האהבה לא נמדדת בגיהוץ של כרטיס האשראי

עם כל אהבתו אלי, עובדת היותו מושבניק לא חמקה מעיניי, וידעתי שכמו שהוא לא יצא מהמושב, המושב לא יצא ממנו. הוריו לא חגגו ימי נישואים ולא ימי אהבה. אז הוא עשה כמיטב יכולתו

מאז שאנחנו יחד ידעתי שהוא בחור טוב, אבל גם ידעתי שהוא לא רומנטי. עם כל אהבתו אלי, עובדת היותו מושבניק לא חמקה מעיניי, וידעתי שכמו שהוא לא יצא מהמושב, המושב לא יצא ממנו. ההורים שלו לא חגגו מעולם ימי נישואים ולא ימי אהבה, הם היו עסוקים בלגדל ילדים ולחיות את החיים, והסתפקו במילה או במבט.

 

ביום ההולדת הראשון שחגגתי איתו, אני חייבת להודות שציפיתי ליותר מדי. האקס שלי הרגיל אותי להפקות ענק, בהן היה קופץ מהשיחים בשעה 23:59 של יום הלפני כשהוא אוחז במתנה מושקעת במיוחד ולוקח אותי למסעדה לארוחה רומנטית לאור נרות. יובל, לעומתו, הסתפק ב"מזל טוב" חם ואוהב שגרם לי לחשוב שההפתעה ממש מעבר לפינה, וכשזו לא הגיעה - לקיתי בהלם קרב של נערה עירונית ממוצעת.

 

הסברתי ליובל את גודל הבושה

למחרת כבר התקשרתי מייבבת לחברתי הטובה ובישרתי לה: "הוא לא קנה לי כלום". חברתי זימנה את מועצת החכמות לישיבת חירום, ויחד הן סייעו לי לעבור את המשבר בשלום. כדי שדבר כזה לא יחזור בשנית, הסברתי ליובל את גודל הבושה, והוא הופיע מנומס כמה ימים אחרי שנגמרו החגיגות עם מתנה מפייסת: קרדיגן חום מצמר עבה במיוחד, שכאילו יצא מקטלוג פולין 1921.

 

מאז עבר עוד יום הולדת נטול מתנה, אבל בשלישי הוא אמר "לא עוד". רצה הגורל ויום ההולדת השלישי שחגגנו לי יחד התאחד עם ט"ו באב. הפעם יובל לא פספס, הוא הגיע הביתה עם סט תכשיטים ויקטוריאני מהמם שחוץ מצבעו הבז' המוגזם היה קלאסי ואופנתי - רק שחבל שכבר היה לי משהו דומה משלי. "את יכולה להחליף", אמר, ואני שמחתי כל כך ואמרתי לו שהעיקר הכוונה ושאין מאושרת ממני. מהבית יצאנו אל מסעדה טובה שבה דאג לשמור מקומות מבעוד מועד, וגם היא עוטרה כמיטב המסורת בנרות, עלי שושנים על הרצפה ושירים צרפתיים שתרמו לאווירת הקיטש הדביקה של יום האהבה היהודי. סעדנו את ליבנו על צלחות גדולות שכללו מנות קטנטנות ועברנו לקינוח שהיה נראה כמו ערכת "עשה זאת בעצמך", שהמלצר הגאה הסביר לפרצופנו התמהים מה צריך לשפוך על מה ובאיזה תזמון (ואני חשבתי שבמחיר הזה, אני לא אמורה להיות העוזרת של שף סטפן.

 

"איזה חמוד, הוא, כל כך רצה לשמח אותך"

כשהגיע החשבון המנופח, חשתי פספוס; בסכום כזה יכולנו לאכול משהו לא פחות טעים וגם לעשות איזה סיבוב קניות קטן באיקאה. אבל המכה הגדולה הגיעה ביום שהלכתי להחליף את המתנה. שאלתי את המוכרת המקושטת להחריד מה גודל הזיכוי, כדי שאדע מה אני יכולה לקחת, וכשענתה לי רציתי רק כוס מים וכסא. "זה היה חבר שלך?" היא חייכה, "איזה חמוד, הוא, כל כך רצה לשמח אותך".

 

רציתי שהיא תשתוק, כי רגשי האשמה גם ככה הכבידו על מצפוני. כמה הצטערתי שאני לא בארצות הברית באותו רגע, מקום שבו אפשר גם לקבל כסף בחזרה. אחרי שעשתונותיי שבו אלי בהדרגה, החלפתי את הסט שהוא קנה לי בכמה מערכות תכשיטים שהיו מקסימות באותה מידה, אחת מהן תוכל אפילו לשמש אותי כסט לשמלת כלה. אם נתחתן יום אחד, לפחות שההוצאה תשתלם.

 

אחד המשפטים הקצרים והבריאים לזוגיות: "העיקר הכוונה"

מסקנותיי ליום ההולדת הזה וגם ליום האהבה מאוד ברורות: בפעם הבאה, אני לא מוציאה אותו אל העולם העירוני האכזר בלי כלים להתמודד. חברותיי ואני יודעות כמה תרגילים הגנתיים נגד מוכרות שמנסות לדחוף לנו את הפריט הכי יקר בחנות, ואני אלמד אותו. בסך הכל אני רוצה שהוא יעשה לי טוב על הלב, יראה לי שאכפת לו ממני ושהוא אוהב אותי גם בלי לפשוט רגל. האהבה לא נמדדת בתעוזת הגיהוץ של כרטיס האשראי, גם אם לפעמים רוצים קצת להשוויץ לאמא ולחברות. אפשר בהחלט ליהנות מדברים פשוטים יותר, כשאנחנו יודעים שמאחורי המעשים ישנה אהבה.

 

המשפטים הנדושים בחיים תמיד נכונים, אחרת הם לא היו נדושים כל כך. אחד המשפטים הקצרים והבריאים לזוגיות הוא "העיקר הכוונה" -- משפט שיכול לחסוך לכולנו הרבה עוגמת נפש, כשנדע לשמוח בדברים החשובים באמת.