מָה אוֹמֶרֶת צִפּוֹרֹנֶת
בַּקֵּן עִם שַׁחַר, הַקְּטַנְטֹנֶת?
תְּנִי לָעוּף, כָּךְ פְּעוּטֹנֶת,
תְּנִי לָעוּף לִי, אִמָּהֹנֶת.
צִפּוֹרֹנֶת, נוּחִי קְצַת,
כְּנָפַיִךְ יִתְחַזְּקוּ בַּלָּאט.
אִם תָּנוּחַ עוֹד מְעַט
תָּעוּף הַצִּפּוֹרֹנֶת.
מָה אוֹמֶרֶת תִּנּוֹקֹנֶת
עִם שַׁחַר בְּעַרְשָׂהּ, קְטַנְטֹנֶת?
בְּעַרְשָׂהּ, כְּמוֹ צִפּוֹרֹנֶת,
תְּנוּ לָעוּף מֵהַמִּטֹּנֶת.
תִּנּוֹקֹנֶת, נוּמִי קְצַת,
גּוּפִיפֵךְ יֶחֱזַק בַּלָּאט.
אִם תִּשַּׁן לָהּ עוֹד מְעַט
תָּעוּף הַתִּנּוֹקֹנֶת.
הּוא לוֹפֵת אֶת הַצּוּק בִּזְרוֹעוֹת עֲקֻמּוֹת;
סָמוּךְ לַחַמָּה בִּבְדִידּות אֲדָמוֹת,
חֲגוּר עוֹלַם-תְּכֵלֶת נִצָּב לֹא יִמֹּט.
הַיָּם הַקָּמוּט מִתַּחְתָּיו מִזְדַּחֵל;
הוּא צוֹפֶה מִפִּסְגַּת הֲרָרָיו כְּמִחֵל,
וְאָז כְּבָרָק הוּא לְפֶתַע נוֹפֵל.
פֶּרַח בְּגוּמְחַת הַקִּיר,
אֶתְלֹשׁ אוֹתְךָ מִסֶּדֶק, מִגּוּמְחָה,
בַּיָּד אַחֲזִיק אוֹתְךָ כֻּלְּךָ, שֹׁרֶשׁ וְכוּלֵי, אָכֵן
פֶּרַח קָטָן - אַךְ לוּ אוּכַל הָבֵן
אוֹתְךָ, שֹׁרֶשׁ וְכוּלֵי, אֶת כָּל כֻּלְּךָ,
כִּי אָז הָיָה לִי סוֹד אָדָם וֵאלֹהִים נָהִיר.
מאנגלית משה דור
אלפרד טניסון (1892-1809), משורר אנגלי. הדמות המרכזית בתחום השירה האנגלית בתקופה הויקטוריאנית.
זכה להערצה וידידותה של המלכה ויקטוריה, אשר מינתה אותו גם למשורר החצר. בהמשך אף קיבל תואר של לורד. עולם-התרבות מציין עתה 200 שנה להולדתו.