“הומו? יא, איזה חמוד! יש לי מישהו להכיר לך!”

נעים מאוד, גברתי, נפגשנו לפני דקה וחצי. את יודעת שקוראים לי עמית, ואני כותב, וכבר יש לך מישהו להכיר לי, על בסיס מכנה משותף גדול ונרחב – שנינו הומואים. מסתבר ששידוך של הומואים (ולסביות, בי וטרנס, כמובן) אלה לאלה הפך להיות ספורט לאומי בקרב סטרייטיות נלהבות. אז חכו רגע!

לפני כמה שבועות התגלתה תקלה בלו"ז המתוכנן למשעי שלי. משהו ברצף אירועים מתוכננים בקפידה זז ממקומו, והתפנה לי מקום. מצד אחד, זה לא היה מספיק זמן כדי לחזור הביתה ולנוח, ומצד שני, זה היה יותר מדי זמן בשביל להצליח להעביר אותו רק עם השניצל-פירה שהזמנתי לארוחת ערב.

 

לשמחתי, הייתי מלווה בחברי הנאמן, המחשב הנייד שלי, ויכולתי להתפנות קצת לגרפומניה שלי. התחלתי לכתוב קצת את הפרוייקט שאני עובד עליו כבר הרבה יותר מדי זמן, וקצת מההגיגים המטופשים שאתם מקבלים תחת השם שלי כאן ב-ynet.

 

בעודי כותב התיישבה בשולחן לידי חבורה שנראתה נחמדה, ואחת הבנות נראתה מאוד מעוניינת, אבל כרגיל, לא בי אלא במחשב שלי.

 

אודה ואתוודה, אחת הסיבות שאני אוהב לשבת לכתוב מחוץ לבית היא ההרגשה הקלושה (והפאתטית משהו, אם יורשה לי להעיד על עיסתי) שאני בניו יורק וכותב טור על יחסים תחת השם קארי בראדשו. בהתאם לזה, הצטיידתי גם במחשב מהמם ותואם, שכמו שאתם יכולים להבין, היה יכול להיות מגנט נשים. אילו רק הייתי סטרייט.

 

נחזור לבחורה – השיחה נסובה סביב המחשב, השימושים שלו (לא, אני לא גרפיקאי), כמה הוא עלה (לא קניתי בארץ), איך העברית (מצויינת – אני משתמש בו בעיקר לכתיבה בעברית). מכאן השיחה כבר הפכה להיות מעניינת יותר, על ענייני עבודה בתל אביב ומגורים. סובבתי את הכסא שלי לכיוון חבורת הבנות הנפלאה והגבר (הסטרייט מסתבר, הייצוגי).

 

"מה אתה כותב?” שאלה אחת מהן.

 

“אה", הסברתי להן, “אני כותב טור בערוץ יחסים של ynet". כן, בנות יקרות, אני סוג-של ההומו הייצוגי במדור, זה שכותב על איך זה להיות הומו בשנות ה-20 שלו (לא אמרתי המאוחרות, אני עדיין בהכחשה) בתל אביב, וחושב את עצמו קארי בראדשו (שוב היא?), אבל בהומואית.

 

וכאן התרחשה פאוזה דרמטית. “מה, אתה הומו?!”. דיכאתי את אוסף ציטוטי "אחד העם אחד" ששוכנים עמוק במוחי, השארתי את אילנית הקוסמטיקאית במקום הכבוד שלה, ורק עניתי "כן".

 

פתאום גם שאר הבנות נראו משועשעות יותר ומעוניינות יותר בשיחה, ושתיים מהן קפצו ואמרו - “יא, איזה חמוד! יש לי מישהו להכיר לך!”.

 

רגע, בואו נפרק את המשפט האחרון לשני חלקים.

 

ראשית, ה"איזה חמוד". אני, עמית א. לב, עומד כרגע בשורה אחת עם קואלה, גור חתולים צמרירי ומישל מ"צער גידול בנות" (לפני שגדלה, הפכה לתאומות וסבלה מאנורקסיה). אם אני הומו, אני כנראה חמוד, אני בטוח לא מניאק בן-זונה שמנצל בחורים תמימים אחרים למטרותיו ואז משליך אותם כמו שאריות נייר טואלט בתאי הצצה. לא – אני חמוווווד. צריך לעשות ממני תוכנית בערוץ "הופ קטנטנים". אבל בואו נניח לזה רגע – אנשים שרואים אותי בפעם הראשונה אכן מקבלים לפעמים את הרושם הזה, אני מודה.

 

החלק השני הוא הבעייתי יותר: “יש לי מישהו להכיר לך". נעים מאוד, גברתי, נפגשנו לפני דקה וחצי. את יודעת שקוראים לי עמית, ואני כותב, וכבר יש לך מישהו להכיר לי, על בסיס מכנה משותף גדול ונרחב – שנינו הומואים. 

 

נזכרתי בסיפור של אחד משותפיי לשעבר. יום אחד הגיע ג' (אות בדויה) הביתה בפרצוף מבולבל והמום וסיפר לי על קורותיו במשרד הממשלתי בו עבד. “באה אלי היום מישהו, בהתלהבות, וסיפרה לי שיש לה מישהו להכיר לי. קצת שמחתי ושאלתי מי זה. התברר לי שמדובר באחד מהבכירים במשרד, שהגיל שלו כפול משלי. אחרי זה גם הסתבר שלי שהיא הציעה שידוך לבחורה אחרת, שעלתה מרוסיה מזמן, של בחור ש"השם שלו נשמע ישראלי, אבל שמעתי שרידים של מבטא בקול שלו!".

 

אז כן, מסתבר ששידוך של הומואים (ולסביות, בי וטרנס, כמובן) אלה לאלה הפך להיות ספורט לאומי בקרב סטרייטיות נלהבות. לא משנה אם הבחור אוהב אותם שריריים, ספורטיביים, חובבי ספורט אתגרי וממשפחה מזרחית מרובת ילדים, נראה שהתפישה הרווחת היא שאם הוא הומו הוא יצטרך להסתפק בבחור רזה, פדלאה, ממשפחה אשכנזית עם אחות אחת. ולמה? לאלוהים הפתרונים.

 

אולי כדאי לבדוק מה אני אוהב, חושב ומאמין בו?

נכון, חשוב שהבחור שישדכו לי יהיה הומו, אחרת רוב הסיכויים שהעניין לא ממש יצליח בשום רמה. אבל מה עם שאר הפרמטרים? אולי כדאי לבדוק מה אני אוהב, חושב ומאמין בו? אל תטעו לרגע לחשוב, אני לא לגמרי נגד שידוכים. רק השבוע ניסתה חברה לשדך לי מישהו, עד שהתברר שאנחנו כנראה שני ההומואים הרווקים האחרונים בתל אביב, כי לפני כמעט שנה כבר ניסו את השידוך הזה שמעולם לא צלח.

 

אבל אם אתן משדכות, זה הזמן להפעיל שיקול דעת. נעים מאוד, אני עמית. אני עוד מעט בן 27. לפעמים חושב כמו סבתא בת 80 מלודז' עילית, ולפעמים כמו נער שחי בפרקים חוזרים של "אחת שיודעת" ואני חוטא באלכוהול ובסיגריות. הבילוי הזוגי האהוב עלי הוא להימרח מול הטלוויזיה ואז להירדם מחובקים, או לחילופין לצאת ביחד למסיבות הכי טראשיות בעיר. אם אנחנו מוקפים באנשים, עדיף שזה יהיה בארוחת ערב גדולה שלפחות את חציה בישלתי (אבל מישהו אחר עושה כלים). אני גר עם שותפה ויש לנו שני חתולים שאני משמש האבא החורג שלהם, ולמרות שהם עושים לי נזק בכל דבר בבית, אני אוהב אותם. אני מכור לאינטרנט ושורץ בפייסבוק. אני אוהב לכתוב ואוהב לקרוא, מתחכם, קרציה, אינפנטיל אבל גם די חמוד. יש לי שיער חום כהה, שכרגע מפוספס קלות (השתזפתי מתחת לפרגולה, נשבע לכם), עיניים חומות-ירוקות, הגובה שלי בערך 1.82 מטר ואני רזה (אבל מתאמן עכשיו כדי לגדול). אני מכור לקולה ולשוקולד.

 

אה, ואני גם הומו.