תערוכה חדשה: מגוון זהויות בקהילה הגאה
ביום חמישי ב-20:00 תיפתח התערוכה "100 זהויות", במסגרת פרוייקט "בצבעים אמיתיים" של האגודה לזכויות הפרט, הנותנת במה לאמנות להט"ב. בין השאר משתתפים עירית רבינוביץ ורפי פרץ, שעבודותיהם מעטרות את טורי הגאווה בערוץ יחסים
שירי לרנר
פורסם: 13.07.09, 11:03
מה מגדיר את מה, האם אנחנו מגדירים את זהותנו? האם זהותנו מגדירה אותנו? האם בכלל ניתן להגדיר? האם הגדרת אדם את עצמו נותנת משמעות לזהות, או שהזהות היא כלי לחברה להגדיר את היחיד?
נראה שככל שיש שאלות כך יש זהויות. האם קיימת זהות יחידה המגדירה את היחיד, או שהזהות היא תלוית מרחב? המיקום הדורי מגדיר אדם מול דור ההורים אבל באותה מידה מגדירו אחרת מול ילדיו, הזהויות המיניות אינן בהכרח הזהויות המגדריות.
שאלת הזהות, המקבלת חשיבות מיוחדת כשמדובר בקהילה הגאה, עומדת במוקד תערוכה חדשה שתיפתח השבוע בתל אביב. ההוויה הקוסמופוליטית של העיר העברית הראשונה יוצרת מארג מרהיב עין של זהויות שונות, הנארגות לחברה מרובת פנים ומרובת מראות. חברה בה נשים חופשיות להגדיר את זהותן, בה מין ומגדר נקלעים לצמה מפותלת שאינה מעמידה את עצמה לביקורת ושיפוטיות של האחר. בתערוכה יוצגו ויימכרו עבודות של אמנים מהקהילה ומחוצה לה - והכל למען פעילות האגודה לשיוויון זכויות לקהילה הלהט"בית.
רצון לנתץ את כבלי ההגדרה וליצור זהות קווירית בלתי מקובעת
קהילת הלהט"ב משתלבת בכאוס הזהויות. מהדיכוטומיה הברורה הומואים-לסביות בשנות ה-70 וה-80, על המפריד והמאחד בינם אך עם ההגדרות הברורות והחד משמעיות, יש זרימה לכיוון העמימות, לכיוון ריבוי הזהויות. אנחנו נקרעים בין הצורך להגדיר את עצמנו, לבין הרצון להתנתק מהמוסכמות החברתיות המחייבות הגדרה ברורה. נאבקים על החופש של כל אחת ואחד להגדיר את מגדרו ולשמר את ההגדרה הזאת כאקסיומה חברתית, לבין הרצון לנתץ את כבלי ההגדרה וליצור זהות קווירית בלתי מקובעת. קבוצות שונות בקהילה הגאה נעות בין הרצון ליצור קהילה גדולה מכילה וחזקה, לבין הצורך בהגדרות פרטניות של קבוצות השתייכות, לבין הצורך לבנות לעצמן את המרחב הבטח והסגור הפרטי שלהן.לפני 40 שנה, מאורעות סטוונוול יצרו זהות חדשה, זהות שמרכיבה העיקרי היה גאווה בהיותך מי שאת, מי שאתה, ללא צורך לבחון בכלל ממה מורכבת הזהות הזאת. דגל הגאווה על שילוב צבעיו סימל את המשותף. היום, תחת מושג הגאווה, תחת אותו הדגל, או אולי לצד אותו הדגל, מתנופפים דגלים אחרים, המורכבים לעיתים מצבע יחיד. ניתן להבחין במגוון של זהויות, המפרקות את הזהות המקורית והופכים אותה לזהות על, בעוד שהפרט בוחר לו זהות אישית יותר, שמעצימה אותו.
החדר הוורוד, עבודה שנתרמה על ידי רפי פרץ
לפני כשש שנים יזמה האגודה לשמירה על זכויות הפרט את פרוייקט "בצבעים האמיתיים", שמטרתו להפיק תערוכות אמנות ולתת במה לאמנות גאה. במסגרת הפרויקט התקיימו עד כה שלוש תערוכות, בגלריה אופיר ברחוב אבן גבירול, בגלריה אלטרנטיב במתחם חצרות יפו ובמבואה של מרכז עינב.
התערוכה הקרובה, שנקראת "100 זהויות" לכבוד החיבור עם 100 שנות העיר המארחת, תיפתח ב-16.7 ב-20:00 בגלריה שורשים, כיכר הבימה 2, תל אביב.
האמנים המשתתפים בתערוכה, לפי סדר א"ב:
אוהד אלימלך, אורן אלבז, אילה וייס, אילנה גור, אלה צימבלסטה ננצל, איתן טל, אמנון גרוף, אמנון דוד ער, גניה ברגר, דוד עדיקא, דויד ריב, דורית נחמיאס, דניאל מורגנשטרן, זיו תדהר, יהושע פרונט, יוסי וקסמן, יעל יודקוביק, יעקב מישורי, מאיר פיצ'חדזה, מרים כבסה, מרים שלו, נדב ליפשיץ, נורית דוד, נתן אלקנוביץ, סיצ'י גלעד, סמי דויד, עירית רבינוביץ, ערן שקין, ציבי גבע, רותי בן יעקב, רפי דייגי, רפי פרץ, שרון תובל, שחר רבן, שרון תובל.
