גזען אמריקני שירה במרכז יהודי: סליחה, השתניתי

בופורד פורואו יצא לפני 10 שנים למסע ירי באזור לוס אנג'לס, רצח פיליפיני "כי לא היה לבן", ופצע 5 יהודים "כדי לעורר להרוג כמותם". במכתב לעיתון מקומי הוא מביע צער על המעשה, וטוען למהפך: "חיי שנאה - אינם חיים". בסביבת הקורבנות מפקפקים

AP ו-ynet פורסם: 07.09.09, 05:57

גזען אמריקני שרצח לפני עשור עובד דואר ופצע חמישה בני אדם נוספים במסע ירי במרכז של הקהילה היהודית באזור לוס אנג'לס הביע חרטה על מעשיו, ואמר כי הוא אינו מחזיק עוד בהשקפה הגזענית שבה דגל אז.

 

במכתב ששלח לכתב העיתון "לוס אנג'לס דיילי ניוז" הביע היורה, בופורד פורואו, צער על הסבל שגרם לאנשים. פוראו,

שנידון למאסר עולם ללא אפשרות לקבל חנינה, תיאר את עצמו כ"אסיר למופת שהתנזר מפעילות פלילית". הוא כתב כי במרוצת השנים נפטר מהספרים הנאו-נאציים שבהם נהג לעיין, וכי כעת הוא מאמין ש"חיים המבוססים שנאה - אינם חיים".

 

לפני עשר שנים, ב-10 באוגוסט 1999, נכנס פורואו למרכז של הקהילה היהודית בגרנדה הילס, וירה בשלושה ילדים, בנער ובבגיר. בהמשך רצח את עובד הדואר ג'וזף אילטו, מהגר מהפיליפינים. הדברים במכתבו של פורואו, כיום בן 47, הם ההתייחסות הפומבית הנרחבת ביותר שלו לפיגוע הירי מאז ביצע אותו.

 

אחרי מעצרו לפני כעשור הסביר פורואו לחוקרים כי ירה במהגר הפיליפיני משום שהיה עובד פדרלי שאינו לבן, וכי במרכז היהודי תקף כיוון שזהו "צלצול השכמה לאמריקה להרוג יהודים". במכתבו האחרון נשמע כבר אחרת: "הקורבנות בוודאי לעולם לא יסלחו לי, אבל אני באמת מצטער, ומתחרט עמוקות על הכאב שגרמתי".

 

במשפטו בשנת 2001 טען פורואו כי ביצע את הירי משום שהוא לוקה בנפשו. בבית המשפט, שבו התאספו קורבנותיו ובני משפחותיהם, הסביר כי הוא "רוצה לנסות, למרות שזה בלתי אפשרי, להביע את צערי העמוק". עם זאת, קרוב משפחה של אחד הקורבנות אמר בשבוע שעבר כי הוא זוכר שפורואו אמר את הדברים כשחיוך נסוך על פניו, וקרוב משפחה אחר סיפר כי הוא נראה רגוע. השניים הטילו ספק בכנות דבריו של האיש, שלחובתו היסטוריה ארוכה של פעילות במסגרת ארגונים גזעניים.

 

במכתבו לעיתון לא הסביר פורואו מה גרם לשינוי שהתחולל בו לכאורה. את המכתב שלח ככל הנראה אחרי שגורמים רשמיים בכלא סירבו לאפשר לכתב העיתון לראיין אותו במלאת עשר שנים לפיגוע הירי. בכלא נימקו את הסירוב בסיבות ביטחוניות. קורבנות התקיפה, קרוביהם וכן ארגונים יהודיים ואסיתיים הופתעו ממכתבו של האסיר, ורבים מהם הטילו ספק בכנות הצהרותיו, והעלו תהיות בנוגע למניעים שגרמו לו לשלוח אותו.