הלוחמת שהחזירה את הכבוד לספרד
מרתה דומינגס בת ה-34, אלופת העולם הטרייה ב-3,000 מ' מכשולים, הותירה את טרגדיית הנפילה בבייג'ינג מאחוריה ושמה קץ לעשור שחון לאתלטיקה הספרדית. "לא פחדתי מהיריבות, רק שהרגליים שלי לא יגיבו", סיפרה הגיבורה הלאומית החדשה
ספרד הפכה למעצמת ספורט אדירה כמעט בכל ענף. היא זכתה באליפות העולם בכדורסל, באליפות אירופה בכדורגל, ייצרה אלופים בטניס, באופניים ובפורמולה 1. עכשיו מגיע תור הזהב גם לאתלטיקה: מרתה דומינגס זכתה במדליית הזהב בריצת 3,000 מטרים מכשולים - והוכיחה שגם את האומה שׂבעת התארים אפשר עדיין לרגש.
דומינגס בת ה-34 הפכה לאלופת העולם הראשונה מספרד בעשר השנים האחרונות, מאז האירוע הביתי בסביליה 1999. אתרי האינטרנט הקדישו לה כותרות בסגנון "אתלטית מזהב", "מלכה בברלין" ו"הלוחמת", בעוד הגולשים נשאלו בסקרים אם מדובר באתלטית הגדולה של ספרד בכל הזמנים. גם המלך חואן קרלוס שלח לה ברכות.
הצלחתה של מרתה לא באה בקלות. רק לפני שנה, באולימפיאדת בייג'ינג, היא חוותה טרגדיה במונחים ספורטיביים. במהלך הסיבוב האחרון של ריצת הגמר, נפלה דומינגס על המסלול ואיבדה סיכוי למדליה.
"מרתה דומינגס היא לא סתם אחת", הפליג ה'מארקה' בשבחיה של האלופה הטרייה. "היא לוחמת פיראטית הרפתקנית ואמיצה, שתרה אחר אוצרות מאז שנולדה. המכשולים לא עמדו בדרכה והמילה 'כניעה' אינה מופיעה בלקסיקון שלה. שנה בדיוק אחרי הטרגדיה באולימפיאדת בייג'ינג, היא הצליחה להשיג נקמה פרטית והביאה שמחה לאתלטיקה של ספרד".
דומינגס ביצעה הפעם פיניש מרשים וסיימה ראשונה בזמן של 9:07.32 דקות, שיא ספרדי חדש ותוצאת השנה בעולם. היא הקדימה את הרוסייה יוליה זארודנבה (9:08.39) ואת הקנייתית מילקה צ'מוס צ'ייווה (9:08.57), כאשר האלופה האולימפית והפייבוריטית הגדולה, גונארה גלקינה מרוסיה (9:11.09), נותרה במקום הרביעי ויצאה מברלין בידיים ריקות.
"לא פחדתי מהיריבות שלי", אמרה מרתה בזמן שחגגה עם האוהדים הספרדים ביציע. "פחדתי רק שהרגליים שלי לא יגיבו יותר. לקראת הסוף הרגשתי שזה היום שלי וזו הריצה שלי. שמתי לב שזרודנבה לא היתה במיטבה וזה נתן לי כוח להמשיך עד הסוף ולנצח. היתה לי קריירה נהדרת והגשמתי חלום ילדות".
דומינגס מקדימה את זארודנבה בגמר העולמי (צילום: AP)
עבור דומינגס זו לא הופעת בכורה על הפודיום, אבל את מרבית הישגיה רשמה
דווקא בריצה ל-5,000 מ' ללא מכשולים. היא זכתה בשתי מדליות כסף עולמיות (ב-2001 וב-2003) והוכתרה פעמיים לאלופת אירופה (2002 ו-2006). את הפרמיירה האולימפית שלה ערכה כבר באטלנטה 1996, כשבתווך היא מחמיצה את המשחקים באתונה 2004 בגלל פציעה.
על המעבר ל-3,000 מ' מכשולים סיפרה: "זו היתה הריצה המועדפת עליי כבר כשהייתי ילדה, אבל המקצה הזה לא הוכר רשמית בתחרויות לנשים, אז נאלצתי להתחיל ב-1,500 ואחר כך עברתי ל-3,000 ול-5,000". כשנשאלה אם היא חושבת לנסות לשבור את שיא העולם, העומד על 8:58.51 דקות, השיבה: "זה לא מעסיק אותי, אני חושבת רק על מדליות".