עכשיו אני: משה אוחיון, הבוס החדש של אשדוד
עם עזיבתו של דוד רביבו, השתלט שחקן הבית על משבצת המנהיג בעיר הנמל ומדבר על הציפיות ("נתנו לי את המפתחות"), על בית"ר (לא קיבלתי דקות") והעונה הצפויה ("רוצים צמרת"). צפו בראיון
"עכשיו אני כי ההוא הלך. עכשיו אני, כי הייתי מוכרח", שרים החברים של נטשה במשפט שמתאים בדיוק למצב בו מצוי משה אוחיון. אחרי שני מחזורים לא רעים מבחינת מ.ס. אשדוד, נראה כי הקבוצה מעיר הנמל יכולה להתגאות בשינוי גישה מבורך ובעיקר במנהיג חדש על כר הדשא - משה אוחיון.
הקפטן הטרי נכנס לנעליו של דוד רביבו, שעזב לפני כחודש להפועל באר שבע, ובינתיים מספק את מה שמצפים ממנו - מנהיגות שקטה, לחימה וניצוץ יצירתי מדי פעם. החלק האחרון אמנם דרוש שיפור, אבל אם תשאלו את אוחיון, גם זה יבוא בהדרגה. מי שנמנה עד לא מזמן באופן קבוע על סגל נבחרת ישראל, חוזר לעצמו אחרי שנה לא קלה ונהנה מתמיכה חסרת תקדים מצד הבוסים שלו.
הנעליים של דוד
"אני יודע שמצפים ממני להרבה", מודה אוחיון בראיון ל-ynet. "השנה יותר מתמיד נתנו לי את המפתחות, אני הקפטן וזה אומר שיש המון אחריות, אבל אני לא מפחד. הייתי קפטן הנבחרת הצעירה, הייתי קפטן בווינטרטור השוייצרית. אני יודע מה עלי לעשות".
רביבו סיים את העונה שעברה עם עשרה שערים ולא פחות מ-13 בישולים ונבחר לאחד משקני השנה ע"י כל כלי התקשורת. אבל מעבר לשורה הסטטיסטית, יותר מהכל, אשדוד היתה תלויה ברגל של רביבו. כל התקפה עברה דרכו ונראה היה שהוא המלך הבלתי מעורער של הקבוצה.
דוד רביבו. כבר לא באשדוד (אלי אלגרט)
עם אוחיון כבעל בית, נראה בוודאי סגנון אחר של משחק מצד אשדוד. "נכון שאני נכנס לנעליים גדולות, דוד נתן הרבה לאשדוד - במיוחד בעונה האחרונה. בשנה שעברה הייתי פחות דומיננטי, חזרתי מבית"ר לא בכושר הטוב שלי, אבל אוכל למלא את החסר בעזרת כולם", טוען אוחיון.
"הרי עוד הרבה לפני הקיץ דיברו על זה שדוד עוזב. היתה גם מחשבה שבסופו של דבר הוא יישאר, אבל יוסי מזרחי כבר אמר שהוא מתחיל להתרגל ליום שהוא כבר לא יהיה פה. לא היתה הכנה מיוחדת, אבל ברור שסגנון המשחק השתנה. אנחנו עושים דברים אחרים".
מי אמר שקל בבית"ר?
אוחיון נאבק על מנת לחזור לכושר במהלך העונה שעברה. דווקא אחרי שהצליח להשאיר את מ.ס. אשדוד בליגה, הפך לשחקן הרכב בנבחרת וקיבל את צ'אנס חייו בקבוצה גדולה, הגיעה טראומת ויסלה קראקוב ועימה המהפכה הגדולה שביצע ארקדי גאידמק בתוך בית"ר ירושלים.
_wa.jpg)
אוחיון במדי בית"ר ירושלים (אלי אלגרט)
שנה אחרי, אוחיון כבר יכול להודות. "חזרתי פחות חד מבית"ר. לא שיחקתי הרבה והיו לכך כל מני סיבות שאני לא אכנס אליהן. מאוד נהניתי בבית"ר וזו היתה אחת החוויות הגדולות שחוויתי. הייתי במועדון מספר 1 בארץ, בקבוצה גדלה עם קהל אדיר שתמך ורצה שאשחק בכל דקה. התחלתי טוב, במשחק הראשון מול סכנין, תחת אותו מאמן שהביא אותי, יצחק שום, פתחתי בהרכב".
"אחר כך, במחזור השני תחת ראובן עטר מול מכבי ת"א, לא ראיתי דקות משחק למרות שחזרתי מהנבחרת אחרי שבישלתי מול שוייץ. במחזור השלישי גם כבשתי את השער הראשון ומאז הדקות הלכו ופחתו. כשהגיעה הזדמנות מאשדוד שמאוד רצתה אותי, החלטתי שצריך להיות במקום שרוצים אותך".
אגב, גם הנבחרת מדגדגת למשה אוחיון. עד היום ניגשים לשחקן אוהדים ושואלים איך זה שדרור קשטן לא זימן אותו לסגל. "זה עוד יגיע", הוא מרגיע, אך בתוכו בוודאי יודע שבטח על פי היכולת במשחק מול לטביה, הוא יכול היה להתחרות בגל אלברמן, בירם כיאל ותמיר כהן, על חולצת ההרכב.
אוחיון באימון הנבחרת עם בן סהר. רוצה לחזור (אלי אלגרט)
"לחזור לאירופה? מי יודע?"
למרות שבזמנו פקפקו לא מעט במעבר שלו לליגה השוויצרית השניה, אוחיון מודע לכך שהתקופה בווינטרטור היא שחישלה אותו והפכה אותו לשחקן טוב יותר. בזכות ההשקעה הבלתי מתפשרת, אליה עוד נחזור בהמשך, הוא גם הפך לחביב האוהדים ולקפטן של הקבוצה בתוך זמן קצר.
"זה קורה הרבה באירופה ששחקנים זרים זוכים להיות קפטנים. מאוד נהניתי בשוויץ, מההשחקנים, האווירה, המאמן ואפילו האימונים עצמם. האמת שלא הייתי חוזר לשום לקבוצה אחרת מלבד אשדוד. רק בזכות אלון חזן שהיה המאמן אז וג'קי בן זקן, הסכמתי לחזור ואני שמח שבסופו של דבר נשארנו בליגה באותה תקופה".
משה אוחיון. הקפטן מתאמן באשדוד (צפריר אביוב)
בשנתיים האחרונות עברתי כמה פעמים מאשדוד לשוייץ, לבית"ר וחזרה ככה שאי אפשר לדעת מה יהיה. אבל כרגע הראש שלי רק באשדוד. תולים בי תקוות, יש המון ציפיות, אני הקפטן של הקבוצה. נעבר לקבוצה אחרת לא נראה לי ריאלי כרגע, אבל אם תבוא קבוצה באירופה? מי יודע? אולי".
מה אומר עבורו תפקיד הקפטן? "אין ספק שזה משנה אותך. זה תפקיד שמשאיר אותך יותר במשחק, זה מדרבן וזה אומר הרבה יותר אחריות. אני אמור לשמש דוגמא כי בתור קפטן כולם מסתכלים על כל מה שאתה עושה, גם לטובה וגם לרעה".
"הדברים הקטנים הם החשובים"
אוחיון מודע לשינוי שמתרחש בקבוצה בכל הקשור לרמת הדריכות והמקצוענות. הבעלים ג'קי בן זקן תיגבר את אנשי הסגל המקצועי ומנסה להכניס סטנדרטים חדשים לקבוצה, כשדוגמא קטנה אפשר היה לראות במשחק האימון מול הפועל ב"ש לפני כשבוע, כשלרגלי השחקנים הוצמד צ'יפ קטן שמגלה כמה ק"מ רץ כל אחד מהם.
ג'קי בן זקן. יוזם שינויים (ראובן שוורץ)
"יש פה שינוי שנעשה וזה ייקח קצת זמן", מודה אוחיון, "אבל שחקנים מפנימים את זה והתפקיד שלי זה לעזור לצוות. יש פה צוות טוב שדואג לכל הדברים הקטנים". ביחד עם שי הולצמן, ששיחק איתו עד לא מזמן וכיום הפך לסוג של מנכ"ל שאחראי לשינוי התפיסה בתוך הקבוצה, צריך אוחיון להסתגל לסטנדרטים החדשים.
אימונים כפולים במרבית ימי השבוע, עבודה תכופה יותר בחדר כושר והרבה עבודה טקטית הם חלק מהשינויים. אנשי הצוות המקצועי מצפים גם לקצת יותר לחימה והשקעה על המגרש ואוחיון דווקא מתלהב. "הדברים הקטנים הם הכי חשובים", הוא טוען. "הקהל אוהב ניצחונות ותוצאות, אבל יותר מכל רוצה ששחקנים ישקיעו ויתנו את הכל".
"האוהדים רוצים לראות שאחרי משחק השחקנים יהיו סחוטים וזה מה שראינו מול בני יהודה והפועל חיפה. אמנם לא היה כדורגל הכי יפה, אבל השגנו נקודות והקהל היה מרוצה. את העונה אני מקווה שנסיים בחלק העליון. זו המטרה ואנחנו לא מתביישים להגיד את זה. זה תלוי בנו השחקנים, אם ניתן את כל מה שיש לנו, נהיה למעלה ללא ספק".