הקולקציה של אגתה סולרטינסקי בוחנת את מושג האיזון ומרכיביו- מתח, משקל ויציבות - תוך שימוש בבסיסים מנוגדים של צבע וצורה, שחור מול לבן, 'אין' לעומת 'יש' וצורות גיאומטריות מלבניות ביחס לגוף.

צילומים: רון אמיר
הקולקציה שיצרה אנסטסיה קוצ'רוב בוחנת אלטרנטיבה לתפיסת האמהות והנשיות הקונבנציונאלית באמצעות טכניקות של ריתוך ושזירה היוצרות שיבושים צורניים של הגוף.

הניגודים החריפים בין תרבויות המוצא המרכיבות את הזהות האישית של היוצרת דקלה יהושע, שמוצאה מארגנטינה, מאפגניסטן ומבוכרה, הובילו לתהליך בו נבחנו הקודים המשותפים והתנסחה מורכבותם לכדי מכלול הרמוני - חומרי וצורני, בו ניתן לייצג את הטווח העשיר של כל תרבות ותרבות, ואף להוסיף נדבך חדש.

הקולקציה פרי עיצובה של אסתי זהיב משלבת טכניקות עבודה וחומרים מגוונים, מציגה חיפושים אחר משמעות המבוך דרך פעולה שיטתית וחוזרת של סריגה, ומעלה שאלות של חוקיות וסדר, גבולות ומגבלות הצורה.

הקולקציה של טלי רביד מתייחסת לפחד להיפגע, לרצון להתגונן, וליכולת לבחור למי מאפשרים להתקרב וממי שומרים 'מרחק בטוח'. דרך המתיקות כביכול הניבטת מהעבודה – טקסטורות וצבעים – בוחנת הקולקציה דרך כיסוי וגילוי סוגיות הקשורות בפגיעות הגוף ושבריריותו.

ורוניקה ליבמן הושפעה מאסון צ'רנוביל ומהשינויים הסביבתיים שחלו בעקבותיו והשתמשה בהם כמקור השראה מרכזי לקולקציה, המבקשת להעלות שאלות אודות מערכת היחסים בין גוף-חומר-סביבה, וניסוחן באמצעות ערכים של צבע חומר וצורה.

סדרת התכשיטים של נגה חדד עשויה אבני בזלת וכסף, מציגה נופי ילדות המהווים תפאורת מלחמה פסטורלית וכמעט בלתי מורגשת למציאות הקיומית.

סדרת התכשיטים שיצרה אור הלברכט מתמקדת בפרטים הקטנים והשוליים הסובבים אותנו, בהם חבוי תוכן ויופי רב שלרוב נסתר מהעין. באמצעות שיטת התכשיטים שנוצרו מבקשת העבודה להעלות סוגיות הקשורות ליחס לסביבה, לחומר ולתהליך היצירה – דרך הפריזמה הן של היוצר והן של העונד/משתמש.

שרי בנז'מין יצרה סדרת התכשיטים שנבעה מהבחירה לא לשכוח, להתבונן, לדעת. ממחשבות על כלב עזוב, מחלות, צמח נבול, גלעד שליט, מלחמות, פליטים, אנשים שקופים, מחסומים, צבא, מוסר, זכויות אדם, אנושיות, שלום.

סדרת התכשיטים של הילה דאודי נוצרה מתפיסה המשלבת עבודת יד מסורתית ועבודת מידול מתקדמת (STL), יוצרת מבט רפלקסיבי אודות תהליך היצירה, ומבקשת לבחון מחדש את גבולות הגוף והתכשיט-החומר.

בחינת גבולות המרחב האישי אל מול הציבורי והחללים הנוצרים בין המרחב לבין הגוף הובילה את אופיר גלילי ליצירת מבנים אווריריים המוסווים לתכשיטים, שמאפשרים קריאה שונה של אותו מרחב.

וידאו תצוגת הסיום של ויצו חיפה
![]()