זה התחיל לפני עשר שנים כסיפור אהבה. נטשה ממוסקבה הכירה את איגור, ישראלי-רוסי שביקר בעיר. אחרי כשלוש שנים נולד בנם פטר, והם התחתנו. בימים אלה נמצא אותו בן בלבו של מאבק מכוער, לאחר שאביו לקח אותו לישראל. אמו חסרת האונים הגיעה לארץ כדי לראות את בנה ולהחזיר אותו הביתה אחרי חודשיים. בשיחה עם ynet היא סיפרה על נסיונותיה הנואשים, ועל הגעגועים (השמות בכתבה בדויים. השמות המלאים שמורים במערכת).
שנתיים אחרי החתונה, הזוג נפרד. לפי החלטת בית משפט רוסי, נטשה שימשה כאפוטרופוסית הבלעדית של פטר. האב חילק את זמנו בין מוסקבה, ישראל וגרמניה, שם מתגוררים הוריו. "הוא היה מבקר במוסקבה פעם בחצי שנה. היה לוקח את הילד לטייל איתו בגן שעשועים, אבל אף פעם לא יכולתי לסמוך עליו שיטפל בו כראוי", אמרה האם המודאגת.
"מעולם לו אמרתי לו מילה רעה על אבא"
"אפילו מתנות שהיה מביא לו תמיד היו זולות ולפעמים מקולקלות. אבל לא רציתי להגיד שום דבר לבן שלי. הייתי קונה מתנות יקרות ואומרת לו שהן מאבא שלו.
גם כשהיה נעדר לתקופות ארוכות, הסברתי לפטר שאבא בשליחויות מהעבודה. מעולם לא אמרתי מילה רעה עליו".
במאי השנה הגיע איגור למוסקבה ואמר שהוא רוצה לקחת את הבן לבלות בחופשה למשך שבוע. נטשה הסכימה, אבל לדבריה כעבור שלושה ימים הפסיק איגור לענות לטלפונים ונעלם יחד עם פטר הקטן. מאוחר יותר התברר לה כי האב רשם את בנו בדרכונו הרוסי (ברוסיה אין צורך להנפיק דרכון נפרד לילדים - י.ב) ועזב את מוסקבה, דרך אוקראינה, לישראל.
נטשה פנתה לפרקליטות הרוסית אך הם לא היו יכולים לעשות דבר, מכיוון שברוסיה לא מוגדרת בחוק עבירה של חטיפה על ידי בן משפחה - גם אם אינו האפוטרופוס. היא הצליחה לתפוס ב"סקייפ" את בעלה לשעבר, שאמר לה שאין באפשרותו לצאת מישראל. "הוא אמר שהוא לא יכול לעזוב כי המשטרה מחפשת אותו", סיפרה. בלית ברירה, היא יצאה לישראל.
כאן פנתה האם המודאגת לעו"ד אלי גרביץ, שסייע לה לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. עוד לפני כן, היא הגישה תלונה נגד האב במשטרת ירושלים.
פטר ואביו. "אמרו לו שאין מקום לצעצועים"
נטשה סיפרה: "אחרי שהם נעלמו, ההורים שלו התקשרו מגרמניה ואמרו שהילד איתו והכל בסדר. פטר מתקשר אליי בערך פעם בשבוע דרך 'סקייפ', אף פעם לא בטלפון. הוא אמר שאבא הסביר לו שאמא רעה והלכה למשטרה, ובגלל זה הוא בינתיים לא יכול לחזור למוסקבה".
לדבריה, ניסתה גם בארץ ללא הרף ליצור קשר עם האב והבן ב"סקייפ", לרוב ללא הצלחה. "אני מאוד מתגעגעת, אפילו לא נפרדתי ממנו. עוד משהו מוזר זה שהילד יודע שאני כאן, אבל מתקשר לעבודה שלי במוסקבה. גידלתי אותו לבד כי אין מי שיעזור, אין סבא וסבתא. הוא מאוד מחונך ומתייחס טוב לאבא כי חינכתי אותו ככה".
פטר, בן 6, לא יודע עברית. לאמו סיפר על תחושת הבדידות, שנובעת מכך שאין בסביבתו ילדים שיוכל לשחק איתם: "הוא מספר לי שהוא משחק עם החתול הקטן של השכנים. רק לפעמים אבא שלו לוקח אותו לחבר שלו בעיר סמוכה, שם יש ילד בגילו שמדבר רוסית. הוא היה בקייטנה אבל לא נהנה.
"אין ספרים ברוסית, ואמרו לו שהדירה מאוד קטנה לכן אין מקום לצעצועים", היא מוסיפה לספר את ששמעה מבנה בשיחות החטופות. "אין לו אפילו צעצועים ולא ציוד ציור, למרות שהוא מאוד אוהב לצייר".
עו"ד גרביץ הניח עותק של העתירה בכתובת האחרונה שבה התגורר לפי משרד הפנים. לדברי עורך הדין, "חוק אמנת האג (המחייב את החזרת הילד - י.ב) לא חל על המקרה מאחר שישראל חתומה על האמנה ורוסיה לא,
ובחוק הישראלי יש דרישה להדדיות".
ממשטרת ירושלים נמסר שהם חוקרים חשד שהאב, תושב העיר, הפר צו בית משפט לגבי התנאים שבהם הוא אמור לראות את בנו. גורמים במשטרה אמרו ל-ynet כי נגבתה עדות מהאם, ולאחר שיושלמו גביית עדויות נוספות צפוי להיחקר גם האב. עוד הם טוענים כי מקום הימצאו של האב ידוע להם, ולפי התפתחויות החקירה וההתנהלות מול גורמי רווחה ומול בית המשפט, הוא יזומן לספק הסברים.
ynet ניסה ליצור קשר עם האב ולקבל את תגובתו, אך לא קיבל מענה. גם כמה ממקורביו סירבו להגיב.