מאת: ד"ר מרים דישון-ברקוביץ'
אתם שואפים שילדיכם יזכו בבוא היום למשכורת גבוהה ולביטחון כלכלי, איזו מהתכונות הבאות תסייענה להם יותר − יופי, אינטליגנציה או הערכה עצמית גבוהה? במחקר שהתפרסם בכתב-העת Journal of Applied Psychology בוחנים טימותי ג'אדג' (Judge), שרליס הרסט (Hurst) ולורן סימון (Simon) שאלה זו. מחקרם הוא הראשון לבדוק סוגיות אלו בו-זמנית ולאורך זמן.
נתוני המחקר נאספו מתוך נתונים של מחקר אורך רחב יותר על בריאות ואיכות חיים Harvard) Study of Health and Life Quality), אשר החל בשנת 1995. במחקר השתתפו 191 נחקרים, בגילאים 74-25, אשר השיבו על כמה שאלונים.
השאלון הראשון בדק קשיים כלכליים, והמשתתפים השיבו על שאלות כמו "האם חווית קושי כלכלי? (הכנסה נמוכה או חובות גבוהים); "באיזו תדירות חווית קושי כלכלי?" ו"מה מידת הלחץ שאתה חש בגלל הקושי הכלכלי?". בשאלון השני השיבו המשתתפים על שאלות הבוחנות תחושות של ערך עצמי. המשתתפים התבקשו לדרג את מידת הסכמתם להיגדים כמו: "כשאני חושב על סיפור חיי אני מרוצה מאיך שהדברים התגלגלו עד כה" או "אני חש חסר אונים בהתמודדות עם בעיות החיים".
כמו כן השיבו המשתתפים על תשעה מבחנים שונים המודדים יכולות קוגנטיביות, כל אחד יכולת שונה. נוסף על כך, דיווחו המשתתפים על רמת ההכנסה שלהם ב-36 קטגוריות שנעו בין 0 למיליון ומעלה דולר לשנה, ועל מספר שנות ההשכלה שרכשו.
לבסוף, נמדדה מידת האטרקטיביות (יופי) של משתתפי המחקר. כחלק ממחקר האורך המקורי התבקשו המשתתפים להצטלם (תמונה של הפנים בלבד). תנאי הצילום (תאורה, מרחק ממצלמה וכד') היו זהים בעבור כל המשתתפים. שופטים בלתי תלויים העריכו את מידת האטרקטיביות של כל מצולם יחסית לקבוצת הגיל שלו ולמגדרו.
קישור למאמר
מניתוח ממצאי המחקר עולה כי קיים קשר בין מידת האטרקטיביות של פני אנשים לבין רמות ההכנסה שלהם. לאנשים אטרקטיביים יותר היו הכנסות גבוהות יותר. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שפורסמו בעבר. למשל, במחקר מטא-אנליזה (סיכום סטטיסטי של מספר מחקרים) נמצא כי 68% מהאנשים האטרקטיביים היו מעל הממוצע במדד של "הצלחה בעיסוק", מדד שכלל גם את גובה ההכנסה.
שנית, נמצא קשר בין מידת האטרקטיביות של פני אנשים לבין רמות ההשכלה שלהם. לאנשים אטרקטיביים יותר היו רמות השכלה גבוהות יותר. הסבר לממצא מפתיע זה עשוי להיות נעוץ בכך, שכפי שהתגלה במחקרים בעבר, ילדים אטרקטיבים זוכים מגיל צעיר לתשומת לב רבה יותר ממורים והישגיהם האקדמיים נשפטים באופן חיובי יותר מאלה של ילדים פחות אטרקטיביים, גם מצד מבוגרים המכירים אותם היטב.
כמו כן, הם זוכים לתשומת לב רבה יותר וליותר הזדמנויות לאינטראקציה עם הדמויות החינוכיות, כמו סיוע אישי ומתן משוב חיובי. יתרה מכך, מחקרים מצאו בעבר, כי ילדים אטרקטיבים אכן משיגים ציונים גבוהים יותר במבחנים אובייקטיביים-סטנדרטיים מאשר ילדים פחות אטרקטיבים (אפקט של נבואה המגשימה את עצמה).
לבסוף, ממצא אחר שדווח עליו בעבר בספרות המחקרית הוא שציונים בבית ספר יסודי מנבאים את הסיכוי לסיום בית ספר תיכון ולרכישת השכלה. יוצא, אפוא, שילדים אטרקטיבים זוכים ליותר תשומת לב אקדמית, מה שמשפר את הישגיהם האובייקטיביים; מאחר שהישגים אובייקטיבים בגיל צעיר קשורים לסבירות לרכישת השכלה על תיכונית, אזי שלל גורמים אלה מביאים לכך שבסופו של דבר אנשים אטרקטיבים ירכשו לעצמם יותר שנות השכלה מאנשים פחות אטרקטיבים.
הממצא השלישי שהתקבל במחקר הנוכחי הוא קיומו של קשר בין מידת האטרקטיביות של פני אנשים ובין הערכתם העצמית. לאנשים אטרקטיביים יותר היו רמות גבוהות יותר של הערכה עצמית. ממצא זה כשלעצמו אינו מתמיה שכן מחקרים קודמים כבר מצאו שהחל מימי חייהם הראשונים תינוקות אטרקטיבים זוכים לתשומת לב רבה יותר מאשר תינוקות פחות אטרקטיבים.
הממצא הבא של המחקר אינו מפתיע אף הוא: קיים קשר בין יכולת מנטלית (כפי שנמדדה בתשעת המבחנים הקוגניטיביים) לרכישת השכלה. הווה אומר, אנשים חכמים יותר רוכשים לעצמם יותר שנות השכלה פורמלית.
גם אם הממצאים הבאים של המחקר אינם מפתיעים מעיקרם, לפחות יש בהם מעט נחמה: קיים קשר בין יכולת מנטלית ובין גובה ההכנסה. אנשים חכמים יותר מרוויחים יותר. כמו כן קיים קשר ביו מספר שנות השכלה לבין גובה ההכנסה: אנשים משכילים יותר מרוויחים יותר. הממצא הנוסף של המחקר הוא קיומו של קשר בין יכולת מנטלית לבין הערכה עצמית גבוהה יותר. ואמנם, מתקבל על הדעת שאנשים חכמים יותר יהיו בעלי ביטחון רב יותר ביכולותיהם.
לבסוף, כאשר מתבוננים במשתני המחקר כמכלול נמצא, שההשפעות של הערכה עצמית על רמות הכנסה חזקות מההשפעות של מידת האטרקטיביות על רמות הכנסה. כשבוחנים הערכה עצמית ורמות אטרקטיביות בצוותא מתברר שההערכה העצמית הגבוהה של אנשים אטרקטיבים מסייעת להם להגיע לרמות הכנסה גבוהות גם כשלוקחים בחשבון רמות של יכולות מנטליות.
אולם, המסקנה הסופית המעודדת של המחקר היא שההשפעות של יכולות מנטליות על רמות הכנסה הן גבוהות יותר מאשר ההשפעות של אטרקטיביות או של הערכה עצמית על רמות הכנסה. אנשים חכמים אינם נמצאים בנקודת נחיתות ביחס לאנשים יפים. ומי שיש לו את שלושת אלה: אינטליגנציה, יופי וביטחון עצמי – עשיר הוא.
ד"ר מרים דישון- ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת אירגונית ושיווקית. המאמר התפרסם בגיליון האחרון של מגזין גליליאו