להיות גבי אשכנזי
הספר החדש של ג'יימס פריי הוא קצת כמו הרמטכ"ל הנוכחי: עושה את העבודה מספיק טוב בשביל שנשכח כמה הקודמים היו גרועים
אין דבר טוב יותר מהסיפור שמאחורי הסיפור. בעיקר כשהסיפור המקורי, זה שלפני הסיפור, הוא מוצלח במיוחד. זה המקרה של ג'יימס פריי, שפירסם ספר אוטוביוגרפי בשם "מיליון רסיסים קטנים" ותיאר בו איך הפך מילד טוב אמריקה לנרקומן שיכורניק, אך בסוף נגמל ונגאל. אופרה ווינפרי התלהבה וצירפה אותו ל"מועדון הספר" שלה, מה שאומר שמאות אלפי עקרות בית אמריקאיות רצו לחנויות וביקשו את "מיליון רסיסים קטנים" בלי פתק החלפה. אבל אז התגלה פאק באמינות, ומה ששווק כסיפור אמיתי התברר כ"מבוסס באופן רופף על האמת, למה אתם קטנוניים".
פריי הפך מסטאר שמוכר במיליונים לאפס שקרן ומניאק, ולפרסונה נון־גראטה בקרב קהילת הספרות. את הכסף אמנם לא לקחו לו, אבל את התהילה ואת הלגיטימציה כן (וגם את הארנק, בסאבוויי, אבל זה כבר סיפור אחר). אבל הוא לא נפל שוב לסם, אלא קם על רגליו והוציא עוד ספר: "חברי לנארד", שהיה מין המשך של הספר הקודם וגם די־אוטוביוגרפי־אבל־הפעם־תדעו־מראש־שזה־רק־מבוסס־על. שני הספרים,
אם תשאלו אותי, לא היו מציאה גדולה - מה שמביא אותנו אל "בוקר בהיר וצח", השלישי של פריי והמוצלח לגמרי.
בעצם זה קובץ סיפורים על לוס אנג'לס והאנשים שחיים בה: אלה שמגיעים ואלה שעוזבים, סטטיסטיקות על העיר עצמה, ומה היא עושה לאנשים. פריי נזהר ומקפיד לציין שחלק מהעובדות בספר מומצאות, ושהסיפורים הם לא ביוגרפיים אלא פשוט סיפורים - מה שקורה כשמישהו יצירתי משתדל. קצת קשה להיכנס לספר, כי יש בו המון גיבורים שחלקם חוזרים שוב וחלקם רק עוברים שם, אבל ברגע שמתאפסים זה באמת אחלה ספר.
- בוקר בהיר וצח, ג'יימס פריי, כנרת זמורה ביתן
בלש מזדקן חוזר מהפנסיה, אבל המשטרה התחילה להשתמש במחשבים. מה יעשה? א. ימשיך להדפיס על מכונת הכתיבה שלו; ב. ייעזר בשותפתו הלסבית;
ג. למי אכפת?
הארי בוש וקיז ריידר, שני טרחנים, מתחילים לחקור תיק ישן שמתקשר לגזענות בלוס אנג'לס, ולא מתביישים לומר משפטים כמו "הייתי רוצה להרוג אותך, אבל זה יהיה טוב מדי בשבילך".
- המפענחים, מייקל קונלי, מודן
שני בלשים ועיתונאית נדרשים לחקור רצח. הם עולים על רשת של סוטים שאוספים פריטים הקשורים למקרי רצח, ואחד מהם נאלץ לשתף פעולה עם אחיו הרוצח הפסיכופת. מתים לדעת מי משני הבלשים יביא בעיתונאית, או שאתם מסוגלים להתמודד עם סימני השאלה?
- האוסף, ג'ק קרלי, מודן
