האיחוד האירופי ידון היום (ה') בבקשת בריטניה להשיב מאיראן לארצותיהם את שגרירי כל 27 המדינות החברות בו. זאת, במחאה על מעצרם של תשעה עובדי השגרירות הבריטית בטהרן בידי הרשויות במדינה, שלפחות אחד מהם טרם שוחרר. עם זאת, מקורות דיפלומטיים אמרו כי כמה מדינות באיחוד מתנגדות למהלך, מחשש שיחטיא את מטרתו.
כל תשעת עובדי השגרירות שנעצרו בשבוע שעבר על-ידי טהרן הם אזרחים איראנים, וחמישה מהם כבר שוחררו בתחילת השבוע. אתמול דיווחה תחנת טלוויזיה איראנית כי שלושה עובדים נוספים שוחררו, אך לדיווח זה לא ניתן אישור ממקור בלתי-תלוי. בריטניה והאיחוד נמנעו מלהגיב מיידית על הדיווח, ולא ברור כיצד הדבר ישפיע על הדיונים סביב החזרת השגרירים. מעצרם של התשעה החריף עוד יותר את העימות בין איראן למערב עקב הדיכוי האלים של המהומות שפרצו במדינה אחרי הבחירות לנשיאות ב-12 ביוני.
נציגים ממדינות האיחוד דנו אתמול בגיבוש תגובה זהירה לצעדי הדיכוי של השלטונות באיראן, וגורמים בכירים בו ייפגשו היום כדי לדון בבקשת בריטניה להשיב את השגרירים. עם זאת, דיפלומט באיחוד אמר כי אחדות מחברותיו אינן ששות להיענות לבקשה, מחשש שהמהלך רק יבודד את איראן עוד יותר.
בסימן נוסף להידרדרות ביחסים בין הצדדים, האשים אתמול מפקד הכוחות המזוינים של איראן, הגנרל חסן פירוז-אבאדי, את האיחוד האירופי בהתערבות בענייניה הפנימיים של ארצו, ודרש ממנו להתנצל. הגנרל אמר כי האיחוד פסל את עצמו מהעיסוק בתוכנית הגרעין של איראן, בשל ה"התערבות" שלו בתסיסה עקב הבחירות. איראן האשימה את האיחוד בשבועות שחלפו מאז ההצבעה בתמיכה במפגינים נגד ממשלתה. "עד שהם לא יתנצלו על הטעות הגדולה שלהם, אין להם זכות לדבר על משא ומתן", אמר.
בתוך כך נטלה על עצמה אתמול שבדיה את תואר הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, שבו תחזיק בחצי השנה הקרובה, אחרי שבששת החודשים החולפים היתה זו צ'כיה שכיהנה בתפקיד. ביום תחילת כהונתה של ארצו אמר ראש ממשלת שבדיה, פרדריק ריינפלדט, כי הוא מקווה שמנהיגי איראן "יעשו את הבחירה הנכונה", ויימנעו מעימות עם הקהילה הבינלאומית.
ריינפלדט אמר כי אירופה ומדינות נוספות חייבות להיזהר שלא להפוך לתירוץ שיאפשר לאיראן להשתמש באלימות או דיכוי. "הדילמה היא איך לקדם רפורמות באיראן, ובה בעת לא להפוך לתירוץ לשימוש באלימות או דיכוי בתוכה, וזה האיזון שעלינו באירופה ובעולם כולו לחתור אליו", אמר.