זו אופרה אחרת: מפוטבול ל'דון ג'ובאני'

לפני כעשור, נהג קית' מילר לשחק פוטבול וחלם על קריירה מקצוענית ב-NFL. בימים אלה הוא מופיע כסולן בסדרת רסיטלים של ה'מטרופוליטן אופרה' בניו יורק, אחרי הסבת מקצוע מוצלחת - תוצאה של לימוד עצמי. "ספורט ומוזיקה - שניהם דומים"

לשחקני פוטבול יש מגוון אפשרויות תעסוקתיות אחרי סיום הקריירה הספורטיבית שלהם. רובם ממשיכים כמאמנים או אנשי מקצוע, אחרים פונים לעסקים. יש מי שעושה הסבה לכדורסל בליגה הישראלית, כמו ג'סי פלוט-רוסה שחתם לאחרונה במכבי חיפה. יש מי שממשיך למשרת פרשן בטלוויזיה כמו מייקל סטרהאן, או לסדרת הריאליטי "רוקדים עם כוכבים" כמו ג'רי רייס ואמיט סמית'. אבל ספק אם אי פעם מישהו שמע על שחקן פוטבול שהפך לזמר אופרה.

 

ובכן, מי שיירצה לשמוע את קית' מילר, שחקן קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת קולורדו בעבר, יכול לעשות כן בקונצרטים הפתוחים של ה'מטרופוליטן אופרה' היוקרתית מניו יורק בפארקים העירוניים של העיר. מילר, ששיחק בשנות התשעים בתפקיד הפול-בק ב'באפלוז' מדנבר, הוא אחד מזמרי הבאס המשתתפים בסדרת הרסיטלים הקיציים של האופרה והוא מופיע בחברת אשתו, זמרת הסופרן, ג'ויס אל-חורי.

המטרופוליטן אופרה בהפקה עם האופרה הישראלית (Marty Shol)

 

החלום ההזוי של מילר הגיע דווקא אחרי הפיסגה הספורטיבית שלו במשחק ה'קוטון בול' בו קולורדו הפתיעה את מישיגן ב-1994. כמה שבועות לאחר מכן, הוא צפה בהפקה של 'פנטום האופרה' ונשבה בקסמה. 

 

"כשצפיתי בהופעה המגושמת הזאת היתה לי אותה הרגשה שחוויתי במהלך במשחק", סיפר מילר ל'ניו יורק טיימס', "זה פשוט הדהים אותי. ואתה יודע כשאתה גדל בעיר כמו אוביד, יש לך תמיד רעיון לגבי איך החיים יראו אם אי פעם תזכה בלוטו. אתה יכול ללכת לעיר הגדולה. אתה יכול ללכת למסעדות יוקרה. אתה יכול להתנסות בתרבות מסביבך, אמנות ומוזיקה. זהו הניצוץ שזה הצית בתוכי".

לוצ'יאנו פברוטי. מרגש (AFP)

 

בעקבות החוויה, החל להתעניין בזימרה ורכש בהמשך גם תקליטורי די.וי.די של מחזות זמר ואופרות והחל להתאמן על יכולותיו הווקליות. "האזנתי ל'יפה והחיה', 'אוקלהומה', 'המלך ואני' ואז עזבתי את זה ועברתי לאופרות. צפיתי בשלושת הטנורים וראיתי את פאב (לוצ'יאנו פברוטי על פי מילר) שר את 'נסון דורמה'. המבט בעיניו בצליל האחרון מיצה את הכל בשבילי. אמרתי לעצמי, זה פשוט לא ייאמן, מה שהוא עשה. חשבתי לעצמי, אוכל להתחיל עם בחורות, אם אדבר איטלקית".

 

התחביב החדש דרש מאמצים רבים ממילר, אולם הוא לא התכוון לוותר. הוא שינן את האופרה 'טורנדוט' מתוך למידת ספר המילים והתווים שלקח מהספרייה באוניברסיטה. "הבחור שעבד כספרן הסתכל עליי מגיע עם חליפת הקבוצה שלי והכל ומהמבט שלו עלה: 'מה אתה עושה פה? מה ספורטאי עושה בספריית המוזיקה?'. אחרי שהסברתי לו על העניין שלי באופרה, הוא הביא לי הקלטה של ג'וסי ביורלינג ב'לה בוהם' ומאוחר יותר הקלטה של 'דון ג'ובאני'".  

מילר (מימין) על הבמה באופרה סלומה (courtesy MET opera)

 

למרות העניין ההלך וגדל שלו באופרה, הוא המשיך במסעו אחרי קריירה מקצוענית כשחקן פוטבול, אחרי שסיים לימודיו ב-1996. ה-NFL לא היוותה אופציה רלוונטית, אז הוא הגיע לליגה החובבנית בפינלנד, והמשיך לליגת האולמות האמריקנית 'ארינה ליג'. הוא חתם בקבוצה מפארגו שבצפון דקוטה וקיווה לקבל זימון למחנה של הדנבר ברונקוס מה-NFL, כשהבחין במקרה במודעת דרושים בעיתון מקומי. דרוש: חבר בלהקת האופרה של קונקורדיה קולג' ממינסוטה.

 

הביצוע שלו לקטע 'הו קפיטו' מ'דון ג'ובאני' באודישן שנערך לו, שכנע את ראשי הלהקה לצרפו, למרות חוסר נסיונו והעובדה כי לא ידע לקרוא תווים. אחרי התנסותו עם הלהקה, הפך למחויב יותר למקצועו החדש והלך ללמוד באקדמיה לאמנויות קוליות בפילדלפיה והצטרף ל'מטרופוליטן אופרה' בניו יורק. 'מאדאם באטרפליי' היתה הופעת הבכורה שלו ב-2006. בהמשך השתתף גם בהקלטה של 'ייבגני אונייגין', שהיתה מועמדת לפרסי ה'גראמי' השנה. 

 

"הגעתי לאן שהגעתי בלי הכנה, כך שאף אחד לא ידע מה אני יכול לעשות. גם אני לא. חבר שלי מהאוניברסיטה, הטייט-אנד אדם יאנג הוא טייס מסוקים במשמר החופים. מעולם לא הייתי מצפה ממנו שיהיה כזה. אני לא יודע כמה ילדים אומרים לעצמם 'כשאגדל, אני רוצה להיות זמר אופרה'. אני חושב שאנשים לא מבינים שספורט ואמנויות הבמה דומים כל כך באופי התחרותי שלהם ובהכנה שהם דורשים. יש קשר בין השניים. ספורט מוזיקה, יש הרבה תשומת לב לדייקנות ופרטים".

 

השתתפותו בסדרת הרסיטלים הפתוחים הינה הראשונה שלו כסולן. "הם שאלו אם ארצה לשיר עם חברתי ג'ויס ופתאום אנחנו עושים ביחד את הקונצרט הזה".