בגרות במקום חינוך

משרד החינוך אינו עוסק בחינוך אלא בבגרויות. לכן כדאי לשנות את שמו למשרד הבגרויות. קצת יותר חינוך היה תורם למאבק באלימות

יום אחד, כשיפענחו את הדי.אן.אי של משרד החינוך, יגלו שאחד הגנים הוא בכלל טבלת אקסל. בכל פעם שנכנס שר חדש למשרד, הגן משתנה מעט, ועמו גם הנתונים בטבלת האקסל. כותרת הטבלה מעוטרת באור יקרות ובאותיות קידוש הלבנה: "זכאים לבגרות". כן, ככה זה כשכל מה שמעניין את מערכת החינוך זה ציונים. ציונים, ציונים ועוד ציונים. העיקר, שהמדינה תתמקם במקום טוב יותר בטבלת האקסל העולמית, ושרמת אביב, רמת השרון ורעננה שוב יתגאו ברמת החינוך הגבוהה של בתי הספר שלהם. אופס, סליחה. לא רמת החינוך. רמת ציונים! כי היכן שיש כסף, יש מורים פרטיים, יש שיעורי העשרה, יש סייעות ויש שיעורי השלמה. כן, ויש גם ציונים גבוהים. טבלת האקסל מחייכת.

 

שמתם לב שאף פעם לא מתפרסמות גם טבלאות שמעמדות חינוך, ערכים, מנהיגות, התנדבות? מוזר. מערכת החינוך בוודאי שומרת היטב על הטבלאות היקרות האלה לבל יראו אור יום, שכן אחד הילדים בוודאי יצעק שהמלך הוא עירום. אופס, שוב סליחה. לא המלך, הטבלה. כן, כי חינוך וערכים לא קונים בכסף אפילו ברעננה וברמת השרון, ומשרד החינוך, זה רק שמו הרשמי. אף אחד שם כנראה לא חושב שחינוך זה בתחום אחריותו. העיקר הוא האקסל. האקסל הוא העיקר.

 

מערכת החינוך בנויה משני מרכיבים מרכזיים: התהליך והתוצר. התהליך הוא המעשה החינוכי שמקנה ערכים, נורמות, כישורי חיים ודרכי התמודדות. התוצר בישראל הינו ציוני מבחני הבגרות והזכאות לתעודת בגרות. מערכת החינוך בדור האחרון מודדת את עצמה על פי התוצר בלבד, קרי הציונים בבחינות הבגרות. התהליך נזנח. שני המרכיבים – התהליך והתוצר – חייבים להיות מאוזנים ואסור שיאפילו אחד על השני. כאשר משרד החינוך מודד את בית הספר רק על פי ציוני הבגרות המושגים בו, בית הספר הופך להיות משועבד לצורך הזה ולכן משקיע את מירב מרצו ומשאביו לטובת השגת ציונים גבוהים.

 

האם מישהו במשרד החינוך באמת מאמין שניתן לסכם 12 שנים של תהליך חינוכי בציון בטבלת אקסל? נכון, אפשר להשוות בין ציוני בתי הספר. אבל השוואה זו מצטמצמת למספר שאין בו משמעות ערכית. האם באמת שר החינוך רוצה שהמורים יהיו קבלני משנה של ציונים בלבד ולא יחנכו לערכים? ערכים כמו ערבות הדדית, אמפתיה לאחר, קבלת השונה סיוע לחלש, אקטיביות פרודוקטיביות וחיוניות בחברה – האם נס ליחם?

 

האלימות בחברה שלנו אינה גזירת גורל. ניתן להתמודד איתה ולטפל בה, ובעיקר ניתן לפעול לצמצומה. אדם לא נולד אלים. הוא נולד תינוק קטן, חמוד וחייכן. משהו רע קורה לו בדרך שהופך אותו לאלים. אם רק נדע ללוות אותו בדרך ולא רק להמתין לו בקו הסיום, טבלאות האקסל יקבלו משמעות גדולה הרבה יותר.

 

אירית תלמוד היא מנהלת תיכון דב הוז בת"א

אריק רוזנטל הוא יועץ תקשורת, מנכ"ל "רוזנטל תקשורת"

רפי אלטרס הוא פסיכולוג קליני