ה', פליטה מאריתריאה סיפרה לפעילי אמנסטי ישראל על המסע האישי שלה: "הייתי לבד עם המבריחים שלקחו אותי מאריתריאה לסודן. התחלנו ללכת ברגל בחושך... הם איימו עלי בסכין, ושניים מהם אנסו אותי. בדרך לסיני הייתי בתוך משאית עם עוד 18 איש. המבריחים כיסו את המשאית באוהלים ומעל שמו עץ. כשהגענו לסיני התחילו היריות. נפלתי ונפצעתי בידיים. כולנו הצלחנו לעבור אבל הכדורים פגעו כל כך קרוב אלינו..."
כמו ה', שוהים היום בישראל 18 אלף פליטים ומבקשי מקלט, מרביתם הגיעו מאפריקה שסועת המלחמה ובעבורם המאבק על החיים במעבר הגבול המצרי-ישראלי הוא עוד תחנה במסע התלאות של חייהם. מסע שמתחיל בבית באריתריאה, סודן או קונגו שם מתחוללים רצח המוני, מאסרים מתמשכים, עינויים ורדיפות על רקע דתי ופוליטי, ממשיך לחיי נרדפות ועינויים במצרים, ומסתיים במעצר וחיי עוני ודלות בחסות המלחמה בטרור בישראל.
האלימות הבלתי מרוסנת שמפעילה מצרים נגד מהגרים ומבקשי מקלט החוצים את הגבול עם ישראל היא בחלקה תולדה של הלחץ שמפעילה ישראל על קהיר למנוע את כניסתם. אין עוררין על כך שלמדינת ישראל זכות מלאה להגן על גבולותיה, אך חלה עליה החובה לכבד את אמנת הפליטים הבינלאומית שעליה חתמה, להתנער מדרישתה משלטונות מצרים לפעול בכוח נגד מבקשי המקלט, ויחד עם השלטונות שם - לפעול על מנת להגן על חייהם.
על מנת לשבור את מעגל האימה הזה, כולם חייבים לקבל אחריות. העולם חייב להתערב ולעצור את הזוועות המתחוללות באפריקה, המצרים מחוייבים להפסיק את ההרג בגבולות המדינה וישראל מחוייבת לנהוג בהתאם לחובתה ההיסטורית, המוסרית והחוקית ולספק להם מקלט הוגן וזכויות שיבטיחו את קיומם בכבוד.
החוק הבינלאומי מטיל על ישראל חובה לקיים תהליך מהיר ושקוף של קביעת הזכאות למקלט, בעוד שבפועל תהליך זה עורך חודשים ושנים ארוכות. באותה העת מאות מבקשי מקלט, ובהם עשרות קטינים, כלואים לתקופות זמן ממושכות, חרף העובדה כי מחקר משווה של נציבות האו"ם לפליטים קובע כי אין כלל צורך במעצרם במהלך בדיקת זכאותם למקלט שכזה. המספר הרב של המקרים והימנעות שירות בתי הסוהר ומשרד הפנים מחשיפת הנתונים אודות מספר הכלואים ומשך הכליאה, יש בהם בכדי לערער את אמון הציבור בטוהר המידות של מקבלי ההחלטות בעניין.
בימים אלו מונחת על שולחנה של הכנסת הצעת החוק למניעת הסתננות. הצעת החוק כופרת בעקרון אי-ההחזרה, הקובע כי אין לגרש מבקש מקלט למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה, ומתירה את גירושם של מבקשי המקלט אל מעבר לגבול ללא הליך הוגן.
נוהג זה מעמיד את מבקשי המקלט בסכנת חיים ממשית ומיידית. על הכנסת להסיר הצעת חוק זו מעל שולחנה ולפעול בהתאם לחוק ההומניטארי הבינלאומי.
לכל אחד ואחת מאיתנו הכוח והחובה להתאגד ולהפעיל לחץ על מקבליההחלטות, על מנת להבטיח כי מבקשי המקלט ייהנו מהזכות לחיים, חופש וקיום בכבוד. לא ניתן עוד לנהוג כחרשים אל מול זעקתם של הנורים בגבולות, של המעונים ברחובות, של הנרדפים במדבריות. זעקתם מתעצמת ככל ששתיקתנו מתמשכת.
איתי אפשטיין, מנכ"ל בפועל, אמנסטי אינטרנשיונל סניף ישראל