כמה מוזר. זו הפעם הראשונה, מזה שנים, שחברתי האהובה סילביה ז"ל, לא תבוא לעטוף את ספרי בית הספר לבנות שלי (הן תמיד העדיפו את הקיפולים הקפדניים ומדוייקים שלה). זו הפעם הראשונה שלא אצטרך לקום כדי להכין להן ארוחת בוקר, או ארוחת 10 (שנים האמנתי שזה ממש פשע להכין כריך לילה לפני ולשאיר אותו במקרר, עד שגיליתי שהבנות לא מבחינות בהבדל). זו הפעם הראשונה, כי היום הבת הקטנה שלי מתגייסת.
כשאני כותבת מילים אלו, אני נזכרת ביום בו הפצירו בי הבנות להתחיל לחתוך את הכריכים לאורך (כמו אצל יתר הילדים), ולא באלכסון כמו שנהוג באמריקה, ולא לשים חסה או נבטים בכריך, כי יתר הילדים חושבים שזה מוזר, ואיך הייתי בין האמהות הבודדות שהכינו כריכים עם לחם או פיתות מקמח מלא, ובלי שוקולד ה"שחר".
שאלתי אותן הבוקר אם בדיעבד הן חושבות שסבלו מהשוני, ושמחתי לגלות שחוץ מעניין סגנון חיתוך הכריכים (שקרה בכיתות הנמוכות בבית ספר יסודי), אין חשש לטראומה, והכריכים עצמם זכורים להן לטובה. לא רק זה, אלא שעכשיו יותר טעים להן לאכול לחם מלא, והן בעצמן מוסיפות נבטים לכריכים.

הפתרון הקל. לחם עם שוקולד (צילום: index open)
אז החל מהיום יהיו לי שתי בנות בצבא, אך אם הייתי יכולה לסכם בקצרה מה למדתי בנושא במשך השנים, הייתי אומרת שההרגלים שמקנים לילדים בילדות משפיעים עליהם במשך כל החיים, ושהעובדה שילד מסרב לאכול משהו היום לא אומר שהוא לא יאכל את זה מחר. הבעיה היא יותר עם ההורים; מתאכזבים מהעובדה שטורחים להכין משהו והילד לא אוכל אותו ואז לא מכינים את זה שוב.
גם אני במשך שנים לא הכנתי סלק כי פעם הכנתי אותו והקטנה עקמה את האף. יום אחד, לאחר שנים, היא חזרה הבית ושאלה אותי למה אני לא מכינה את זה בבית, כי היא אכלה אותו אצל חברה והיה לה טעים. לפי המומחים נדרשים 10-12 נסיונות, בממוצע, כדי לשכנע ילדים לאכול משהו חדש.
נכון שהכי קל וכיף להכין לילד לחם לבן מרוח בשוקולד, להרגיל אותם לשוקו, או דגני בוקר ממותקים, אבל אם כבר רוצים להזיק לילד עם עודפי סוכר,שומן מוקשה ושפע כימיקלים, כדאי לעשות זאת אחרי בית הספר.

אין חשש לטראומה. כריך בריאותי (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
שנים אני מזהירה שאת הנקניקיות והנקניק המעושן צריך להכניס לקטגוריה של ג'נק פוד, מאחר שהיצרנים לא מוכנים להפסיק את השימוש בשאריות בשר וניטרטים ששומרים על הצבע, ועולים במחקרים כחומרים מסרטנים. היום רבים וטובים הם המומחים שאומרים אותו דבר.
ומה אם מתחשק משהו פיקנטי כזה? מצאתי תחליף די טעים של "טבע דלי", הנמכר בקירור בחנויות טבע. הטעם והמרקם מספקים את החשק לסלמי בלי התוספות המזיקות, רק יש לפרוס ולטגן שניות במחבת לפני שאוכלים.
המרכיבים:
לחמנייה או לחם מקמח מלא
4 פרוסות סלמי צמחוני ("טבע דלי")
מעט שמן
עלה חסה, אפשר גם פרוסת עגבייה ללא זרעים
חרדל דיז'ון או מיונז סויה (או שילוב של שניהם)
אופן ההכנה:
אריזת "דבשוני אנרגיה טבעיים" של משק לין. האריזה היפה והמעוצבת מכילה 24 שקיות קטנטנות עם 7-9 גרם דבש, מ-6 סוגי דבש שונים (כמו פרחי הדרים, חמניו, אקליפטוס, פרחי בר,תלתן וזעתר), 25 קלוריות כ"א. אם אתם אוהבים לשתות תה עם דבש כמוני, ולא תמיד בכל מקום יש דבש, אפשר פשוט לקחת את השקית הקטנה לדרך, או לשלוח אותה עם הילד לביה"ס כתוספת למשהו אחר, או כ"דלק". גם מהווה מתנה מתוקה לחגים.