מדריך: כך תדעו אם הגיע הזמן להחליף רופא

מתי תדעו שהרופא שלכם כבר לא מתאים לכם? איך תגלו אם קיבלתם את הטיפול הרפואי הטוב ביותר? האם הרופא מזלזל בכם, האם הוא באמת בדק כל מה שצריך או שהוא מתרשל? ד"ר איתי גל קיבץ שלל עצות שיעזרו לכם לדעת מתי כדאי להחליף רופא

רופאים הם באמת רק בני אדם. כן, גם לרופא שלכם מותר לטעות. העומס הבלתי נלאה על המרפאות, שעות העבודה המטורפות והשכר הזעום מגדילים את הסיכוי לטעויות. אף שרמת הרפואה הישראלית נחשבת בין הגבוהות בעולם, מטופל שאינו מתמצא בנבכי הרפואה לא תמיד יודע אם הרופא שלו באמת עושה את העבודה ביסודיות. האם הוא באמת בדק את כל מה שצריך בתוצאות המעבדה, האם הוא השלים את הבדיקה הגופנית עד תום, שאל את כל השאלות ואיך אפשר לדעת שמשהו כאן לא בסדר?

 

ישנן כמה נורות אזהרה המרמזות שאולי הרופא שלכם היה פזיז מדי ולא העניק לכם שירות רפואי יסודי. קיבצנו כאן שלל טיפים, עצות ותובנות שנאספו מרופאים בבתי החולים ברחבי הארץ. כולם ביקשו להישאר בעילום שם, אבל לכם מגיע לדעת הכל. אנו מקווים שלא תיתקלו בסוגיות הבאות, ובכל מקרה - כדאי שתיקחו אותן לתשומת לבכם.

 

הרופא רשם תקין - אבל לא בדק

אם הרופא מציין במכתבו ש"האוזניים תקינות", או ש"הבטן רכה ולא רגישה" - שימו לב: האם הוא אכן ביצע את הבדיקות? פעמים רבות רופאים מציינים שערכו בדיקה מסוימת, למרות שלא ביצעו אותה כלל. אם התופעה חוזרת על עצמה, ייתכן שמדובר בתבנית קבועה שעליכם לתת עליה את הדעת.

 

הרופא לא משתף אתכם בממצאיו

אם הרופא מצא בעיה, לא שיתף אתכם בה וגם רשם שהכל תקין, ובדיעבד התברר לכם שאכן גילה ממצא לא תקין מבלי שהסב את תשומת לבכם אליו - יש מקום לתהות על כך.

אני אבדוק, אתה אל תדבר. זה הזמן לעזוב את הרופא

 

הרופא לא מבצע בדיקה יסודית

אצל תינוקות, שאינם יכולים לכוון את הרופא למה שמציק להם, במיוחד במקרים של אי־שקט, בדיקה טובה ונכונה פירושה להפשיט את התינוק ולבדוק אותו ביסודיות. "תוק תוק" עם הסטטוסקופ או בדיקת אוזניים בלבד אינם נחשבים לבדיקה גופנית מלאה.

 

הרופא רושם תרופה לילד בלי לשקול אותו

זו אינה סתם קלישאה. הפעילויות הפיזיולוגיות אצל ילדים שונות מאלה של מבוגרים, וזו אחת הסיבות לכך שכל מתן תרופה אצל ילדים נעשה בהתאם למשקלם. שימו לב אם הרופא בירר מהו משקלו הנוכחי של הילד, פרמטר המשתנה מביקור לביקור. אם הרופא רשם תרופה מבלי להתחשב במשקלו, ייתכן שהתייחס למשקל הרשום אצלו במחשב מביקור קודם, וייתכן שהמינון שנתן אינו מתאים.

 

הרופא לא מספק הסברים מלאים

אם ביקשתם מהרופא לעבור על בדיקות המעבדה, שימו לב שאינו מסתפק בתשובה "זה נראה בסדר". עליו לציין איזו בדיקה תקינה, אם יש ערכים חורגים ואם יש לחריגה הזו משמעות כלשהי. מגיע לכם לקבל הסבר מלא על מה שלא ברור.

 

הרופא לא מיידע אתכם לגבי חיסונים

החיסונים הביאו למהפכה הגדולה ביותר בעולם הרפואה והצליחו להכחיד מגיפות ולהגן על מיליונים ממחלות קשות. פרט לחיסוני השגרה הניתנים בטיפת חלב, ישנם חיסונים נוספים המומלצים לקבוצות הגיל השונות, אולם לא כל הרופאים מקפידים ליידע את המטופלים באשר לחיסונים המומלצים להם. חיסונים חשובים כאלה הם רוטטק (לתינוק בגיל 12 שבועות), פרבנר לילדים שלא חוסנו עד גיל חמש, פנאומובקס למעשנים ואסתמטיים מגיל 19, למדוכאים חיסונית ולמבוגרים מעל גיל 65, וחיסון שפעת אחת לשנה.

 

קשה לרופא שלכם להקשיב

אימרה נודעת בעולם הרפואה היא שרופא טוב הוא רופא מקשיב. אימרה אחרת גורסת שהפציינט הוא הרופא הכי טוב של עצמו. אכן, המטופל מכיר את גופו הכי טוב, ולפיכך אחד הסודות החשובים לאבחנה ולטיפול נכונים הוא הקשבה למטופל. שימו לב אם הרופא שלכם אינו מקשיב לכם ולא מאפשר לכם לשטוח בפניו את בעיותיכם.

יש רופאים שלא מודדים את לחץ הדם ובכל זאת רושמים שהכל תקין

 

הרופא לא אוהב כששואלים אותו שאלות

חלק מתפקידו של הרופא הוא לחנך, להדריך ולהסביר. גם אם הצפתם אותו בשאלות "קיטבג" - זו זכותכם, והרופא הוא האיש שצריך להשיב לשאלותיכם הרפואיות. אם הרופא שלכם לא אוהב שאתם שואלים שאלות, כדאי לחשוב פעמיים לגביו.

 

הרופא אומר לכם - אין דבר כזה

המטופל של היום אוהב להגיע לרופא עם שאלות קשות לאחר שערך "תחקיר" משלו במקומות אמינים או מפוקפקים. הרופא מצידו אינו חייב לדעת הכל, אבל מן ההגינות היא שכשאינו יודע את התשובה, הוא יאמר לכם שיבדוק וישוב אליכם מאוחר יותר או שיפנה אתכם למומחה נוסף. אין סיבה לקבל את המשפט "אין כזה דבר" כמובן מאליו. לכם מגיע לדעת הכל.

 

הרופא לא מודה בטעויות

כשהרופא טועה, וזה כמובן קורה, כדאי לראות שהוא מודה בטעותו ומנסה לתקנה. רופא שאינו מודה בטעותו ומעדיף להסתירה פוגע באופן בסיסי באמון ההדדי ביניכם.

 

אתם צריכים לחכות חודשיים כדי לראות את הרופא

תור ארוך מאוד הוא אולי דרך טובה לדעת שהרופא שלכם מאוד מבוקש ופופולרי. מצד שני, תור ממושך מעכב את הטיפול בכם, וממילא במקרים דחופים תפנה אתכם המזכירה לרופא מחליף זמין. יתרה מזאת, רופא שבחר לקחת על עצמו כמות מטופלים עצומה, והתורים אליו ממושכים, יקדיש מן הסתם לכל מטופל פחות זמן בכל ביקור. לפיכך, עדיף לעיתים רופא זמין יותר מאשר רופא עמוס לעייפה.

 

הרופא שלכם לא מתעדכן

הרפואה משתנה ללא הרף. תרופות חדשות נכנסות לשוק, מחקרים חדשים סותרים מחקרים ישנים יותר והטכנולוגיה המואצת משנה אף היא את חוקי

המשחק. יש כמה דרכים לבדוק עד כמה הרופא שלכם בעניינים. כך, למשל, תוכלו להעיף מבט חטוף בקיר שעליו נוהגים הרופאים לתלות את תעודות השתתפותם בכנסים ובהשתלמויות.

 

באתר האינטרנט של קופת החולים תוכלו לבדוק אם הרופא דובר אנגלית, שפת הרפואה הרשמית שבה מתפרסמים מרב העדכונים והמחקרים החדשים. קופות החולים מממנות יום השתלמות אקדמית בבתי חולים, ואתם תוכלו לברר בעדינות אצל הרופא "באיזה בית חולים אתה עובר השתלמויות?" אם הוא אכן עובר אותן, הוא ישמח לספר עליהן.

 

הרופא נותן לכם אנטיביוטיקה בלי הכרה

הטיפול האנטיביוטי אמנם מציל חיים, אבל אליה וקוץ בה: טיפול מיותר באנטיביוטיקה מגביר את הסיכוי להתפתחות זנים אלימים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לפיכך, ברפואה המודרנית מקובל לא לתת טיפול אנטיביוטי אלא בעת הצורך. עם זאת יש עדיין רופאים שנוהגים "לשפוך" אנטיביוטיקה על כל עליית חום או שיעול קל, גם בלי לערוך בירור בסיסי כמו בדיקה גופנית מלאה, צילום חזה, בדיקת שתן או ספירת דם.

 

הרופא אומר לכם - זה פסיכוסומטי

הטיעון "זה פסיכוסומטי, אתה לחוץ" היה בעבר אימרה שכיחה שאותה נהגו רופאים להפטיר לעבר המטופל בלי לבצע בירור מלא. אלא שתובנות חדשות ויכולות אבחון מתקדמות מאפשרות היום לעלות על בעיות רבות, שבעבר נחשבו לנובעות ממקור נפשי. כך, למשל, נמצא שמחלת הצליאק מתבטאת בתסמינים נוירולוגיים ונפשיים רבים ולא רק באנמיה ובבעיות עיכול. לפיכך אם הרופא אומר לכם שהבעיה שלכם היא פסיכוסומטית מבלי שערך בירור מקיף, כדאי לקבל חוות דעת נוספת.

 

הרופא לא שומר על הפרטיות שלכם

פרט לסודיות רפואית, שלה מחויב הרופא, מן הראוי שתקבלו יחס המתחשב בפרטיות מינימלית נדרשת. אם הרופא שלכם לא טרח להסיט את הווילון או לנעול את הדלת לפני שערך בדיקה גופנית, או שקרא לחלל החדר "הבחור עם העצירות יכול להיכנס", הוא אינו מכבד את פרטיותכם ועליכם לשקול אם יש להמשיך ולבקר אצלו.

 

הרופא אומר לכם - אין מה לעשות

התחלתם טיפול תרופתי אבל תופעות הלוואי מקשות עליכם - אתם לא חייבים לקבל כמובן מאליו תשובה בנוסח "אין מה לעשות, תתרגל". במחלות שכיחות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים גבוהים בדם, מיגרנות, מחלות זיהומיות, דיכאון, חרדות ועוד מחלות רבות אחרות ניתן במרבית המקרים לנסות ולעבור לקבוצת תרופות אחרת.

 

הרופא מתעלם מהכאב שלכם

אלפי ישראלים סובלים מכאבים וממיחושים כמו מיגרנות, כאבי גב או כאבים מסוג אחר. בשנים האחרונות התפתח מדע הטיפול בכאבים וכמה בתי חולים הקימו מרפאות לטיפול בכאב המשתמשות בשיטות טיפול מתקדמות. אם הרופא שלכם מתעלם מהכאב, אין סיבה שאתם תמשיכו לסבול.

 

יצאתם מהרופא בתחושה קשה

לכו עם תחושת הבטן. אם יצאתם מביקור אצל הרופא בתחושה קשה, לא נעימה או אף גרועה יותר מזו שנכנסתם עימה, ואם לא קיבלתם את ההרגשה שהרופא הוא שם בשבילכם, כדאי לנסות רופא אחר.

 

אתם לא מרגישים נוח במרפאה

לעיתים זה דווקא לא הרופא, אלא כל מה שסביבו. אם המזכירה התנהגה אליכם בבוטות, אם אין מענה לטלפון במשך דקות ארוכות, אם אין חניה בסביבה הקרובה או שהתחבורה הציבורית אינה מגיעה לשם, אם המרפאה אינה ממוזגת - או מכל סיבה חיצונית אחרת הגורמת לכם לדחות את הביקור לרופא - חפשו מקום נוח יותר.