אֵין זֹאת אֶלָּא חֲלוֹם... בְּוַדַּאי חֲלוֹם.
חֶרְמֵשׁ יָרֵחַ תָּלוּי מִמַּעַל, רְצוּעַת חוֹף יְרֻקָּה, יְרֻקָּה.
וְלִבְּךָ נִכְמָר בְּקִרְבּוֹ.
אַתָּה מְנַסֶּה לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנְךָ כְּתָלִים עָבִים...
יָפוֹ. אִשָּׁה יָפָה, מַשְׂכֶּלֶת. לִבָּה הָיָה נָתוּן לְךָ... אַף אַתָּה,
אַתָּה אֲהַבְתָּהּ. אֲהַבְתָּהּ.
לֹא. אֵינְךָ יָכֹל. רוּחֲךָ אֵינָהּ מַשֶּׁגֶת.
גַּלִּים נוֹשְׁקִים לַמֵּזַח. סְפִינוֹת מִתְנוֹדְדוֹת כְּשִׁכּוֹרוֹת,
הָרוּחַ הוֹפֶכֶת קָרָה. שׁוֹעֶטֶת.
הִיא מְבַדֶּרֶת שַׂעֲרוֹתֶיךָ וְלִבְּךָ עָגוּם.
אַתָּה תּוֹהֶה וּמְדַבֵּר אֶל עַצְמְךָ בְּקוֹל:
"הַאִם בְּעַד חֲטָאַי אֲנִי מְשַׁלֵּם..."
בְּעַד דְּבָרִים שֶׁעָשִׂיתִי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן...
אִישׁ אֵינוֹ מֵשִׁיב לְךָ.
אַתָּה לְבַדְּךָ וְלִבְּךָ עָגוּם. צוֹעֵד בְּשֶׁקֶט בֵּין הַסִּמְטָאוֹת,
מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה אַךְ הוּא אֵינוֹ.
לְמוּלְךָ רַק רִיק גָּדוֹל וּמִתְפָּרֵשׂ.
הַגַּלִּים יִשְּׁקוּ לַמֵּזַח, הַסְּפִינוֹת יִתְנוֹדְדוּ כְּשִׁכּוֹרוֹת, הַיָּרֵחַ יִוָּתֵר מִמַּעַל.
אֱלֹהַּ גַּם.
אַךְ מִי יְשַׁלֵּם בְּעַד מְצוּקָתְךָ.
לְפֶתַע, בְּאַחַת, עָב אַדִּיר מְכַסֶּה אֶת הַשָּׁמַיִם.
מֵרָחוֹק נִשְׁמַעַת יְלָלָה שֶׁאֶת פִּשְׁרָהּ אֵינְךָ מֵבִין....
כָּל זֹאת אֵינוֹ אֶלָּא חֲלוֹם... בְּוַדַּאי חֲלוֹם.
אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אַחֶרֶת.
יחזקאל נפשי הוא משורר, מתרגם משירה הודית ואנגלית לעברית. כמו כן, עורך את תערוכות "שיח-משוררים" בגלריה "גרוס", ומגיש את פינת הספרות והתרבות ברדיו ת"א, 102fm. לקריאת השיר האחרון של נפשי שפורסם ב-ynet לחצו כאן