חוזרים ללימודים: מי מפחד מהיום הראשון בגן?

לפעמים כשמתבוננים בכל הנוכחים ביום הראשון של הגן - לא ברור מי מתרגש יותר - הילדים או ההורים שלהם? אז גם בשביל אלו וגם בשביל אלו - הכנו מדריך קצר ל-1.9 המתקרב בצעדי ענק. בשבוע הבא: עצות לעולים לכיתה א'

המראות המבשרים את פתיחת שנת הלימודים כבר כאן. תיקים קטנים, גדולים, צבעוניים ואפרוריים נשפכים מהחנויות לרחוב, תורים מיוזעים משתרכים בקופה של חנויות הציוד המשרדי וזאטוטים עוטי ארשת חשיבות מתלבטים שעות מול המדפים העמוסים כל טוב.

 

כל שינוי יכול להיות משמעותי, אך שלושה מעברים עיקריים גורמים לנו ההורים לזרמי דמעות בלתי נשלטים, דפיקות לב, פחד וחששות: הכניסה הראשונה של הילד לגן, העלייה לכיתה א' והמעבר לחטיבת הביניים (נוריד בהקשר זה את זרמי הדמעות אך בהחלט נשאיר את הפחד והחששות). והילדים? הם דווקא מתמודדים היטב בדרך כלל.

 

בסדרה של שלוש כתבות, נעקוב אחר שלושת המעברים הללו - מה משמעותם להורים ולילדים וכיצד מומלץ להתייחס אליהם. והפעם – על פי הסדר הכרונולוגי - נתחיל במעבר לגן.

 

ידיים זרות

"המעבר לגן נחשב למעבר משמעותי בחיי הילד. זהו מעבר המציב בפניו התמודדויות עם אתגרים ותכנים חדשים, כמו פרידה מההורים, המפגש הראשוני עם קבוצת ילדים, צורך בדחיית סיפוקים וקבלת סמכות של איש חינוך", אומרת שולמית ביסמנובסקי, מומחית לגיל הרך ויו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל.

 

זהו גם המעבר הקשה ביותר להורים. הפעוט היקר שלנו שעד כה שהה לרוב בסביבה הביתית המוכרת, איתנו או עם המטפלת, סביבה בה שלטנו (פחות או יותר) בסדר יומו, במפגשים החברתיים שלו, במזון שנכנס לפיו, בהרגלי הבטיחות וההיגיינה שלו, עובר בקרוב מאוד לידיים זרות. איך אפשר? עולה בקרבנו זעקה פנימית וזרם חדש של דמעות מציף את עינינו.

 

"המעבר לגן צריך להיעשות ממקום של ביטחון בגננת, בסביבת הגן ובצוות המקצועי ולא ממקום שיפוטי או ביקורתי", אומרת לאה אופיר, ראש המסלול לגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל. "זאת גם הגישה שצריך להעביר לילד. ככל שההורים יבטחו יותר במערכת אליה נכנס הפעוט וישדרו זאת לילד, השתלבותו בגן תהייה מהירה וטובה יותר".

 

"האופן בו אנו מחליטים להסתכל על קושי או התמודדות בחיים, משפיע במידה רבה על ההצלחה או הכישלון בהתמודדות עם אותו קושי", מוסיפה ביסמנובסקי. "הדבר נכון גם לגבי המעבר של ילדינו לגן. ככל שנבחר ונחליט להסתכל על המעבר באור חיובי ונבין שהוא חלק טבעי וחיוני בהתפתחות ילדינו, כך נצליח לשדר לילד מסר חיובי, שהמעבר לגן הוא חוויה כייפית, טבעית ומשמחת ונפחית את הקושי הטבעי שהמעבר יוצר".

 

מה חשוב לפני הכניסה לגן?

• לשוחח עם הילד ולהכין אותו למעבר. מומלץ כמובן להציג את המעבר לגן באור חיובי ולשלב משפטים כמו: "יהיה לך כיף בגן", "תכיר חברים חדשים", "תשחק בצעצועים חדשים". לצד מסרים אלו מומלץ לשלב משפטים שיחזקו את הביטחון של הפעוט: "אמא תבוא לאסוף אותך מהגן אחרי מנוחת הצהריים", "בגן תלמד דברים חדשים" ועוד.
• חשוב להכיר לילד את סביבת הגן, הגננת, הצוות והחברים. הורים מוזמנים לבקר בגן ולהכיר אותו לילד בהדרגתיות.
• הכירו לצוות החינוכי את הילד וספרו על העדפותיו לגבי אוכל, הרגלים לעשיית צרכים, הרגלי שינה, רגישויות ותגובות למצבים שונים.
• ניתן להקריא לילד ספרים בנושא ההליכה לגן.
• כשבוע לפני תחילת השנה, הקפידו על הרגלי שינה וקימה המתאימים למסגרת הגן.
• נסו למצוא לפחות ילד אחד מהגן העתידי ולייצר היכרות. ההבדל בין חבר אחד לאף חבר הוא מאוד משמעותי.

 

מה חשוב עם הכניסה לגן?

• תהליך הכניסה לגן צריך להיות הדרגתי וכך גם הפרידה מהילד. בימים הראשונים יש לאפשר לילד הסתגלות הדרגתית ולהיות קשובים לו ולגננת. חשוב להקפיד על טווח זמן בו יבלו ההורים עם הילד בימיו הראשונים בגן, על מנת לאפשר לו לרכוש ביטחון ולהסתגל.
• שבו במקום גלוי לעין כדי שהילד ימצא אתכם במידה ויזדקק להם. זכרו, הילד חש בנוכחותכם ושואב מכם ביטחון.
• מומלץ לפנות לשם כך זמן לשהייה עם הילד בגן במידת הצורך. כדאי להקשיב ולסמוך על הגננת כאשר היא מבקשת לעזוב ו"לשחרר" את הילד, אבל, אם האינטואיציה שלכם משדרת אותות אזעקה, שתפו את הגננת ושוחחו עימה גלויות. חשוב לזכור שלא לכל הילדים צרכים, מבנה אישיות ומטען זהה ואתם ההורים מכירים את הילד טוב מכל אחד אחר. בכל מקרה, מומלץ להגיע להבנה עם הגננת בנקודה זו.
• חשוב לשתף את הגננת ולשוחח עימה על מצוקות שעולות, בעיקר בשלבים הראשוניים של הילד בגן ואף להעלות תחושות ומחשבות שלכם ההורים - לטוב ולרע.
• בעיקר בימים הראשונים, חשוב להביא לגן "חפץ מעבר", שיזכיר לילד את הקשר לבית. חפץ זה יעניק לילד תחושת ביטחון ויקל עליו את המעבר.
• התארגנו בבקרים מוקדם ובלי לחץ, דאגו שהילד יהיה שבע, רגוע ולבוש בבגדים נוחים כשהוא מגיע לגן.

 

הפרידה

• הסבירו לילד שאתם הולכים ושתחזרו תוך זמן מסוים. עדיף לציין שתחזרו אחרי פעילות מסוימת כדי שהילד יבין, למשל: לאחר האוכל, שעת סיפור וכו'.
• ניתן להחליט עם הילד על טקס פרידה קבוע בכל יום. למשל: חיבוק, נשיקה ונפנוף לשלום. לעיתים הפרידה תהיה כרוכה בבכי. הכינו את עצמכם לכך.
• לעולם אל "תברחו" מבלי להיפרד כראוי. הבריחה פוגעת באמון ועלולה לפתח חרדות וחוסר שקט.
• חשוב לקיים את ההבטחה שניתנה לילד ולחזור במועד שצוין תוך אמירה: "הנה חזרתי אחרי שעת הסיפור כפי שהבטחתי". הילד ילמד לבטוח בהורה וביטחונו יתחזק.
• הימנעו מפרידות רבות ומהוססות: יציאה - חזרה ושוב יציאה. היפרדו וצאו.
• נסו כמה שפחות להראות את החששות שלכם לילד.
• לפעמים הפעמים הראשונות בגן עוברות "חלק" ורק כעבור מספר ימים הילד קולט את העומד לבוא. היו מוכנים לכך.

 

חוזרים הביתה

• דברו עם הילד (בהתאם ליכולת ולגיל) על הזמן שהיה בגן. שאלו שאלות מכוונות ולא רק: מה עשית בגן, מי החברים שלך, נהנית? שימו לב לפרטים הקטנים שיכולים לתת לכם אינדיקציה למה שעבר על הילד. הזכירו לו חוויות חיוביות: 'שיחקת בארגז החול? שמעת סיפור?'
• רצוי לתכנן בכל יום זמן איכות בבית - זמן רגוע ומהנה.

 

מה חשוב תמיד?

• להביא את הילד לגן בזמן. השתלבות באמצע פעילות, במועד בו הצוות פחות פנוי לקליטת הילד והוא מרגיש שנכנס באמצע פעילות, עלולה להיות קשה יותר. הדבר נכון פי כמה בימיו הראשונים בגן.
• לאסוף את הילד מהגן בזמן, על מנת שלא יפתח חששות ולנצל זאת לשיחה קצרה עם הגננת על השתלבותו. לעיתים כדאי לנהל שיחה כזו במועד אחר וברגיעה, מבלי שהילד נחשף אליה.
• להפגיש את הילד אחר הצהריים עם ילדים אחרים על מנת לחזק את הקשרים החברתיים המשפיעים על התחושה הכללית שלו בגן.

 

"החשש של ההורים הוא מאוד טבעי", מסכמת שרון אהרוני, מנהלת ברשת הגנים "גני גולן". "אבל חשוב לי להדגיש שתהליך הפרידה בסופו של דבר חיובי לגדילה ולהתפתחות של הילד. הפרידה מעודדת התפתחות רגשית, תפקודית וחברתית. זוהי היציאה הראשונה של הילד ממעגל המשפחה למעגלים חברתיים רחבים יותר. הפרידה נותנת לילד תחושה של עצמאות והעובדה שדמויות אחרות מלבד אמא ואבא מטפלות בו ודואגות לו, גורמת לו לפתח אמון בעולם החיצוני. חשוב מאוד לסמוך על הילד ולעודד אותו לעצמאות".

 

אז שיהיה בהצלחה, ושנת לימודים מפרה ומהנה.