כדאי לפתוח חברה רק מ-80 אלף שקל בחודש

על רקע החוק החדש להעלאת התקרה על הביטוח הלאומי מזהירים מומחי מס את השכירים והעצמאים: "הרישום כחברה כרוך בסיכונים מעבר לשאלת החיסכון הנקודתי במס"

בימים האחרונים התעורר ויכוח גדול סביב שאלת פתיחת חברות בעקבות העלאת התקרה על הביטוח הלאומי. אתמול הגישו לשכת רואי החשבון ולה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים) עתירה לבג"ץ בנושא. זאת, מכיוון שהחל ב־1 באוגוסט שכירים ועצמאים המרוויחים יותר מ־38 אלף שקל בחודש ישלמו יותר דמי ביטוח לאומי בעקבות הכפלת התקרה - מ־38,415 שקל ברוטו בחודש ל־77 אלף שקל.

  

בעוד יועצי המס ממליצים לשכירים ולעצמאים בעלי הכנסה גבוהה לפתוח חברות, רשות המסים ומשרד האוצר מזהירים כי יבחנו את המקרים שבהם שינו את צורת ההתאגדות רק כדי להימנע מתשלום המס והם ייכנסו לטיפול שומתי ברשות.

 

שאלה מורכבת 

שאלת הכדאיות של פתיחת חברה אינה מורכבת רק מנטל המס מעל דרגת שכר מסוימת. מומחים לענייני מס סבורים כי יש שיקולים אחרים המקטינים את הכדאיות של פתיחת חברה. 

 

ד"ר (עו"ד) משה שקל מסביר כי לפני שממהרים לפתוח חברה, יש לשקול את הדברים הבאים: "מדובר בהוראת שעה שתוקפה היא שנה וחצי. ההפסד המקסימלי בתקופה זו הוא כ־100 אלף שקל אם לא פותחים חברה. זה אמנם 100 אלף שקל מיותרים שצריך לשלם כמס, אך מנגד הקמת חברה עולה כסף. אגרה להקמת חברה עולה כ־2,500 שקל, שכירת עורך דין שיטפל בצד המשפטי זה כמה אלפי שקלים, חברה צריכה להיות מבוקרת על ידי רואה חשבון וזה עוד כמה אלפי שקלים בשנה, דו"חות שנתיים עולים כסף וכך הלאה.

 

"בשורה התחתונה עלות הקמת חברה היא בערך 15 אלף שקל. מעבר לעלות הכספית של הקמת החברה, צריך לקחת בחשבון ששום דבר אינו מובטח. לנוכח עמדת רשות המסים צריך לקחת בחשבון שהם יתנגדו למהלך של הקמת החברה, ואז תצטרך לשכור עורך דין שייצג את החברה מולם ומדובר בעוד כמה אלפי שקלים".

  

לדברי ד"ר שקל, מדובר רק בשלב ההתחלתי: "בשנת 2002, שבה בוטלה התקרה של ביטוח לאומי, מס הכנסה הוציא שומות לעצמאים שהקימו חברות וטען כי ההעברה מיחיד לחברה כרוכה בהעברת מוניטין לחברה, ולכן כפופה לחבות מס בשיעור 25%. כלומר הרישום כחברה כרוך בסיכונים לחשיפת מס גבוהה, מעבר לחיסכון הנקודתי".

  

עם זאת טוען ד"ר שקל כי אם לוקחים בחשבון את הסיכונים ויודעים כי יש מחיר פוטנציאלי למהלך, מדרגות שכר של 80 אלף שקל ברוטו בחודש אכן משתלם לפתוח חברות. 

 

שכירים יאבדו הטבות 

רו"ח רן ארצי ממשרד ארצי את חיבה, המתמחה במיסוי, גם כן סבור כי נקודת האיזון שבה משתלם לפתוח חברה היא כ־80 אלף שקל ברוטו בחודש. "לא כל שכיר צריך לפתוח חברה, מאחר שרבים יכולים לאבד הטבות שמגיעות להם", אמר ארצי. "לדוגמה: שכיר שפתח חברה לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין מרכיב הפיצויים שמוקנה ליחיד. יחיד מקבל פטור ממס עד 10,000 שקל, ואדם שהתאגד כחברה לא יקבל זאת.

 

"עוד הטבה שאובדת היא דמי הלידה של אשת השכיר. רוב הנשים נהנות ממס נמוך שמנכה הביטוח הלאומי מדמי הלידה. ברגע שתפתח חברה, תצטרך כבעלי החברה להגיש דו"ח ודמי הלידה יחויבו בשיעור המס השולי של האשה. גם ההטבות במקרה של פציעה בעבודה לא יתקבלו: "במקרה של פציעה רשאי המוסד לתבוע ממנהל החברה את השבת גמלת הנכות. זאת, לעומת שכיר שהעלות מתגלגלת על מקום עבודתו".

  

עו"ד זיו שרון, שותף בכיר באלתר ושות', ממליץ: "אם רוב ההכנסה שלך הולכת לצריכה, אין לך מה לפתוח חברה כי ממילא אתה זקוק לכל הכסף. כל שקל נוסף שלו אתה לא זקוק לצריכה - כדאי לא לשלם עליו מס גבוה. ההמלצה שלי היא לפתוח חברה בהכנסה של 100 אלף שקל בחודש ומעלה; רק אז היתרון המשמעותי של חברה בולט. מתחת לזה חבל על ההתעסקות". 

 

"הסף נמוך יותר" 

לעומת האסכולה הטוענת שהסף הוא 80 אלף שקל, יש רואי חשבון הסבורים כי נקודת האיזון נמוכה הרבה יותר, בין 22 ל־24 אלף שקל. עו"ד (רו"ח) רמי אריה חושב כי הסף הוא 22 אלף שקל בחודש. לטענתו, "בעל הכנסה שמרוויח יותר מ־17,600 שקל בחודש משלם עבור כל שקל נוסף מס בשיעור 46%, כולל ביטוח לאומי. אם הוא משתכר 4,000 שקל נוספים (כלומר הכנסתו כ־22 אלף שקל בחודש) ואת ההפרש הוא משאיר בחברה כהשקעה, הוא ישלם על ההפרש רק 26%. כלומר הוא יחסוך 1,000 שקל לעומת המס המוטל על עצמאי או שכיר בהכנסה זו. אותם 1,000 שקל ישמשו אותו עבור תשלום נוסף בגין עלויות הפעלת החברה (הנהלת חשבונות וראיית חשבון)".

 

בחודש יולי 2002, עת כיהן סילבן שלום כשר האוצר, הוחלט על ביטול תקרת הביטוח הלאומי לחלוטין, כחלק מניסיון להגדיל את הכנסות המדינה מגבייה בעקבות המשבר הכלכלי. בעקבות ההחלטה החליטו שכירים רבים במשק להקים חברות ולשלם מס מופחת. לאחר כשנה הבינו במשרד האוצר שביטול התקרה לא הועיל רבות להכנסות המדינה, והוחלט על החזרתה ביוני 2003.

  

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח ראובן שיף, אמר כי מחקר שערך בנק ישראל ב־2004 העלה כי ניסיון זה של האוצר גרם למדינה נזק של קרוב לחצי מיליארד שקל. נתונים אלו אושרו גם על ידי משרד האוצר באותה שנה. לפי נתוני בנק ישראל באותו מחקר, לאחר החקיקה ב־2002 הוקמו יותר מ־2,200 חברות, מרביתן בענפי השירותים העסקיים.