תתנהג אליו יפה, שומע?", הזהיר אותי אסי עזר לפני הפגישה עם דודי כהן. "מדובר באחלה בחור, אין הרבה כמוהו בתעשייה. אם אתה מתעסק איתו, אתה מתעסק איתי".
והנה, עוד לא נפתח הראיון וכבר קיבלתי איומים. אבל אם צריך ללמוד מזה משהו, אז ה־SMSים מעזר לאורך היום של הפגישה, כולל השיחות שלפני ואחרי, מבהירים כמה עמוק הקשר בין המנחה הכריזמטי וכהן, הוא ציקי לאבין ורוקו ספירט ומיילי לוי, הדמויות המטורזנות המהוות את הסיידקיק הקבוע של עזר בשנים האחרונות.
מעטים מזהים את כהן, 32, כשהוא לא מתחבא מאחורי הדמויות שלו, דרכן הוא יורה חיצים בכל מי שהוא משהו בתעשיית הבידור (עכשיו במסגרת התוכנית "מה ש'תה שומע" בערוץ 24 שמסיימת השבוע עונה ראשונה וכנראה אחרונה).
מבחינתו, החיים באינקוגניטו הם דווקא אחלה. כשהוא נכנס לבית הקפה שבו אנו קובעים, כמעט שאף אחד לא מסובב את הראש אחריו. גם אני, שידעתי איך הוא אמור להיראות, מתקשה לזהות אותו פנים מול פנים. ככה זה כשאתה רגיל לראות מישהו מסתובב על המסך עם משקפי שמש וקסדה מפח.

כהן. יורה חיצים בכל מי שהוא משהו בתעשיית הבידור (צילום כפיר חרבי)
"אני לא מחפש שיזהו אותי", הוא אומר בקול העמוק שלו, אותו הוא מנצל יפה לתפקידיו השונים. "אני עושה את התפקידים שלי כדי ליהנות. מי שצריך להכיר אותי, מכיר. אני לא צריך שיזהו אותי ברחוב. אני לא בר רפאלי".
לרפאלי, מושא ניגוח קבוע של כהן, נחזור אחר כך. בינתיים, קצת על האיש. כהן גדל בחופית ("נועם טור למד כמה שכבות מתחתיי") ועובד בטלוויזיה מאז גיל 16, כשנשאב למדיום בזכות פרויקט "טלנוער - נוער עושה טלוויזיה" ("הייתי אז ילד מחוצ'קן ומעצבן", הוא מעיד על עצמו). אחרי שירות צבאי בגלי צה"ל, על תקן מש"ק משמעת, הוא ניסה את כוחו במשחק, כשהתפקיד המשמעותי ביותר שלו היה של פרויק'ה ב"אסקימו לימון - החגיגה נמשכת".
הוא התחיל לימודים בסטודיו של יורם לווינשטיין ואחרי שנה החליט שהעניין לא מתאים לו ופרש. במהרה הוא הבין שכשחקן יהיה לו קשה למצוא עבודה והתחיל לחשוב על מאחורי הקלעים. כהן עבד ככותב בערוץ הטלוויזיה האינטרנטי "קיק" ושם הכיר את אסי עזר, שהפך מאז להיות החצי השני שלו.
יחדיו הם עשו את "דבר עם הסוכן שלי", "האלופה - חדר הלבשה", "מלכוד 24" ועכשיו "מה ש'תה שומע", שסוגרת עונה בערוץ 24. החלוקה היא ברורה - עזר וכהן כותבים ביחד את הטקסטים, כשעל המסך עזר הוא המנחה הסולידי כשכהן הוא הפרוע ומשולח הרסן. סוג של קיציס ופרידמן, הדור הבא.
יש לך חיבור טוב עם אסי.
"לגמרי", הוא צוחק ומחקה את אסי, על תנועות הידיים והקול הדודו טופזי. "סתם, אני מעריץ את אסי. מזמן היה לי ברור שהוא יגיע לאן שיגיע. והוא רק בהתחלה, תאמין לי. אסי הוא איש טלוויזיה בכל רמ"ח איבריו. הוא מבין את המדיום הזה לגמרי. הוא מאוד ממוקד ויודע מה הוא רוצה. הולכים להיות לו עוד הרבה פרויקטים גדולים. ואני מקווה שהוא ייקח אותי איתו. זה טוב, תרשום את זה".
לא מוזר לך שבזמן שהוא הופך לכוכב גדול אתה מתחבא מאחורי דמויות על תקן ליצן החצר?
"אבל אני ליצן החצר, מה לעשות? זה מה שאני אוהב. אמרתי לך, אני לא מחפש את הכוכבות. זה עסק די מביך ומטופש בעיניי. אני יוצא לפעמים לכל ההשקות והקשקושים האלה, אבל מהר מאוד אני רוצה לחתוך הביתה כדי לשחק גיטר הירו".

ברנז'אי מזדקן. כהן כמיילי לוי (צילום: אלדד רפאלי)
אבל אתה מת על העולם הזה. ב"מלכוד 24", "דבר עם הסוכן שלי" וב"מה ש'תה שומע", רק בזה אתה מתעסק.
"תשמע, זה מצחיק אותי. אנשים חיים פה בסוג של הזיה. אני אוהב לצחוק על זה. בתקופת 'אסקימו לימון' שלחו אותנו לכל ההשקות וכל מיני דברים כאלה. היה רגע ששלחו אותנו לטקס החינה של איזו מלכת יופי, שאני לא זוכר איך קוראים לה".
"אנחנו מגיעים לשם, אף אחד לא יודע מי אנחנו, ועדיין רצו שנכניס את הכלה, הלבישו אותנו בגלביות ושלחו אותנו איתה לטקס. אמרתי אז, 'מה אנחנו עושים, רבאק? זה אירוע פרטי וארבעה לוזרים קטנים מכניסים את הכלה? מה זה העולם המטורף הזה, שנודניק כמוני מכניס כלה לאירוע החשוב בחיים שלה רק בגלל שמישהו החליט שאני סלב?' זה גומר אותי".
"עד היום אני מסתכל על זה מהצד ונקרע מצחוק. כאילו, המלך הוא עירום. זה עולם מטורף. לא מזמן אני מגיע להשקה וקולט איזו פליטת ריאליטי, שגם את השם שלה אני לא זוכר, נכנסת, קולטת שלא צילמו אותה, עושה סיבוב ונכנסת שוב. כאילו, פרופורציות אנשים!".
איך אתה לא זוכר שמות של כל האנשים האלה? חשבתי שסלבז הם הלחם והחמאה שלך.
"בסדר, אבל כל פעם יש לי משהו חדש. אני מגיב למקרה איך שהוא קורה. כאילו, אני עובר על העיתונים ובחומר שיש שם אני משתמש בתוכניות שלנו. אבל זה לא באמת מעניין אותי. סלבז זה לא משהו שאני מקפיד לתייג".
בר רפאלי לא מעניינת אותך? אתה כל הזמן מדבר עליה.
"בר רפאלי היא בחורה יפה, אבל היא לא מעניינת אותי יותר מדי. מה שמדהים אותי בה זה שהיא מתפשטת מכל מקום, במיוחד מאז שהיא נפרדה מליאו. כאילו, היא נשכבת עירומה בביוטי סיטי, נמרחת על כל השערים. הכי בקטע של 'תראה מה הפסדת, יא לוזר'. אבל באמת שאין לי ממש עניין בזה. אם כבר, אני מעריך את אנשי 'ארץ נהדרת'. המשרד שלי מול המשרדים שלהם. אני אוהב לראות את חדוות היצירה שלהם. כל טאלנט שם הוא פצצת כישרון. חוץ מזה, באמת שלא מעניין אותי לשמוע מה ההוא עשה ומה ההיא עשתה".
למרות הפיהוק שהוא מקפיד לשחרר כלפי סלבז לאורך הראיון, כהן חייב להם את הלחם שעל שולחנו. כבר שנים שהוא מתפרנס מבדיחות זולות יותר ופחות על גיבורי מדור "מחיר התהילה", כשהוא אחראי על הפאנצ'ים הכואבים ביותר, ובכך חוסך לעזר את העבודה השחורה והפרצופים הכועסים בקנטינה. העובדה שהוא עושה את זה מאחורי דמויות רק משחררת עוד יותר את לשונו.

כהן כציקי לאבין. "נורא חזקף אי פאשר לעצור אותו" (צילום: פיני סילוק)
למרות השמות המשתנים (ציקי לאבין - איש קולני עם קסדת פח, מיילי לוי, איש ברנז'ה מזדקן ורוקו ספירט, כוכב רוק דה לה שמאטע), העיקרון נשאר זהה - דמות גסה ו־וולגרית, שיורה בלי חשבון בכל מה שזז.
אתה מתחבא מאחורי הדמויות שלך כדי להיות בוטה?
"אין לי ממי להתחבא. אני לא מפחד מאף אחד. אבל ברור שיותר קל ככה כי יש לך את הלגיטימציה לומר מה שבא לך. זה חלק מהכיף. אני אוהב להיות בהמה, לגלם מישהו שעושה מה שבא לו ואומר מה שבא לו. ציקי לאבין היא הדמות האהובה עליי. זו דמות נורא חזקה, אי אפשר לעצור אותו. רוקו היא דמות יותר לוזרית, חלשה, שברירית, גם רואים את זה במערכת היחסים בין אסי והדמות. בין לבין עשיתי את מיילי לוי ב'דבר עם הסוכן שלי', שזה כמו ציקי, רק יותר בוגר ומבוסס. ציקי הכי קרוב אליי, אני עושה אותו כבר ארבע שנים".
הקטילות שלך לא מכניסות אותך לצרות?
"הרבה פעמים אחרי התוכנית שמעתי שהגזמתי מכל מיני מנהלים של וסוכנים של. ואז מגיע המפגש עם הבן אדם עצמו, הטאלנט, וזה חיבוקים וצחוקים ו'איזה מלך אתה'. עכשיו למשל, היה מקרה כזה עם מרינה מקסמיליאן בלומין. עשינו איתה קטע וקצת הרצנו עליה בדיחות, בקטע של המשקל ואנחל וכל הדברים הרגילים. אז אחרי התוכנית פתאום באו אליי אנשים 'מקורבים' אליה ואמרו לנו שהיא נורא נפגעה. לא הבנתי למה, כי היו בדיחות, אבל לא משהו בוטה. ואז פגשתי אותה באירוע של פליטי דארפור והיא היתה הכי קולית. כאילו, לא הזיז לה בכלל, היא לקחה את זה בקלות. האנשים מסביב נפגעים יותר מהטאלנטים עצמם".
לא היה מקרה שהיה לך מביך לפגוש סלב?
"האמת שהיה לי תאקל עם נינט. אני הרי כל הזמן צוחק עליה, איך אפשר לא. פגשתי אותה בחתונה והיא באה אליי ואמרה לי, 'אתה עושה את הדמות של ציקי לאבין, נכון? למה אתה כל הזמן צוחק עליי?'. זה היה קצת לא נעים".