יש גיל מסוים בחיים, שכשאתה עובר אותו אתה מתחיל לשמוע קולות, לא בחלומות אלא בחיי היומיום. זה יותר דומה לפעמוני חתונה וזה מגיע מהסביבה הקרובה שלך. אנשים שלא שמעת את המילה "חתונה" יוצאת מפיהם, משתמשים בה כאילו היתה "שלום", וכמובן מאמא שלך והמשפחה.
בדרך כלל זה מתחיל אחרי גיל 25. "נו, מה עם חברה?", ואם יש לך חברה, "מתי החתונה?", מה שמדליק את חברה שלך ולך גורם "זפטת שמש" (מה שיגרום לתהליכים בעתיד, שישפיעו על מערכת היחסים שלכם אבל זה כבר סיפור אחר).
בכל מקרה, ההערות האלה תוקפות אותך ובדרך כלל יש לנו גיל בראש בו אנחנו חושבים שנרצה להתמסד, וזה לפעמים מה שאנחנו עונים לאנשים מסביב שדורשים תשובה רצינית. אבל אז הם שואלים: "מה, אתה רוצה להיות אבא זקן?". בואו נעלה את צמד המילים הללו לשולחן הניתוחים: "אבא זקן". מה אבא? איזה אבא? אני עוד ילד ואם כבר התחלנו לחשוב על חתונה בטוח שהמילה "אבא" לא מוכרת לי, ועוד "זקן"!
ואז אתה מתחיל לחשב מתי תתחתן? מתי תביא ילד? (זה לא כמו להביא סוני פלייסטיישן 3) וכשהוא ילך לצבא בן כמה תהיה? אז בקיצור, זה יושב לך בתת מודע וקודח.
כשאני מבקש מחברים אלו להסביר לי בדיוק למה הם מתכוונים כשהם אומרים לי, "אבא זקן" ולמה זה חשוב, אז או שהם מתחילים לגמגם או שאני מקבל הסבר כמו, "אתה צריך שיהיה לך כושר לשחק איתו, לבלות איתו".
בדרך כלל תגובתי היא: תראו אני לא יודע מה איתכם אבל אני לא מתכוון להגיע לגיל שלושים פלוס, ולהיהפך ל"ספפה" שלא זז. אני כן מתכוון להישאר בכושר ובשאיפה לא להשמין, אפילו לא לטפח כרס קטנה. בזמנים אלו הילד שלך צריך אותך "בכושר", כביכול, עד גיל 13 מקסימום, וגם זה בהגזמה בקצב החיים שלהם.
המחשב החליף את רוב הפעילות הגופניות ואת אלו שהוא לא החליף, לך אין מקום בהם בתור האבא, אולי בתור נהג הסעות עד שהילד יוציא רישיון.
מה שמשאיר לך עשר שנים בערך להשתתף בכל הפעילויות וה"סינגוּ'רים" של הילד שלך, לפני שאתה יכול להיות בטטה. אז יהיו מקרים קצת חריגים של גברים שירצו להביא ילד כשהם קרובים לגיל ארבעים שלהם וזה יהיה לגיטימי לגמרי, בהנחה שהם מקטגוריית הגברים הנ"ל.
אז בפעם הבאה שמישהו אומר לי "אבא זקן", שיתכונן לתשובה חדה וכנה שתגרום לו לחשוב פעמיים לפני שהוא פונה אליי.
מוקדש לירון סבן!