פקקים: המדינה מעדיפה שתהיו ברכב פרטי

המשרד להגנת הסביבה מפרסם דו"ח המציג את משק התחבורה בישראל באור בעייתי במיוחד. הבעיה הבסיסית - לא רק שהמדינה אינה מנסה לשפר את התחבורה הציבורית כדי להפוך את השימוש בה למושך יותר, היא אף מעודדת באופן פעיל את השימוש ברכב פרטי

המדינה מעודדת שימוש בכלי רכב פרטיים, בזמן שהתחבורה הציבורית לא אמינה, לא נוחה ולא מתאימה למבנה העירוני בישראל. כך עולה מדו"ח שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה, ואשר מצביע על כשלים חמורים בניהול משק התחבורה בישראל. כשלים אלה - הכוללים עידוד עובדי מדינה לרכוש רכב פרטי, סבסוד חלקי של השימוש ברכבי ליסינג, ושירות לקוי של התחבורה הציבורית - גורמים להגברת השימוש ברכב פרטי, תוך פגיעה באיכות הסביבה ויצירת סיכונים בריאותיים חמורים.

 

הדו"ח קובע כי יש לפעול בדחיפות לשינוי המגמות במשק התחבורה, על-ידי עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, וצמצום השימוש בכלי רכב פרטיים. זאת במטרה להקטין את זיהום האוויר, ולהגביר את השוויוניות בחברה הישראלית. עוד עולה מהדו"ח, כי בשנים האחרונות מצטמצם הפער בשיעור הבעלות על כלי רכב בין העשירונים העליונים והתחתונים. מגמה זו מגדילה את השוויוניות, אך לדעת עורכי הדו"ח אינה משקפת "צמצום הפערים הכלכליים". בנוסף, העלייה במספר כלי הרכב גורמת להחמרת עומסי התנועה, הגברת זיהום האוויר, ופגיעה בשטחים פתוחים.

המשרד להגנת הסביבה: המדינה מעודדת שימוש ברכב פרטי (צילום: רועי צוקרמן)

 

שמונת חטאי התחבורה

הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה, מצביע של שמונה מגמות המשפיעות לרעה על משק התחבורה בישראל:

 

• עידוד אחזקת רכב: המגזר הציבורי מעודד את העובדים לרכוש רכב פרטי, על-ידי החזר "הוצאות רכב" לכל מי שמוכיח בעלות על כלי רכב - גם אם לא נעשה בו שימוש כדי להגיע למקום העבודה.

• עידוד אחזקת רכב צמוד: עורכי הדו"ח - כמו רבים במשרד האוצר וברשות המסים - טוענים כי המס החודשי שמשלמים עובדים המקבלים רכב צמוד, אינו משקף את העלות האמיתית של בעלות על רכב. בכך מסבסדת למעשה המדינה את העובדים המחזיקים רכב צמוד.
• שימוש ברכב ליסינג: לרוב, עובדים המקבלים רכב בליסינג "משוחררים מפיקוח צמוד על היקף הנסיעות וההוצאה על דלק". התוצאה - שימוש מוגבר ברכב הפרטי.
• תחבורה ציבורית לא יעילה: "החיים המודרניים מאופיינים ביותר זמן פנוי ובעיסוק רב יותר בפעילויות שאינן קשורות לעבודה", כותבים עורכי הדו"ח. "כתוצאה מכך, אנשים מבצעים יותר נסיעות מבעבר". אלא שלמרבה הצער, רוב הנסיעות מבוצעות כיום בכלי רכב פרטיים, וזאת עקב "אי-התאמת פריסת מערך התחבורה הציבורית למבנה הפרוורי". התוצאה - גם בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות נאלצים לרכוש כלי רכב פרטיים.
• רמת שירות נמוכה של התחבורה הציבורית: "רמת השירות, וכן התדירות, האמינות והמהירות של התחבורה הציבורית, אינן עומדות בסטנדרטים הנדרשים".
• עלייה ריאלית במחירי התחבורה הציבורית: הדו"ח קובע כי "המדינה הפחיתה את הסבסוד הניתן לנסיעה בתחבורה ציבורית, שעלותה הריאלית עלתה עם השנים".
• עידוד רכישת רכב פרטי: בין 2005 ו-2009, הפחיתה מדינת ישראל את מס הקנייה המוטל על רכב חדש. במקביל, המשיכה מגמת עלייה בתמ"ג לנפש ובשכר הריאלי. התוצאה: יכולת מוגברת לרכוש רכב, במיוחד בקרב השכבות החלשות. יש להזכיר כי ב-2 באוגוסט העלתה המדינה את מס הקנייה לרכב חדש מ-75% ל-90%, במסגרת רפורמת "מיסוי ירוק".
• שיפור תשתיות הכבישים מעודד שימוש ברכב פרטי: העלייה העקבית בשיעור הבעלות על כלי רכב, גרמה להגדלת ההשקעה בפיתוח תשתיות כבישים. אלא שהגדלת ההשקעות בתשתית, "יצרה משיכה לנהיגה ברכב, ועודדה תושבים לרכוש רכב". את המלכוד הזה, כך סבורים מחברי הדו"ח, המדינה חייבת לפתור - בהקדם האפשרי.

 

"לחץ על הסביבה"

כמו במדינות רבות בעולם המפותח, רמת המינוע בישראל - מספר כלי הרכב ל-1,000 תושבים - נמצאת במגמת עלייה. אמנם רמת המינוע בישראל עודה נמוכה משמעותית מאשר בארה"ב או מדינות במערב אירופה, אך הציפיות הן כי בשנים הקרובות יצטמצם הפער באופן הדרגתי. על-פי הדו"ח, לעלייה ברמת המינוע יש יתרונות חברתיים: "העלייה בשיעור הבעלות על רכב בקרב העשירונים התחתונים, מגדילה את שוויון ההזדמנויות ומאפשרת לאוכלוסיות החלשות מבחינה כלכלית, ניידות ונגישות לכל תחומי החיים - תעסוקה, מסחר, מגורים, שטחים פתוחים ועוד".

 

אלא שלצד היתרונות, יש חסרונות רבים ומשמעותיים. "מגמת הגדלת הבעלות והשימוש ברכב פרטי, יוצרת לחץ מוגבר על הסביבה בישראל", מציינים עורכי הדו"ח. "ובמיוחד - זיהום אוויר, שימוש מתירני באנרגיה, רעש, 'אי חום' עירוני, וצפיפות בכבישים". לדעת מומחים בכל העולם, הדרך היחידה להתמודד עם העלייה המתמדת ברמת המינוע - תהליך המלווה את השיפור העקבי ברמת החיים - היא עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, תוך הקטנת השימוש בכלי רכב פרטיים.

 

היעד: עידוד וריסון

מהדו"ח עולה כי המדינה פועלת כיום בשני מישורים מנוגדים: מחד, הממשלות בישראל משקיעות מזה שנים רבות תקציבי עתק בפיתוח תשתית הכבישים. מאידך, בשנים האחרונות ניכרת הסטה של חלק מתקציבי הפיתוח לטובת שיפור מערכי התחבורה הציבורית - למשל, האצת הפיתוח של רכבת ישראל, והקמת הרכבת הקלה בירושלים. כך מסכמים עורכי הדו"ח את המצב: "המהלכים לעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית נמצאים בתחרות מול השקעות מסיביות בשיפור תשתיות הכבישים, וקיומם של תמריצים לשימוש ברכב הפרטי".

 

לאור ההערכות כי בשנים הקרובות תמשיך מגמת העלייה בשיעור הבעלות על כלי רכב, הדו"ח מצביע על יעד אחד ברור: "עידוד השימוש בתחבורה ציבורית וריסון, עד כמה שאפשר, של השימוש ברכב פרטי. הדרך המרכזית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, על-חשבון הנסועה של רכב פרטי, היא שיפור בזמינות של התחבורה הציבורית ובאמינותה".