לגעת באושר, בקושי

בתוכנית החדשה שלו, מיקי רוזנטל מבטיח לחשוף בפנינו את התשובה לשאלה הנצחית "איך להיות מאושר". בפועל, הוא מספק רק שאלות מעניינות אך מוכרות וקלישאות במקום תשובות

נמרוד דביר פורסם: 01.09.09, 09:23

 

מאז שחר האנושות ניסה האדם לפצח לפצח את סוד האושר. מאפלטון ועד הדאלי לאמה, מג'יזס קרייסט ועד בודהה, המוחות הגדולים של העולם ניסו לספק לבריות הגדרות שונות של האושר, הדרכים להשיגו והאמצעים לשמרו. למעשה, אין צורך להרחיק עד ספרי ההיסטוריה: מדי יום, בשיחות הסלון שלנו, במסדרונות בנייני המשרדים, תוכניות הטלוויזיה שאנחנו צורכים - בכל הוויית חיינו למעשה - הכל נע סביב אותו אושר חמקמק.

 

גם העיתונאי מיקי רוזנטל בין המחפשים, כפי שעולה מתוכניתו החדשה "איך להיות מאושר בשישה שיעורים", שפרקה הראשון שודר אמש (ב') בערוץ 2. רגע אחרי ששקטו (במעט) הדי "שיטת השקשוקה", הוא חוזר אלינו עם תוכנית אגרסיבית הרבה פחות. הפעם הוא לא חוקר את הקשר בין הון ושלטון, אלא מנסה לתקוף סוגיה לא פחות סבוכה – מהו האושר ומה עושה אותנו מאושרים.

 

במשימתו הוא נעזר בפרופסור יורם יובל, פסיכואנליטיקאי שמוכר לציבור הרחב מתוכניתו "שיחת נפש", ויחדיו הם יוצאים למסע אחר האושר בן שישה שיעורים – כסף, קריירה, ילדים, מזל, אהבה ובריאות. הרעיון נשמע מבטיח: החל מהשם המחייב, דרך הטון הדידקטי וההיעזרות באוטוריטה ועד אווירת השיעור והכללים המעשיים, רוזנטל למעשה מתחייב ללמד אותנו להיות מאושרים. אם זה לא שווה התיישבות מול המרקע, אני לא יודע מה כן.

"איך להיות מאושר". עדיף שתתמקד בהון ושילטון (צילום: פיני סילוק)

 

בפועל, קיבלנו סוג של הטעייה, משהו שבוודאי היה מעצבן את רוזנטל עצמו אם הוא לא היה חתום על היצירה. לפי הפרק הראשון שעסק בנושא הכסף, אין פה ממש תורה מסיני שתגרום לצופים להיות מאושרים. מה שמקבלים זה עוד מסמך תיעודי, לא מושקע ביותר ולא חדשני במיוחד, שמציף דיון שכבר דוסקס אין ספור – מה עושה אותנו מאושרים ומה הקשר בין כסף ושמחת חיים.

 

עני וטוב לו? וואו!

הפרק נפתח בדיאלוג די מטופש בין רוזנטל ויובל, שדנים בקשר בין הון ושמחה ומביאים מחקרים מדעיים (למשל, שרוב האנשים היו מוכנים להרוויח פחות, העיקר שזה יותר מחבריהם), אבל נשארים בגבולות השיחה הקלילה, משהו שניתן לשמוע בחוף הים הקרוב למקום מגוריכם.

 

בהמשך יוצא רוזנטל להדגים את טענותיו באמצעות סיפורים אישיים. הוא פוגש את עורך הדין יוסי שגב, אדם עשיר, ומביט בהערצה על ביתו המפואר, היאכטה הנעימה והרכב האימתני שלו. למרות שלא נראה שמר שגב סובל במיוחד, המפגש עמוס קלישאות שאמורות לגרום לנו, האנשים שלא אוחזים בסכום בן שמונה ספרות בחשבון העו"ש, להרגיש טוב עם עצמנו.

 

ביטויים כמו "בדידות מזהרת בלשכת המנכ"ל", "בית סוהר מזהב" ו"אדם עשיר, בודד ולא מאושר" נזרקים לחלל האוויר, כדי להראות לנו שכסף לאו דווקא קונה אושר. כדי לסגור את העניין, שגב מספר על אשתו שנפטרה מסרטן ואומר שהיה מוותר על כל ההון שבעולם כדי להחזירה לחיים.

 

אותו קו ממשיך גם במפגש עם זוג האחים חנן ושרון מור, האחד קרייריסט שעובד מהבוקר עד הערב וחולם על מטוס מנהלים, והשני בחר לסגת מהמירוץ, לרבוץ רוב היום בים ולהקדיש יותר תשומת לב למשפחתו. אז מיהו המאושר? שניהם נראים די מרוצים, ומוכיחים שאושר הוא כנראה עניין של ערכים והשקפה.

 

עצות של עשירים

בסוף הפרק חוזר רוזנטל לפרופסור יובל, שסוף סוף מנסה להגשים את כותרת התוכנית על ידי מתן כללים לחיים מאושרים, הפעם מהזווית הכספית: מעל סכום מסוים כסף לא קונה אושר, אל תגורו ליד אנשים עשירים, תתנדבו, חשבו כל הזמן על כסף כמסוכן לבריאות, תשקיעו בחוויות ולא במוצרים וכו'.

 

רוב האנשים שנאבקים באוברדרפט ישחררו נחירה אל מול הכללים הללו, שנראה שנוסחו בבית מדרשה של שרי אריסון ופחות בסלונים של משפחות שנאבקות למלא את המקרר. הרוח הכללית שעולה מהפרק, שעיקרה הוא שכסף לא קונה אושר ושעדיף להתמקד במטרות רוחניות, נראית קצת מתייפייפת ודיסנית במציאות של ימינו.

 

ועדיין, התוכנית מצליחה להעלות כמה שאלות מסקרנות במהלך הצפייה: כמה כסף צריך כדי להיות מאושרים? האם יש אנשים שלעולם לא יהיו מאושרים, בעוד שאחרים

ישמחו ללא קשר למה שמתחולל בחשבון הבנק שלהם? ועד כמה הלחץ הכלכלי משפיע על האושר האישי שלנו?

 

בהעדר נקיטת עמדה (או כמו שמבטיח שם התוכנית, מתן תשובה לשאלה "איך להיות מאושר"), רוב הסיכויים שאנשים יכנסו וייצאו מהפרק ללא שינוי משמעותי. התוכנית מעלה סוגיות לדיון, ובכך למעשה מצליחה התוכנית להיות רלוונטית, למרות שבמקור היא הבטיחה לנו הרבה, הרבה יותר. עצות מועילות להשגת האושר המיוחל לא תקבלו כאן. כמה נושאים למחשבה, שגם ככה מטרידים אותנו מדי יום – זה דווקא כן.