שפרה כותבת טור
לראשונה בחייה תכתוב שפרה קורנפלד טור אישי שיתפרסם ב"לאשה". בראיון מיוחד היא מספרת מה משמעות הכתיבה בחייה, מה עשתה בבית האח הגדול בלי כלי כתיבה או חומרי קריאה ומה היא חושבת על הטור של דנה ספקטור
כשבעיתון "לאשה" הוחלט לבחור בשפרה קורנפלד להתנוסס על שער גיליון ראש השנה החגיגי, היא הפתיעה ושאלה בנימוס אם את הכתבה עליה היא יכולה לכתוב בעצמה.
- אז מה, מאסת בראיונות אישיים?
שפרה צוחקת: "האמת היא שכן. לשמחתי הייתה בלאשה פתיחות רבה לרעיון. שלחתי את הטיוטה הראשונה לכתבה ואז הציעו לי לכתוב טור אישי".
- האם טור אישי היה עבורך חלום?
"כתיבה זה משהו שאני עושה תמיד והיא חלק מההגדרה העצמית שלי. אני מעבדת את הדברים שקורים לי בחיים דרך כתיבה".
- עכשיו העיבוד הפרטי יהפוך להיות נחלת הכלל...
"יש משהו מאוד מפחיד פתאום להפוך את זה למשהו שאניי חולקת עם העולם, אבל אני חושבת שזו החלטה טובה לשנה החדשה: להעיז ולעשות משהו חדש".
דנה ספקטור, מאחורייך
- את קוראת טורים אישיים בעיתונים?
"מגיל מאוד צעיר אני רצה לקרוא את כל הטורים האישיים בכל העיתונים לפני הכתבות. אני אוהבת במיוחד את דנה ספקטור כבר המון שנים ואת רענן שקד אני גם מאוד אוהבת".
- מה צפוי לנו בטור השבועי שלך?
"בחיים אני כותבת תיעוד של מחשבות, רעיונות ודברים שצריכים להמשיך הלאה, אבל מבחינת מה יהיה בטור אני עדיין לא יודעת. בקיצור, תתכוננו להפתעות כי אני בעצמי לא יודעת ולגמרי מתכוונת להפתיע גם את עצמי".
- חוץ מהטור החדש בלאשה, מה את עוד עושה בימים אלה?
"מגישה את "ציפורי לילה" עם קובי אריאלי בגלי צה"ל כותבת כמה פרויקטים שנמצאים בהליכי פיתוח".
- במילים אחרות, כתיבה היא עיסוקך העיקרי.
"אני לא מעזה לדבר על זה בשלב זה אבל בהחלט יש לי רצון ושאיפות לכתוב כתעסוקה מרכזית בחיי, זה משהו שאני מפנטזת עליו".
- יש לך מודל לחיקוי?
"אני יכולה להגיד לך שאחת הנשים שאני רואה כמודל לחיקוי היא האמנית הצרפתיה המבריקה סופי קאל. אני חשה הזדהות איתה ורוצה לחקות כל דבר שהיא אי פעם עשתה כי היא אדם מרתק".
פסיכולוג במקום יומן
לשימוש לאשה בלבד! שפרה קורנפלד לאשה שער פאריז (צילום: אייל נבו)
מי שמכיר את שפרה לא מתפלא לקרוא כמה כתיבה היא משאת נפש עבורה. כבר כילדה היא כתבה יומן אישי והתמידה בכך שנים רבות.
בטור הבכורה שלה ב"לאשה" היא דווקא מתוודה שהיא לא אדם נוסטלגי והיום היא כבר לא מתעדת את המתרחש בחייה, אבל כל זה איננו אומר שהיא הפסיקה לכתוב. ממש לא.
שפרה: "אני ממשיכה לכתוב, כל הזמן, כל החיים. אני פשוט כותבת בצורה אחרת, פחות כרונולוגית ולא במסגרת יומן מסודר. כל מה שקורה בחיי עובר דרך הכתיבה, אבל מה שעשיתי בעבר ביומן אני עושה היום על ספת הפסיכולוג".
- אפרופו פסיכולוג: מה עשית בתקופת "האח הגדול" לשם אסור היה להכניס כלי כתיבה או חומרי קריאה, איך הסתדרת?
"קראתי את כל הרכיבים על קופסת הקורנפלקס, את תופעות הלוואי של כל התרופות בבית וכשקיבלנו באחת המשימות מכונת אספרסו זה היה יום שמח מבחינתי, כי המכונה הגיעה עם חוברת רחבת יריעה...
היה לי קשה בלי כלי כתיבה, וניסיתי להבין למה הפורמט בנוי ככה שאסור להכניס אותם לבית האח הגדול. אני חושבת שכתיבה היא חלק מהיכולת לעבד את מה שקורה לך בזמן אמת. הכתיבה עוזרת לך להיות בן אדם שפוי. יכול להיות שמניעת כתיבה היא חלק מהדרך להביא אנשים למצבים קיצוניים".
כדי להמחיש עד כמה היא קשורה לכתיבה, מספרת שפרה איך באחת המשימות בשלב המתקדם של התכנית קיבלו המתמודדים כלי כתיבה כדי להכין "תכנית אירוח" בהנחייתם: "נתנו לנו בלוק כתיבה ואני במקום כתוב את מה שהייתי אמורה לעשות ישבתי וניסיתי לכתוב כדי להבין מה קורה איתי שם", היא מספרת.
- מה תעני לאלה שיגידו שעשית דרך קיצור ובזכותה קיבלת טור בלאשה?
"עבדתי קשה כדי להגיע למקום שמציעים לי עבודה כזאת. וכן, גם ללכת לריאליטי זו עבודה קשה: זה מעשה שדורש אומץ ולפיכך הוא שווה כמה שנים של עבודה קשה.
אני טירונית של חשיפה וקיבלתי הזדמנות שאני מקווה שאצליח לעשות איתה משהו מעניין. לא הייתי עושה את זה אם לא היה לי מה לומר".
זכרי את פריז
-
הספר ודאי היה מקומי, כי הוא סיפר אותך קצר-קצר, ובעצם ניתק אותך מ"תספורת שפרה" המפורסמת!
שפרה צוחקת מכל הלב: "זה לא כזה קצר, זה רק מסודר ככה. אמרתי שאני לא בחורה נוסטלגית והנה, אני גם לא קשורה לשיער שלי. התספורת הקודמת שלי הייתה קשורה לדמות הציבורית שקוראים לה 'שפרה'. אבל האמת היא שלי זה ממש לא איכפת: כל עוד זה מחמיא ומגניב באותו רגע, אני הולכת על זה".
- איך את מסכמת את חווית הדוגמנות לטובת השער?
"אני חושבת שצריכים להעריך דוגמניות כי הן עובדות קשה. אף אחד לא מוכן להגיד את זה כי הן נראות יפות וכל המקצוע הזה נראה זוהר אבל אחרי שבדקתי והתנסיתי אני אומרת שלא הייתי מתחלפת איתן, כי הופתעתי לגלות שזו עבודה קשה מאוד.
אנשים חושבים שדוגמנית היא סתם בחורה יפה שמצלמים אותה מכל הכיוונים, אבל גיליתי שדוגמנית טובה צריכה הרבה כישורים. הדוגמניות הטובות הן גם שחקניות ומהטיפה שניסיתי (ואני לא אומרת שהייתי טובה!) אני חושבת שצריך להעריך אותן יותר, כמו אצניות מרתון שרצות למרחקים ארוכים".
שפרה בפריז (צילום: אייל נבו)
