ראשי הרשויות החרימו את טקס יום החייל הדרוזי

לדברי ראש מועצת סג'ור, "שר הביטחון הוא אורח לא רצוי לנוכח ההתעלמות המוחלטת שלו מהמאבק לשוויון מלא לדרוזים". יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות, שהגיע לטקס, אמר לחיילים: "קשה לי להסתכל לכם בעיניים, כי אינני יכול לתת לכם מים זורמים בברז"

בצל מאבק הדרוזים נגד קיפוח הרשויות, התקיים הערב (יום ה') בחורפיש טקס ההצדעה השנתי לחייל הדרוזי. כמעט כל ראשי הרשויות בחרו שלא להגיע לטקס.

 

אחד המחרימים, ראש מועצת סג'ור ג'אבר חמוד, אמר ל-ynet: "שר הביטחון, אהוד ברק, הוא אורח לא רצוי בקרב העדה הדרוזית במדינת ישראל, זאת לנוכח ההתעלמות המוחלטת שלו מהמאבק לשוויון מלא לדרוזים. הטפיחות על השכם והמחמאות אינן מביאים לשוויון זכויות, וכחבר

 בממשלת נתניהו - שר הביטחון הוא שותף באחריות לתוצאות החמורות אשר עלולות להתרחש במסגרת המאבק. נמאס לנו מטקסים וכבוד אנחנו רוצים מעשים".

 

יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, סאלח פארס, היה ראש הרשות היחיד שהגיע לטקס: "החלטנו להחרים את יום החייל הדרוזי. בחרתי להגיע לכאן רק כדי לכבד את החיילים ולומר 'מי ייתן והחייל הדרוזי יהיה שווה כאזרח - כפי שהוא שווה כחייל'. בצבא החייל הדרוזי יכול להגיע לאן שיחפוץ, ללא הבדל בינו לבין אחיו היהודי. לצערי הרב במציאות, כשהוא מגיע הביתה מהצבא, מגלה שהוא אזרח סוג ב'".

כן הגיעו לעשות כבוד. הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר (צילום: ששון ניסים)

 

לחיילים הדרוזים הוא אמר: "קשה לי היום להסתכל לכם החיילים בעיניים, כי אינני יכול לתת לכם מים זורמים בברז. אינני יכול להבטיח לכם בכניסה ליישוב ריח של פרחים, אלא צחנה של ערימות אשפה. אינני יכול להבטיח לכם חלקת אדמה עליה תבנו את ביתכם ותקימו משפחה למען הקהילה והמדינה. אינני יכול להבטיח שההורים יתנו לכם דמי כיס, כי אינני יכול לשלם להוריכם משכורות".

 

עוד אמר פארס: "'קשרנו את עתידנו עם מדינת ישראל, והעם היהודי עוד לפני קום המדינה. ליהודי אין מדינה אחרת וכך גם לדרוזי. אני דורש מראש הממשלה שיעשה הכול על מנת לכסות את הגירעונות ולדאוג למקורות הכנסה עצמאיים. אני קורא לו להקים ועדת מנכ"ל שתבדוק את שטחי השיפוט, את תוכניות המתאר ואת תקציבי הרווחה. אני רוצה שראש הרשות יהיה מנהיג שדואג לקהילה שלו ולא קבצן הנגרר אחרי משרדי הממשלה".

 

"לא רוצים הצעדה - רוצים שוויון"

זמן קצר לפני פתיחת הטקס סיכם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, עם מנכ"ל "מקורות", עידו רוזוליו, כי אספקת המים ליישובי הדרוזים תחודש מידית. קודם לכן היו כמה רשויות ללא זרם מים.

 

לפני הסיכום, מתחו תושבי מרר ביקורת על המדינה. סמי עזאם, אחיו של עזאם עזאם, ששכל את אחיו הבכור ראמזי בשנת 1969 בקרב עם מחבלים בגבול ירדן, אמר: "בית הקברות במרר מלא ב-40 חללים שנפלו על הגנת המדינה, אבל האמהות שלהם אפילו לא יכולות להשקות את הצמחים שעל קברם כי אין מים. אנחנו לא צריכים לנפנף בכל שני וחמישי בתרומה שלנו למדינה, זה מבחנתנו דבר מובן מאליו. אנחנו עושים את חובתינו ולא מבקשים תודות. אנחנו לא רוצים הצדעה, הדבר היחיד שאנחנו רוצים הוא הצבעה בכנסת על חוק לשוויון מלא".

 

לא רחוק מביתו של עזאם מתגוררת משפחת ג'אנם. האח חוסיין נהרג גם הוא ב-1969 כאשר עלה על מוקש בנאות הכיכר. "הייתי ילד כאשר אחי נהרג גדלתי על כאב, אך מעולם לא חשבתי שאני או הבנים שלי לא צריכים ללכת לצבא. תמיד נתנו את כל כולנו למדינה. מעולם לא עשינו רע לאיש, אז תסבירו לי אתם איך הגענו לשפל המדרגה למצב שאין מים? מה שמתרחש זה לא עניין של כסף זה עניין של מדיניות. הם יצדיעו לנו ואני אגיד להם שאי אפשר להמשיך לחיות ככה, היום זה מים מחר זה חשמל ועוד לא התחלנו לדבר על אזורי תעשייה אחוזי אבטלה לאן הם רוצים שבסוף נגיע? המדינה צריכה להרכין ראש ולהתבייש", סיפר אחיו של ההרוג.

 

נביל דגש, ששכל את אביו סליבי, לא הגיע לטקס. במשך שנים, על אף שגדל כיתום יחד עם עשרת אחיו ואחיותיו, הרגיש כי מחובתו להוסיף ולתרום. היום הוא אומר שהרגש הזה הולך

 ונעלם ולבניו כבר לא יאמר שעליהם ללכת לצבא. "יש לי ילד בן 17 וילד בן 16. באופן אישי מבחינתי שלא יתגייסו. כל השנים נתנו את כל כולנו. נאלצנו לעמוד מול הטחות אשמה מצד מדינות סביבנו שאנחנו בוגדים. ידענו שאם יבוא יום בו יבואו חשבון החשבון איתנו יהיה גדול יותר, ולמרות זאת המשכנו לשרת את המדינה נאמנה, והיא במקום לתת לנו גב תקעה לנו סכין בגב".

 

ממקורות נמסר: "האשמת 'מקורות' בגזענות מופרכת ואינה נכונה. 'מקורות' פועלת מטעמים ענייניים בלבד לטובת משק המים כולו ונוקטת דין שווה לכל היישובים בארץ ללא יוצא מן הכלל".