חקלאי לכיש מתנגדים לתוכנית לשימור טבע
תוכנית המבקשת להפוך 100,000 דונם בחבל לכיש לשטחי שמורות ויערות, אינה מתקדמת בשל התנגדות חקלאי האזור. "התוכנית מטילה הגבלות קשות על החקלאות", הם טוענים. החברה להגנת הטבע: "תוכניות שפוגעות בטבע מקודמות במהירות, בעוד תוכניות לשמירה על הטבע מעוכבות"
תוכנית ייחודית המתעתדת להפוך 135,000 דונם באזור חבל לכיש למרחב ביוספרי ו"ירוק" - במסגרתו יוקצו 100,000 דונם לשטחי יערות ושמורות - תיאלץ להמתין לפחות שלושה חודשים נוספים לדיון מחודש. הסיבה: חקלאי האזור, בעיקר אלו המתגוררים במושב שקף, טוענים כי התוכנית צפויה לפגוע בהם וכי היא דואגת לטבע על חשבון תושבי האזור.
התוכנית, המקודמת מזה שנתיים, היא תוכנית למרחב ביוספרי למזרח חבל לכיש. התוכנית עברה כבר מספר דיונים במוסדות התכנון והגיעה השבוע לוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע). אולם במהלך הישיבה התגלעה המחלוקת בין אלו הדורשים לקדמה ולהבטיח את השמירה על הטבע באזור לבין החקלאים - אשר טענו בתוקף כי התוכנית לא נעשתה בשיתוף עימם ואינה מתחשבת כלל במאפייניו החקלאיים של האזור.
מחאת החקלאים הביאה כאמור לדחיית הדיון בכשלושה חודשים נוספים על-ידי יו"ר מנהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף. לעמדתו של אסיף הצטרפו גם משרד החקלאים והמועצות האזוריות.
על פי הגדרתו, מרחב ביוספרי הינו מרחב שבו מתקיים איזון בין צרכי האדם לצרכי הטבע, תוך התמקדות על הגנה על שטחים פתוחים בעלי ערכיות גבוהה ועל המערכת האקולוגית. ייחודה של תוכנית זו למזרח החבל, היא בין השאר בכך שהיא מקצה כ-100 אלף דונם באזור לטובת שמורות טבע ויערות.
מהוראות התוכנית עולה כי המרחב יחולק לשלושה אזורים בעלי רמות שימור שונות – אזורי גלעין, אזורי חיץ ואזורי מעבר - במטרה להגן על אותם אזורים רגישים וערכיים (המוגדרים כ"אזורי הגלעין") מפני פעילות אנושית. הגנה זו מתאפשרת הן על ידי הטלת מגבלות רבות על אפשרויות פיתוח באזור והן על ידי הקמת אזורי חיץ - בין הטבע לבין האזורים המיושבים. באזורים המוגדרים "אזורי מעבר", מאפשרת התוכנית פיתוח כלכלי וחקלאי.
תוכניות לשימור האזור מתעכבות. לכיש (צילום: החברה להגנת הטבע)
"התוכנית דואגת לטבע, על חשבון בני האדם"
נציג החקלאים של מושב שקף ומי שמשמש גם כמזכיר המושב, יוסי אלוש, מסביר בשיחה עם ynet כי התנגדות החקלאים נובעת בראש ובראשונה בשל העובדה כי לדבריו איש לא שיתף אותם בגיבוש התוכנית. "תוכנית ביוספרית אמורה להתבסס על שיתוף הציבור ולקחת בחשבון את צרכי האדם", הוא אומר. "אם מישהו היה משתף אותנו בתהליך - כל הבעיות היו נמנעות".
אחת הבעיות אליהן הוא מתכוון, נוגעת בהגדרה "חקלאות נופית" - הגדרה שלדבריו מטילה מגבלות על הגידולים החקלאיים שניתן לגדל. "הכוונה היא לחקלאות שבה אין חממות ואין כיסויי ניילון על הגידולים - הכל לטובת הנוף", הוא מסביר. משמעות ההגדרה, מבחינת החקלאים, עשויה להיות הרת אסון. "חקלאות זה עניין דינמי. היום מגדלים עגבניות, מחר רוצים להפוך את החלקה לכרם. ההגדרות האלה לא יאפשרו לנו חופש בבחירת גידולים".
עניין נוסף אותו מדגיש אלוש הוא האיסור להציב גידור סביב השדות החקלאיים באזור. "כל מי שמתגורר באזור יודע שאנו סובלים מתופעת גניבות קשה. אין לי ברירה אלא לגדר ולמגן - גם את השדות, גם את המבנים בהם מגדלים בעלי חיים וגם את מערכות המים. התוכנית אוסרת עלינו לגדר מערכות מים למשל. זה אבסורד".
לצד ההגבלות השונות, טוען אלוש כי התוכנית צפויה להגביל את אפשרויות ההתרחבות הטריטוריאלית של החקלאים באזור. "אנו במצוקת שטחים קשה וכל אופציה שלנו להתרחבות עתידית - נחסמת על ידי התוכנית הזו".
איריס האן, ממכון דש"א של החברה להגנת הטבע ומי שהיתה נציגת ארגוני הסביבה בדיון, הביעה אכזבה מעמדת החקלאים ומעיכוב התוכנית. לדברי האן, "תכניות פיתוח להקמת יישובים חדשים (בהם היישובים מרשם וחזן - י.ד) קודמו תוך פגיעה סביבתית חמורה, בעוד שקידומה של תוכנית סביבתית - נדחה ומתעכב. חשוב לזכור כי התכנית עומדת בפני שלב ההתנגדויות, שיאפשר ביצוע שינויים ותיקונים".
לבסוף, האן הביעה תקווה "כי תושבי האזור יסייעו בקידום התכנית החשובה והחלוצה הזו, המעניקה להם איכות מגורים מצד אחד, והזדמנויות פיתוח מצד שני."
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי הוועדה בירכה על עקרונות התכנית למרחב ביוספרי במזרח לכיש כתוכנית חדשנית וחשובה. הוועדה ביקשה לבחון מספר סעיפים ולהשלים את התיאומים הנדרשים עם המועצות האזוריות ועם משרד החקלאות וקבעה דיון נוסף לאישור.