11.8 מיליון שקל - זה התקציב לשנים 2008 עד 2010 של רשות הנהיגה הספורטיבית, המעסיקה שלושה עובדים, ואחראית על תחום שאין בו כל פעילות: מירוצי מכוניות. משרד התרבות והספורט מקצה לרשות הנהיגה הספורטיבית תקציב של 8.1 מיליון שקל בשנים 2009 ו-2010, וזאת בנוסף לסכום של 3.7 מיליון שקל שיועדו לשימוש בשנת 2008. התקציב, המממן את העסקתם של שלושה עובדים ויועץ חיצוני אחד, מיועד לניהול תחום הספורט המוטורי בישראל: מירוצי מכוניות, אופנועים, ושאר כלי רכב. אלא שכידוע, בישראל לא מתקיימים מירוצים שכאלה. אם כן, מה בדיוק עושים ברשות לנהיגה ספורטיבית עם כמעט 12 מיליון שקל?
תפקידה העיקרי של הרשות, מאז החלה לפעול ב-2008, הוא לקדם את אישורן של תקנות המאפשרות את קיומם של מירוצים בישראל. תהליך הכנת התקנות החל כבר ב-2006, וחלקן הגיעו לוועדת החינוך של הכנסת בשנה שעברה. בשיחה עם ynet לפני שנה, אף הצהיר מנהל הרשות, יוסי ניסן, כי עד סוף 2008 יתקיימו מירוצי מכוניות חוקיים בישראל. אלא שעד היום לא הסתיים אישור כל התקנות הנחוצות, ולכן גם לא ניתן לקיים מירוצים. למרות זאת, בשנת 2008 הוציאה הרשות כ-1.5 מיליון שקל מתקציבה, ששימש בעיקר לתשלום משכורות לעובדיה, וכן לתמיכות בהתאחדויות העוסקות בתחום.

מירוצי ראלי? לא בישראל (צילום: רויטרס)
במשרד התרבות והספורט אומרים ל-ynet כי "עד שייכנס החוק לתוקף, מנוצל חלק קטן מהתקציב. עם סיום אישור התקנות בכנסת, ותחילתם של מירוצים חוקיים בארץ, ינוצל תקציב הרשות במלואו. יודגש כי תקציב שלא נוצל, חוזר למשרד האוצר". ממשרד האוצר נמסר כי "תקציב הרשות הינו בהתאם לחוק הנהיגה הספורטיבית, שאושר בכנסת בשנת 2005".
אלא שלמרות הניסיון העולמי, הוחלט בישראל - בעקבות עתירה לבג"צ של קבוצת נהגי מירוץ - לחוקק את "חוק הספורט המוטורי", שאושר בכנסת בסוף 2005. אחת הטענות העיקריות נגד החוק, שהעלו רבים מהעוסקים בתחום, נגעה לחששם כי משרדי הממשלה ישתמשו בחוק על-מנת להקים רשויות מיותרות, שאמנם יעסקו בארגון מירוצים - אך גם ישמשו כיעד נוח למינויים פוליטיים. יש לציין כי מנהל הרשות הנוכחי מונה בהליך של מכרז, כנדרש על-פי חוק.
חלק מחוסר האונים שמפגינה הרשות בקידום התחום עליו היא אחראית, נוגע לבעיות בירוקרטיות. אישור התקנות הדרושות לקיום מירוצים, מחייב שיתוף פעולה בין שבעה משרדי ממשלה: המדע והספורט, משפטים, אוצר, חינוך, בריאות, תמ"ת, וכמובן - משרד התחבורה. לכל אחד מהמשרדים אינטרסים שונים בקידום התקנות, ולעתים קרובות נוצר ניגוד מוחלט - המביא לשיתוק. לכך יש להוסיף מאבקי כוח בין המשרדים, והתוצאה היא שגם בעתיד הקרוב לא נראה סוף לסחבת בעניין אישור התקנות.
"אני סבור שחייבים למחוק הכל, ולהתחיל מחדש", אומר ל-ynet טל שביט, מבכירי העוסקים בספורט המוטורי מזה שנים. "הנתיב הנוכחי שנבחר, המבוסס על החוק שאושר בכנסת, טובע בבוץ בירוקרטי. החוק הזה מיותר, והתקנות שנכתבו יהפכו את קיומם של מירוצי מכוניות בישראל לבלתי אפשריים. הן קובעות תנאים מינימאליים שאף אחד לא יוכל לעמוד בהם. צריך להבין ולקבל את זה, ולמצוא דרך חדשה, אחרת, לקיים מירוצים". שביט, כמו רבים אחרים, סבור כי הדרך הנכונה היא אימוץ התקנות הבינלאומיות, לפיהן מתקיימים מירוצים בכל העולם.
עוד אומרים במשרד כי מ-13 תקנות, שמונה הובאו לאישור ועדת החינוך, שלוש נוספות יובאו בקרוב, ולגבי שתיים נוספות מתקיימים דיונים עם המשרד לביטחון פנים, המשטרה ומשרד התמ"ת. "חקיקת תקנות אלה מצריכה עבודה מתואמת מול משרדי הממשלה רבים, דבר האורך זמן. ובנוסף, הבחירות וחילופי הממשל גרמו לעיכוב".