אם אומרים טניס וכותרות, אי אפשר בלי פדרר, הפנומן ששבר בווימבלדון את שיא הזכיות של פיט סמפראס ועלה למאזן בלתי נתפס של 15 תארי גראנד סלאם בקריירה. בשבועיים הקרובים הוא ינסה להשלים עוד הישג מדהים - זכייה שישית ברציפות באליפות ארה"ב, מה שרק ביל טילדן הצליח בעבר (1920-25), בשנים בהן הטניס לא היה מקצועני בכלל.

"האוהדים הם אלה ששינו את המומנטום באותה תקופה", נזכר פדרר בחוב שלו מאשתקד לקהל הניו יורקי. "נהגי מוניות וסתם אנשים ברחוב כל הזמן עצרו כדי לאחל לי בהצלחה. הם שיפרו את מצב הרוח שלי ועזרו לי להתאושש מכל המכות שספגתי. השנה אני רוצה לחזור ולזכות שוב, בשבילם. זו תהיה התודה שלי אליהם".

הפעם פדרר מגיע במצב שונה לגמרי לניו יורק, שינוי של 180 מעלות. הוא הרבה יותר רגוע, עם רולאן גארוס ראשון בקריירה בכיס, הוא כבר שבר כאמור את השיא של סמפראס והחודש גם לקח טורניר ראשון על מגרשים קשים העונה, אחרי גמר מצוין שלו מול נובאק ג'וקוביץ' בסינסינטי. ומעל הכל, פדרר מגיע כאב מאושר לשתי התאומות הטריות שנולדו לו, להן הוא רוצה להקדיש תואר גראנד סלאם ראשון בחייהן.
אבל בניגוד לעבר, נראה כי השנה יהיה לפדרר קשה יותר לשמור על התואר שלו. נאדאל אמנם רק חוזר מפציעה והוא לא בדיוק מועמד לתואר, כפי שרפא עצמו דאג להבהיר בראיונותיו האחרונים. אבל איך אמר עליו אנדי מארי? "רפא אולי לא בכושר הכי טוב, אבל הוא רעב מתמיד. אחרי הפציעה הוא מתגעגע לזכייה בתארים".
מעט מאחור, מציבים עצמם כמועמדים גם חואן מרטין דל פוטרו ואנדי רודיק. הארגנטיני בן ה-20 כבר לא רק מפסיד לרביעיית הגדולים ומרגיש שמגיע תורו לעלות כיתה, אחרי שמשך את פדרר לחמש מערכות ברולאן גארוס. 'איי רוד', שהסלאם היחיד שלו היה בניו יורק 2003, התבגר מאז החיבור העונה עם המאמן לארי סטפאנקי ואחרי ה'רק כמעט' בווימבלדון, הוא רוצה לפצות את עצמו מול הקהל הביתי ב'ארתור אש'.

בשבועיים הקרובים, זה בטוח, צפויות לנו הרבה שעות של טניס משובח במרכז הטניס על שם בילי ג'ין קינג בניו יורק ואחרי לא מעט 'נייט סשנים' קסומים באיצטדיון המרכזי, נדע האם מה שאמא מירקה אולי אומרת לתאומות הטריות לפני השינה - 'אבא יצא רק לרגע, לזכות ב-US Open', יהפוך למציאות. ההימור שלנו, אם אתם שואלים, הוא שזה יקרה.
בגלל התגברות התחרותיות בצמרת סבב הגברים, הנשים אולי נשארו קצת מאחור, אבל בימים אלה גם הן חוזרות לכותרות, עם הקאמבק המוחשי של קים קלייסטרס וזה האפשרי של בת ארצה, ז'וסטין הנין. אבל עם כל הכבוד לבלגיות, באמריקה הנושא המרכזי הוא האחיות וויליאמס.

סרינה, אלופת 2008, נוהגת להגיד כי היא לא עוקבת אחר מספרים והם לא ממש מעניינים אותה. אבל אחרי שעקפה את מוניקה סלש (9) והגיעה ל-11 תארי גראנד סלאם, היא בהחלט רוצה את המייג'ור ה-12 שלה, על מנת ששמה ישתווה לזה של בילי ג'ין קינג האגדית.
אם זה לא מספיק, אז גם כשסרינה כושלת, ברוב הפעמים ונוס נמצאת שם כדי להשאיר את התואר בבית. ומי שתצטרך להיות חזקה מהן, כדי להשתיק אחת ולתמיד את הביקורת נגדה, היא דינארה סאפינה. המדורגת 1 בעולם, שעדיין מחפשת גראנד סלאם בכורה בקריירה, תנסה בשעה טובה להניף גביע גדול שישים קץ לביקורת נגדה ונגד שיטת הדירוג העולמי.

במידה וכאב הראש של סאפינה לא מספיק חזק, אז עכשיו יהיה לה ברקע, פרט למריה שראפובה המתקאמבקת מפציעה, גם את קלייסטרס, שחזרה מפרישתה כאילו לא עברו שנתיים ושעון הזמן נעצר. "אני רק רוצה לשחק וליהנות מכל רגע", אומרת 'קימי', שכבר ניצחה שחקניות טופ 10 בשבועות האחרונים ומי יודע, אולי עוד נראה אותה, שוב, מניפה את הגביע בשבת בעוד שבועיים. ההימור שלנו: סאפינה שוב תקרוס ברגע האמת, סרינה תניף גראנד סלאם 12 בקריירה.
ומה בגזרה הישראלית? רק לפני שנתיים, שחר פאר (63 בעולם), שהיתה אז בשיאה, הגיעה עד לרבע הגמר בניו יורק. עכשיו הישראלית, שנמצאת בירידה מאז, רק רוצה לשרוד כמה שיותר, כדי להחזיר לעצמה את הבטחון שיאפשר לה לשחזר את התוצאות הטובות מפעם. הצעד הראשון בכיוון יהיה מול ההונגרייה אגנס שבאי (32).

בגברים, הנציג היחיד שלנו, דודי סלע (35), זכה להגרלה נוחה בדמות קווין קים (100) המקומי בסיבוב הראשון, אבל בהמשך צפוי להיתקל בסם קוורי, שנמצא בכושר נהדר בחודש האחרון. בזוגות, אנדי רם ומקס מירני, שהפסידו בגמר מונטריאול בתחילת החודש, מקווים בעיקר לעשות צעד גדול ומשמעותי לכיוון הבטחת מקומם במאסטרס של סוף העונה.