"ראוי להפיק לקחי העבר - מאיפה יבוא הכסף?"

מדוע גבוה תקציב החיסונים לשפעת חזירים מתקציב סל הבריאות לשנה שלמה, מאיפה יבוא הכסף והחשוב מכל - מה אנחנו באמת יודעים על החיסון? חברת הכנסת רחל אדטו, רופאה וחברה בוועדת סל התרופות, בטור מיוחד ל-ynet

ההחלטה שהתקבלה אמש על ידי ראש הממשלה, לפיה ישראל תרכוש חיסונים לשפעת החזירים עבור האוכלוסייה כולה בסכום של 450 מליון שקלים - היתה החלטה קשה בה הבלתי-ידוע רב על הידוע. כולי תקווה כי ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות מעמיקה עם הגורמים המקצועיים והבכירים במערכת הבריאות, וכי היא אינה מונעת משיקולים פוליטיים כלשהם.

 

ממשלת ארה"ב, בשיתוף עם מדענים ממרכז בקרת המחלות האמריקאי, עמלה במרץ כדי להכין חיסון לווירוס שבודד מחולים בשפעת החזירים. הכנת החיסון הינו תהליך ממושך בו לא ניתן לדלג על שלב כלשהו - גם לא על שלב הניסוי במתנדבים. על פי הודעת המרכז לבקרת מחלות, החיסון מצוי כיום עדין בשלב הניסיוני וצפוי להסתיים בחודשים הקרובים, כך ששלב היצור ההמוני צפוי במקרה הטוב להיות בעוד 4-6 חודשים.

 

יותר שאלות מתשובות

כחברה בוועדת סל התרופות בשמונה השנים האחרונות, למדתי הרבה - אך בעיקר למדתי לשאול שאלות קודם לקבלת החלטה משמעותית על אישור או דחיית הכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות.

 

ומכאן עולות לי מספר שאלות בנוגע לההחלטה על רכישת החיסונים:

 

• יכולתו של וירוס לעבור שינוי ידועה: מכאן שגם אם מפותח כיום חיסון יעיל עבור זן H1N1, הרי שקיימת אפשרות כי בעוד 4-6 חודשים, במועד בו יושלם פיתוח החיסון והוא יגיע לישראל, נמצא עצמנו נלחמים בווירוס שעבר שינוי ועל כן החיסון אינו מתאים לו.

 

• ומה עם תופעות הלוואי? החיסון כאמור נמצא עדיין בתהליך בדיקה ועל כן אין כל מידע על תופעות לוואי היכולות להיגרם על ידיו. אם ניקח לדוגמא את קבוצת הנשים ההרות, זוהי קבוצה ידועה כבעלת סיכון משמעותי לחלות קשה במחלה. מאידך, מאחר ותופעות הלוואי אינן ידועות עדין, כפועל יוצא מחוסר מידע זה, דווקא קבוצת סיכון זו לא תוכל לקבל חיסון.

 

• ההשלכות של שני סוגי חיסונים: יתכן שהחיסון החדש אינו יעיל למנוע תחלואה בשפעת החורף הרגילה, ועל כן יכול להיווצר מצב בו אנשים יאלצו לקבל את שני סוגי חיסונים: האחד למניעת שפעת החזירים והחיסון השני למניעת שפעת החורף הרגילה. גם בסוגיה זו קיים צורך לקבלת מענה: האם ניתן יהיה לחסן אנשים בשני סוגי החיסונים באותו פרק זמן?

 

• את מי נחסן קודם? שאלה נוספת שעולה היא כזו: האם אין מקום להקטין את מספר המתחסנים ולחסן רק אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה לחלות, כגון צוותים רפואיים, כוחות הביטחון, ילדי גן ובי"ס ועוד? יש לזכור כי רוב רובם של החולים בארץ היו מקרים קלים של שפעת החזירים, ואותם שמונה מקרים שאופזו בבתי חולים והוגדרו כחולים קשים - וגם אותו אדם שנפטר באילת - היו מלכתחילה בקבוצות סיכון (נשים הרות או אנשים עם מחלות נוספות).

 

מהמידע המצטבר בקופות החולים עולה כי מדי שנה נרכשות מנות חיסון רבות שבסופה נותרות על המדפים, זאת בשל האחוז גבוה של מבוטחים שמעדיפים לא להתחסן. לכן גם במקרה הזה יש לקחת בחשבון כי אם וכאשר יירכשו החיסונים, המדינה תשאר לבסוף עם כמות גדולה של חיסונים - ללא כל שימוש ומטרה.

 

ובאותו הקשר, האם לא כדאי לרכוש כמויות גדולות יותר של "טמיפלו", המיועדת לטיפול במחלה, תרופה נגישה וזולה יחסית?

 

אז מאיפה הכסף?

הסוגיה הגדולה באמת היא מקור המימון לרכישת החיסונים. בתשובה לשאלה זו אתמול, התקבל מענה מלשכת ראש הממשלה כי "במלחמה כמו במלחמה, מקור המימון ימצא בתום המלחמה...". תשובה זו אינה מספקת מכמה

טעמים. לשמחתנו, איננו מצויים ב"מלחמה" ועל כן ניתן וצריך היה להצביע על מקור המימון לסכום האדיר והלא מתוכנן של רכישת החיסונים. כמו כן, מוטב יהיה אם יופקו לקחים מהעבר, כגון רכישת מסכות האב"כ שבסופו של דבר לא הצדיקו את קנייתם, והטיפול באנטרקס - שתיהן דוגמאות לקבלת החלטות תחת לחץ.

 

בנוסף, עלינו לזכור כי התקציב שעמד לרשות ועדת הסל בשנת 2009 עמד על סך של 410 מליון שקלים; כלומר, ההוצאה הצפויה לרכישת החיסונים הינה גבוהה מתקציב שנתי של סל התרופות!

 

מר נתניהו או שר האוצר חייבים להצביע על מקור המימון כי בסופו של דבר, כיסוי הרכישה יפול על האזרחים. אם בכוונת ראש הממשלה להורות על הוצאת כסף מהסכום המוקצה לסל התרופות, הרי זו פגיעה ישירה במאות אלפי חולים הממתינים בקוצר רוח להחלטות ועדת הסל. המשוואה פשוטה - פחות כסף בתקציב הסל, פחות תרופות לחולים ונזקקים.

 

אם הכוונה הינה להוציא סכום זה מתקציב משרד הבריאות, גם זה אינו פתרון: תקציב המשרד גם הוא אינו מאפשר פעילות נדרשת בין היתר הרחבת בתי חולים, פערים בין פריפריה ומרכז ועוד ועוד.

 

רוצים להטיל עוד מסים? זו לא הדרך

לפני שבועיים בלבד, אושר תקציב המדינה לשנתיים הקרובות וכן אושר בכנסת חוק ההסדרים. פגיעתם של השניים במרבית אזרחי המדינה היא קשה וכואבת. ממשלה שהתיימרה להיות ממשלה חברתית, פגעה באוכלוסיות רחבות על ידי שורה של חוקים, תקנות ומיסים. על כן, אם בכוונת ראש הממשלה ושר האוצר להטיל מסים נוספים על מנת לממן את רכישת החיסונים, הרי שאין זו הדרך הראויה.

 

בינתיים, עד שייצור החיסון יושלם ,הכסף ימצא והתשובות תעננה, יש דרך אחת יעילה וזולה מאד: רחיצת ידים לעיתים תכופות, הימנעות ממגע עם אדם חולה או שחשוד במחלה, או שהייה בבית של ילדים או מבוגרים חולים. בדרך זו ניתן יהיה להקטין בצורה משמעותית את מספר הנדבקים.

 

• הכותבת היא חברת כנסת מטעם מפלגת קדימה, רופאה, מומחית למחלות נשים ולשעבר סמנכ"ל בית החולים שערי צדק בירושלים