התובעת טענה כי עיריית חיפה התרשלה בכך שלא מנעה את האירוע האמור, ובאופן כללי, את הימצאותם של חזירי בר בשכונות העיר. התובעת דרשה את החזר הסכומים שהוצאו לטובת הטיפול בכלבה.
עיריית חיפה הודתה בצורך לדלל את מספר חזירי הבר אשר נמצאים בשטחים הגובלים בשכונות העיר, אך טענה כי גם במצב אופטימלי, עדיין יהיו חזירי בר בוואדיות ובשטחים הפתוחים הגובלים בשכונות המגורים.
לטענת העירייה, היא פועלת לדילול אוכלוסיית חזירי הבר באמצעות ציד מבוקר, ואף הצביעה על פעולות דילול ספציפיות שהתקיימו במועדים הסמוכים לאירוע הנשיכה. עם זאת, ציינה העירייה כי מדובר בפעולות של מתנדבים, וכיום היא פועלת להוצאת מכרז מסודר בעניין.
נקבע כי המטרה אינה להעלים לחלוטין את חזירי הבר, אלא להגיע למצב סביר, שבו לא ייאלצו תושבי העיר להיתקל בהם. גם אם מצב זה עדיין לא הושג, כך נפסק, אין בכך כדי להצביע על התרשלות העירייה.
עוד נקבע, כי גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת, שלפיה העירייה התרשלה בכך שאיפשרה לחזירי הבר להתרבות יתר על המידה, ספק אם התביעה היתה מתקבלת במלואה. זאת, עקב רשלנותה התורמת של התובעת, אשר לא החזיקה את הכלבה באמצעות רצועה מחוץ לבית, בניגוד לחוק.
למרות שהתביעה נדחתה, לא חויבה התובעת לשלם הוצאות משפט לעירייה.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין