תחשבו חיובי והחופש יתקצר

בזמן שהורים רבים עסוקים בלהתלונן ולפנטז על החוק שיקצר את החופש הגדול, מצאה מלי גרין, אמא לעשרה, פתרון אחר: חשיבה חיובית

כן, נכון. אני מודעת לתאריך המתנוסס על הלוח. אנחנו עכשיו בעיצומו של החופש הגדול, אני יושבת בחדר העבודה הקטן שלי ויעל ושירה עסוקות בלהתווכח ביניהן על אוסף המדבקות. אני מגלה שמריבות הן תעסוקה שתופסת נפח גדול מסדר היום של החופש הגדול. רותי סיימה לא מכבר לפזר סט של תבלינים על רצפת המטבח. שימי ובני יושבים וקוראים ספרים ודודו למרבה ההפתעה החליט להפתיע אותי ולנסות לנקות את התבלינים שרותי שפכה.

 

מימי רוקדת. הילדה הזאת פשוט אוהבת לרקוד. וכך, בין המוזיקה למריבות, לריקודים ולספרים, אני יושבת ספונה בחדר העבודה הקטן שלי, מנסה לסיים כתבה דחופה, עוצרת לרגע כדי לשתף אתכם, הורים יקרים, בתובנה חדשה שכולנו לומדים על בשרנו בימות החופשה.

 

"אמא, היא לקחה לי"

המייל שלי התפוצץ בימים האחרונים מקריאות אס.או.אס. של הורים הנתונים בעיצומו של משבר החופש הגדול. הם עובדים ולילדים לא תמיד יש סידור מתאים. הכל כבר נאמר, החל מהחופש הארוך מדי, המייאש מדי, התקציב הדל, החום הרב. צריך לקצר, צריך להעניק פטור להורים מעבודה.

 

הן ממשיכות להתווכח. אני לא מתערבת. הוויכוח עולה קומה ומגיע למריבה רבתי.

"אמא!"

"היא לקחה מדבקה מהאלבום שלי"

"לא נכון, היא היתה שלי".

"לא נכון, שלי".

"לא נכון".

 

השעון מורה על השעה עשר בלילה. אין אפילו רמז לעובדה שהלילה כבר ירד. "אבל אמא, אנחנו לא עייפים ומחר לא צריך לקום ללימודים". אבל אני כן עייפה ואני כן צריכה לקום מחר לעבודה, אני רוצה לענות להם, ועוד רגע יפקעו עצבי ואתחיל לצעוק שהם מוכרחים לשכב לישון והרגע, כי יש סדרים גם בחופש ומיד משתתקת ונזכרת במרואיין האחרון שפגשתי.

 

הצד החיובי

הלכתי לראיין פרופסור גדול בתחומו, ששמו הולך לפניו, גם בגלל היחס האנושי המיוחד לו זוכים הפציינטים שלו. במהלך הראיון הועלה שמו של עמיתו, שטיפל בי בעבר, ובאופן אישי התאכזבתי ממנו מאוד. אוטומטית פלטתי בנימת זלזול: "נו, ד"ר X".

 

ואז קיבלתי שיעור חשוב לחיים: "אל תדברי עליו רע, כי לכל אדם יש גם צד חיובי, ואני מעדיף לא לשמוע מילה של זלזול הרומזת לדברים רעים על רופא אחר ועל כל אדם אחר. אני משתדל להתמקד בצדדים החיוביים של כל אדם".

 

כשהתקשרה באמצע פציינטית היסטרית, הוא הסביר לה את הקטע החיובי של הבעיה שלה. "אם לא היו מגלים לך את הבעיה הקטנה הזאת, שהיא בעיה שניתן לפתור בקלות, היית נכנסת להריון ואז היית סובלת מהבעיה שהיתה מדרדרת אותך, חלילה. עדיף שנפתור את הבעיה הזאת ואז תוכלי להרות וללדת כרצונך, ללא בעיות", האיר הכל באור חיובי.

 

במהלך הראיון הבנתי למה הוא פרופסור כל כך אהוד ואהוב על כולם. זה לא רק הקרדיט המקצועי הנזקף לו. הוא פשוט אדם חיובי. מכל מרואייני השכלתי. יצאתי מהראיון והבנתי את הדבר שתמיד מבקשים מאתנו ליישם מגיל צעיר: לראות את הטוב, לשנות כיוון חשיבה.

 

איך אני יכולה לחנך ילדים לחשיבה חיובית אם לא סיימתי לחנך את עצמי? אני יכולה לשבת עכשיו, לרטון ולהכין רשימה ארוכה ושחורה על הצרות של החופש הגדול.

 

הם כולם בבית ולכן החיכוכים והוויכוחים ממריאים, אין מספיק כסף לבריכות ולקניות מדי יום, אני חייבת לעבוד כרגיל ואין לי חופשה מהעבודה ולכן אני מבלה איתם בחלק מהימים וערה בלילות, כדי להדביק את הקצב. בנוסף, את יום האתמול ביליתי במוקד הרפואי כי לילד נכנסה אבן חצץ קטנה לאוזן והיה צריך לשלוף אותו החוצה...

 

איזה כיף בחופש

אבל אני יכולה לבחור להסתכל על הצד הטוב של העניין ותאמינו לי, יש הרבה חיובי. כולם בבית, בריאים ושלמים, וכל יום כזה, זו תודה לאלוקים ותפילה לעתיד. הבוקר מתחיל נפלא, כי הם ישנים עד שעה מאוחרת יחסית, מה שמקל על נשים עובדות. ביניהן עלי.

 

תראו איך הרוגע מתפשט להם על הלחיים. אין לחץ של לימודים ומבחנים. הם נהנים וכל הורה נהנה לראות את הילד שלו נהנה. הלחץ של החיים מחכה להם מעבר לסיבוב. מגיע להם שיאגרו כוח, שיהיו לעוד קצת זמן ילדים נטולי דאגה.

 

בחופש יש להם זמן לעסוק בכל התחביבים שלהם, שלא תמיד יש פנאי לעסוק בהם בזמן הלימודים. הבנות הלכו לחוג תכשיטנות ונהנו מהיצירות המרהיבות שיצרו, הבנים הלכו לחוגי נגרות ואלקטרוניקה ולמדו מושגים ושירה הלכה לסדנת בישול ואפיה. אתמול היא המריצה את כולם שאם לא הולכים לקניון, אפשר לבלות במטבח. הם הכינו ובישלו ולכלכו ונהנו ובתוך כל הבלגן זכרו להכין לאמא שלהם כריך עסיסי טעים ולהגיש אותו לשולחן המחשב, עם הרבה אהבה.

 

מתי בסתם יום של חול יש להם זמן לחשוב על זה? ובתוך המהומה מימי רוקדת, פשוט רוקדת ושרה ברוב אושר ואפילו חיים לא שבר את המשקפיים מזה שבועיים. ועדיין יש מעון עד השביעי לאוגוסט. יש מוסד אחד שמאפשר לאמהות לעבוד בלי הפעוטות. ואפילו הזמינו אותי לבוא להתארח לשבת הבאה, עם כל הילדים. יציאה מרעננת לכולם.

 

למרות שאני עדיין עובדת וחייבת לספק כתבות, אני גם מספיקה בין לבין לצאת איתם לפארק או לקניות, לאתרים ולמוזיאון, להוסיף עוד פרק לספר החדש שלי ואפילו הצלחתי ללמוד תובנה ממרואיין.

 

במקום להיות הורה מתמוטט, אין ברירה. כרגע עדיין לא עבר החוק שיקצר את החופש הגדול, אבל אולי צריך להקים בינתיים תנועה של שינוי כיוון החשיבה בכל התחומים.

 

מלי גרין, סופרת ועיתונאית. נשואה פלוס עשרה.

 

• לכל הטורים של מלי גרין