איך את רוצה שתראה הלידה שלך?

רגע הלידה הוא הרגע שלך. רק את יודעת מה באמת טוב ונכון לך. זהר כרמי ממליצה ליולדות להכין תוכנית לידה (כשאת עדיין צלולה והגיונית) וברגע האמת להיות אסרטיבית ונחושה - גם אם שינית את דעתך

בשבוע שעבר הוקדש המדור לטיפים על תכולת תיק הלידה. השבוע נקדיש את המדור לרשימת הדברים שאת באמת צריכה שיהיו איתך בחדר הלידה, רשימה מתוכה תוכלי לבחור וכמובן לדרג לפי החשיבות עבורך. רשימה לדרך, הדרך שלך – חיזוקים, רעיונות, דגשים, מחשבות, רוח גבית, עידוד.

 

אולי בעצם את הטור השבוע אני כותבת לזוג מקסים אחד, ששלח לי את סיפור הלידה הקיסרית היפהפייה שלהם, לאות תודה על כל העידוד ששאבו מדי שבוע מקריאת המדור. נחת.

 

אז מה אנחנו באמת צריכות כדי להיכנס ברגל ימין לחדר הלידה? גמישות, בן זוג או מלווה אסרטיבי, רצונות מגובשים, מוכנות לשאול שאלות ולקבל תשובות, אחריות אישית, שמחה על הפרידה מההיריון והפגישה הנכספת עם הבייבי וארבעה סנטימטרים של פתיחה. לא לפי סדר חשיבות.

 

מתי יגיע כבר האפידורל?

פעמים רבות אני שומעת תלונות של יולדות, מדוע לא מכניסים לחדר לידה בלי הפתיחה המיוחלת, ולמה לא נותנים אפידורל כבר. אכן הלידה כמושג דינאמי יכולה להיות פעילה וכואבת גם לפני ארבעת הסנטימטרים שיכניסו אותך לחדר הלידה, ונדרשת גמישות, אשר ברוב המקרים מתרחשת, מבחינת קבלת היולדת בחדר הלידה, אולם האמת היא שליולדת בשלבים המוקדמים (הלטנטיים) של הלידה אין מה לעשות בחדר לידה.

 

השלב הלטנטי של הלידה הוא שלב חמקמק המתאפיין בשינויים תדירים בעוצמת, משך ותדירות הצירים. נשים רבות מעידות שהיו להן צירים כל כמה דקות בבית וכשהגיעו לחדר הלידה הצירים "נפסקו" או "נחלשו". הסיבה לכך היא שאותן נשים לא היו בלידה פעילה ולכן המהלך ההורמונלי של הלידה שלהן טרם נכנס למסלול הנדרש. תדירות הצירים עדיין עולה וגם יורדת, משכם ועוצמתם גם כן, ועבור התקדמות הורמונאלית תקינה ובריאה של הלידה, המקום המתאים ביותר לאישה להיות בו הוא הבית שלה. הורמוני הלידה זקוקים תמיד, ובשלב לטנטי מתעתע וממושך במיוחד, לתחושת השלווה של האישה, להרגשתה כי היא מוקפת באהבה ובמראות, קולות וריחות מוכרים.

 

במצב כזה הזמן יעשה את שלו והלידה תיכנס לשלב הפעיל שלה. זהו השלב בו אם תכננת ללדת בבית חולים, תרצי בוודאי להגיע אליו. לא לפני כן.

 

וכשתיכנסי בין כתלי המרכז הרפואי, כואבת כפי שארבעה סנטימטרים יודעים להכאיב, מתכנסת אל תוך לידתך כפי שהורמוני הלידה שלך מבקשים ממך, את לא צריכה שישאלו אותך כמה וכמה פעמים את שלל השאלות מסבירות הפנים כדוגמת "שם האב", "השכלתך והשכלת בעלך" או אפילו "סוג הדם שלך".

 

שאלות מסוג זה, המעוררות את המוח שלך לתגובה מחשבתית, הן פשוט מיותרות מבחינת התהליך הפיזיולוגי של הלידה. ובכל זאת הגעת בין כתלי מוסד רפואי ויש מצב שצריך לייצר פה עוד כמה הברות חוץ מהנהמה הנמוכה שבא לך לשחרר לכיוון כל מי שיעז כרגע לפנות אלייך.

 

אם כן, כפי שכבר הוסבר בעבר במדורנו, זה ממש בסדר לתדרך את בן הזוג או המלווה שלך לענות עבורך, לשלוט בטופסולוגיה הרפואית שלך ולעזור לך להישאר בדיוק איפה שאת צריכה לבלות, עמוק בתוך בועת הלידה שלך. זה בסדר גמור גם לומר קצרות "אני בצירים כרגע, התשובות לשאלותיכם מופיעות בכרטיס מעקב ההיריון שלי", ופעם אחת כזאת מספיקה בהחלט. הצוות מעוניין לתקשר איתך אבל אין לו שום עניין לנג'ס לך סתם. משפט קצר ובהיר כזה יעשה את העבודה ברוב המקרים.

 

הבחירה שלך

הצוות גם בהחלט מעוניין להבין באיזו לידה את מעוניינת, מה תכננת ומה את רוצה וחולמת. בהינתן שאת לא במצב לנהל דיונים שברומה של לידה, בטח לא הלידה שלך, זה הזמן לשלוף את תכנית הלידה שלך, שכבר רבות דובר בה במדורנו, ולתת לעצמך-מחיי-היומיום, זו שישבה במחשבה צלולה בלי אף ציר שיפריע והעלתה על הכתב את רצונותיה ותקוותיה, לדבר בשבילך. יכול להיות שההיא עם הדעה הצלולה, שישבה וכתבה את תכנית הלידה שלך, היא ממש לא זו שאת מרגישה כרגע, וזה בסדר גמור. בכל שלב בלידה ניתן לשנות את דעתך. הבחירה היא שלך.

 

הצוות הרפואי, באופן די מובן, יציע לך הצעות שונות להתנהלותך בלידה, החל ממדיניות הניטור המועדפת על הצוות, דרך קידום תהליך הלידה עצמה והתערבויות רבות ושונות. חלקן נובעות כאמור ממדיניות, חלקן מדעות שונות של אנשי צוות שונים, חלקן מערבוב של דעות עם מדיניות בתיבול של ניסיון ואולי גם קצת מצב רוח. אחרי הכל מדובר בבני אדם.

 

כתמיד אציע לך לשאול לגבי כל הצעה מה היתרונות ומה החסרונות שלה. ולגבי התערבויות בפרט לברר גם האם ניתן להמתין איתן. פעמים רבות משהו שהוצג כבעל אופי הכרחי ואפילו בעל דחיפות מסוימת, מתברר כניתן להמתנה ואף לדחייה למועד בלתי ידוע אם רק תגידי שאת לא מעוניינת, או מעוניינת להמתין עוד קצת.

 

ד"ר כריסטיאן נורת'רופ כותבת בספרה הנפלא "גופה של אישה תבונתה של אישה", את המשפט הלכאורה פשוט הבא: "אנחנו יולדות מתוך כך שאנחנו חיות", כלומר, כפי שאת חיה את חייך כך סביר להניח כי תלדי. אם בחיים היומיומיים שלך את אדם מודע השואל שאלות ומעוניין לקחת אחריות על קורותיו, לא סביר להניח שבלידה לפתע פתאום לא יהיו לך כל רצונות מגובשים משלך.

 

רציתי שתדעי שזה בסדר גמור, גם לשאול שאלות, גם להביע עמדות, ואפילו לקחת אחריות על מהלך הלידה שלך, כל עת שהכל בסדר, את והתינוק מרגישים טוב ואת מעוניינת להמשיך להתקדם לפי הקצב שבו גופך יולד.

 

גם לכן יש שאלות בנושא הריון ולידה? לחצו כאן.  

 

• זהר כרמי, אמא לשלושה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה", עוסקת בייעוץ אישי ללידה ראשונה או לחוויה מתקנת.

 

• לכל הכתבות של זהר כרמי