספטמבר 2008 קמפבל היה מרותק לשידורי האתלטיקה מהמשחקים הפראלימפים מבייג'ינג. אחיו ג'רמי השתתף בתחרות קרב עשר ואף זכה בזהב עם שיא עולם חדש. בימים אלה הוא אחד המועמדים לזכייה בפרסי ה-ESPY של רשת ESPN.
ג'רמי קמפבל בפעולה (Gettyimages imagebank)
"וואו. איזה סיפור. למרות שהוא אחי הקטן, הוא דמות לחיקוי בשבילי", מודה קיילב ומבקש את תמיכתכם בבחירות לפרסי ה-ESPY. "כמה פעמים אמרו לו שהוא לא יוכל לעשות את שרצה, שהוא נכה, אבל הוא סירב לתת לזה לגעת בו. הימים בהם הוא התאמן עד שהרגל שלו החלה לדמם בגלל הפרוטזה. הוא באמת השראה בחיי והתברכתי באח שכמותו. אני כל כך גאה בו. הוא עשה ב-21 שנותיו יותר משרבים יכולים להגיד על כל חייהם".
מורשת קרב
מקור נוסף להשראה עבור קמפבל הוא פאט טילמן, שכמוהו תיפקד כסייפטי באריזונה קרדינלס. ב-2002 עשה את הדרך ההפוכה ו-ויתר על חוזה מיליונים בקבוצתו כדי להתגייס ליחידת עילית בצבא האמריקני. ב-22 באפריל נהרג מ"אש ידידותית" באפגניסטן. קמפבל מעדיף לא להתייחס לשערוריה שגרר המקרה (בעקבות הגילויים על טיוח מצד קצינים בכירים), אך מוקיר תודה לדמות הגיבור: "הוא היה אדם מדהים. אמריקני אמיתי ואני רק יכול לחלום להיות חצי אדם ממה שהיה".
פטריק טילמן האב סופד לבנו המנוח בהלוויה (AP)
סיפורו של טילמן, כמו זה של קמפבל עצמו, מדגיש את הקשר ההדוק בארה"ב בין משחק הפוטבול לחוויה הצבאית. "פוטבול וצבא כל כך קשורים אחד לשני. פה בווסט פוינט יש לנו ציטוט של גנרל דגלאס מקארתור. 'על המגרש של עימותים ידידותיים, נזרעים הזרעים שבימים אחרים ובמגרשים אחרים יניבו את פירות הניצחון'. אני רואה את הציטוט הזה כחזק ביותר. משמעותו הוא שהשיעור שלומדים על מגרש הפוטבול יוחל בשדה הקרב.
"המשמעת שעלייך לאמץ בפוטבול דומה לזה בקרב וכך גם האמון בחברייך. לדעת שכל אחד מהם יעשה את העבודה שלו. זה כמו בשדה הקרב, עלייך לסמוך על החיילים האחרים שהם ישמרו על גבך. משמעת, אמון, מחויבות, אחדות הם גורמים משמעותיים לא רק על מגרש הפוטבול אלא גם בקרב".
קיילב קמפבל. לא מוותר (אלבום משפחתי)
אתה מאמין שתוכל לשוב ל-NFL, אחרי שתשתחרר?
"אני מאמין שתהיה לי הזדמנות לחזור. קבוצות ממשיכות ליצור קשר עם הסוכן שלי. אני ממשיך להתאמן כאילו אני משחק בכל שבוע. המקרה נתן לי מוטיבציה לעבוד קשה יותר כדי להבטיח מיצוי של הזדמנות שתבוא בעתיד. אלוהים לא מעמיד אותנו במבחנים שאנו לא יכולים לעמוד בהם. אם זה מה שנקראתי לעשות, הדלת הנכונה תפתח בפניי וזה יסתדר. אני מתודלק באמונה במקרה הזה. יהיה קשה לחזור, אבל אוודא שאני מוכן. כרגע אני הכי גדול, מהיר וחזק שהייתי אי פעם".
מה עצתך לחיילים-ספורטאים בישראל?
"כשאנו בצבא נותנים את התחייבותינו לשרת ולהגן זה משהו יותר גדול מלשחק את המשחק. רציתי קריירה צבאית. רציתי ללכת לווסט פוינט,
וזו היתה הבחירה שלי. כשפתחו בפניי את האפשרות לשחק כמקצוען התכוונתי לממש אותה, אבל כשלקחו אותה ממני היה עליי ללכת צעד אחורה ולומר לעצמי שלשרת את ארצי זו החובה הראשונה שלי.
"אם זה החלום שלך, אל תיתן לו לחמוק. תמשיך לרדוף אחריו. תחלום אותו, עבוד בשבילו ואם זה נכון, זה יקרה. תאמין. המכשולים שבפניך רק יחשלו אותך. לעולם אל תיתן לאף אחד להגיד לך שמשהו הוא בלתי אפשרי. אין דבר שהוא בלתי אפשרי".