
דימוי – אסי משולם, ללא כותרת, 2008, מתוך התערוכה "לחם ושושנים"
העיט קרב אל הנבלה.
הבז חורק עיניו אל הנבלה,
הנחש זוחל בתאווה אל הנבלה.
זה יום סגריר
בכל זאת,
זוחל על גחונו נחש אל נבלה.
העיט והבז מהירים כרוח, מחישים נוצותיהם
אל הנבלה.
ראשיהם
צמודים זה לזה,
אזי לפתע,
העיט נוקר בצוואר הבז.
ציפור של אש וזהר נופלת בציה.
ציפור גבורה נקברת בחולה.
הנדל החיוור זומם בסלע אל הנבלה
חיוור כדף! רגליו כלמ"ד מהופך!
עמלן כל כך, טופפות רגליו בקיא ופלסמה,
גם הנחש קרב, כבר מריח את הנבלה.
אך זה אני הראשון שהגעתי אל הנבלה.
אני הנבלה.
2008, מתוך הספר "רובים וכרטיסי אשראי".