אני מקנא באנשים שיודעים לקנות בזול. זה ממש מקצוע - לדעת למי יש את המחירים הכי טובים, המבצע הכי משתלם ואיפה יש sale. זה מתחיל מהדברים הפשוטים של קניות בסופרמרקט ודברים לבית ומגיע לבגדים, אאוטלטים, 1+1 וכל מבצע שיווקי כזה או אחר של רשתות השיווק.
בשפע הרשתות אפשר ללכת לאיבוד ולהשוות מחירים למוות. לפעמים עדיף לא לקנות בכלל, רק כדי לחסוך את כאב הראש: חצי חינם; רבע ביוקר; מגה בול; מגה בעיר; מגה לא בעיר; רמי לוי; טיב טעם in the city; סופר זול; התחנה הישראלית; AM-PM; שופרסל דיל; שופרסל ביג ומשלוחים דרך האינטרנט (תתפלאו, אבל יש שם מציאות מידי פעם) - ויסלחו לי אלו ששכחתי לציין אותם. ואיפה שלא תקנה, תמיד תבוא כתבת הצרכנות באחד מכלי התקשורת שתגיד לך בחצי חיוך שיכולת לקנות את זה במקום אחר בחצי מחיר לפחות.
בתחילת דרכי בעיר הגדולה גרתי עם שותף שהיה יכול להעביר על זה קורסים באוניברסיטה. היו חודשים שכל מה שהיינו אוכלים בבית זה חמוצים (היה מבצע, אז לא נקנה?)
ככה מצאתי עצמי אוכל חמוצים עם כל דבר. אני לא אשכח איך הוא נכנס הביתה עם חיוך מנצח ופח של 10 ק"ג חמוצים. אכלנו את החמוצים מהבוקר עד הערב - רק בשביל להדביק את הפער, ושלא יתקלקלו, חלילה.
"אני יורד רגע לסופר לקנות חלב, צריך משהו?" מפה לשם מצאתי עצמי חוזר עם עגלה שלמה שאני בטוח שעלתה לי בין 5% ל-10% יותר (במקרה הטוב) מאשר אם הייתי משווה מחיר בין כמה רשתות שיווק.
"מותק, מהיום אנחנו קונים חכם". נתחיל לעשות השוואת מחירים ונקנה איפה שהכי משתלם. מהיום אנחנו צרכנים חכמים. "שמעתי שפתחו רמי לוי חדש בנשר, רוצה לעשות טיול בשישי?", שאלתי. "מה נשר בראש שלך?" אבל זה בסך הכול שעה נסיעה.
החלטנו לעשות ניסיון. היתה תקופה שבה הייתי מתרוצץ בין 4 סופרים שונים בממוצע, רק בשביל למצוא את המבצע הכי טוב ואת הדיל הכי משתלם. פירפרתי בכל העיר ומחוצה לה, והכרתי את כל הקופאיות בגוש דן על בסיס שם פרטי.
ואכן, הקניות יצאו זולות יותר, ובמוצרים מסוימים ההבדלים מגיעים עד ל-50%, אבל כמות הדלק שצרכתי באותו חודש והזמן שהשקעתי בזה כיסה על עלות "הקנייה הזולה".
אז באמת, עם כל הכבוד לכל כתבות הצרכנות לדורותיהן, יש גבול לשיגעון. יש לי ברדיוס 7 דקות הליכה מהבית - הליכה אטית בלי רוח גבית - 5 סופרים שמספקים לי את מדד ההשוואה הסביר, ואני רק צריך לבחור איפה אני רוצה לעשות קניות.
יכול להיות שאשלם את הפרמיה של "תוך העיר", אבל יש לי את הנוחות המקסימלית לא לחפש חנייה (עד שכבר מצאתי אחת מתחת לבית), לא להזיע ולהתרוצץ בכל פעם שיצא איזה מבצע חדש, לא להיות בתחושה שמה שלא קניתי - אם הייתי נוסע 20 דקות לכל כיוון הייתי מוצא את זה ב- 38 אגורות זול יותר.
נוחות לא שווה כסף? הרי לא מדובר פה בסכומים שיפילו אותנו מהכיסא. אני מסכים שאפשר לחסוך כמה מאות שקלים בשנה, אבל החיסכון הזה מתבזבז במקום אחר - בזמן ובדלק.
בשורה התחתונה נוח לא תמיד זול, וזול לא תמיד נוח. אין ארוחות חינם - מה שנרוויח במקום אחד נוציא במקום אחר. נכון לעכשיו, לי הנוחות משתלמת יותר.