הספירה לאחור החלה: לאחר יותר משש שנים בלי רב ראשי מכהן בירושלים ובעיצומה של סאגה פוליטית ומשפטית סביב הבחירות בבירה, מסמן שר הדתות יעקב מרגי את ל' בחשוון, הוא ה-17 בנובמבר, כתאריך הבחירות – כך נודע ל-ynet. זוהי הפעם הראשונה מאז החל המשרד לקדם את המהלך שבה נוקב השר במועד משוער לבחירה, וההערכה היא כי ההחלטה תאיץ את התהליך ותאלץ כמה רבנים להכריע בקרוב האם להגיש מועמדות לתפקיד.
ביום חמישי בחר משרד הדתות את רשימת 24 גבאי בתי הכנסת מירושלים שיהיו חברים בגוף הבוחר את רבני העיר. ראש העירייה ניר ברקת, התומך במינוי רב ציוני, נעדר מהישיבה, ולפיכך רוב הגבאים שנבחרו מזוהים עם הציבור החרדי. גם בגוף הבוחר כולו, המונה עוד 18 נציגי עירייה ושישה נציגים של שר הדתות, מובטח כעת רוב חרדי, ומרגי יבקש לקיים את הבחירות בעוד כחודשיים, עם פרסום השמות ברשומות.
בציונות הדתית הביעו מורת רוח מבחירת נציגי בתי הכנסת, אותה יזם יועץ השר אבנר עמר, ומכנים אותה "מחטף". יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים, עו"ד אילן קמינצקי, פנה במכתב לשר הפנים אלי ישי ולשר הדתות יעקב מרגי, והזהיר כי "במידה ולא יחול שינוי מהותי בהרכב בתי הכנסת הבוחרים את רב העיר, בכוונתנו לעתור לבג"ץ בעניין זה בימים הקרובים".
"מרבית הציבור החרדי בירושלים אינו מכיר במוסד הרבנות ולא נזקק לשירותיו, וכך למשל רוב רובו של הציבור החרדי בירושלים אינו סומך על הכשרי הרבנות הראשית ונסמך על הכשרים שאינם ממלכתיים", קבע קמינצקי. הוא טען כי "רב העיר מחויב להכיר במוסדות המדינה ועליו לתת מענה לציבור הנזקק לשירותיו, קרי - הציבור הציוני".
על מינוי חברי הגוף הבוחר בסוף השבוע כתב: "מסיבות תמוהות ביותר, מרבית בתי הכנסת שנבחרו אינם נמנים על בתי כנסת המזוהים עם הציבור הציוני שאמור לקבל את שירותיו של רב העיר ירושלים. התנהלות זו מעלה חשש כי בחירת הגוף הבוחר נעשתה מתוך משיקולים זרים ושאינם ענייניים הפוגעת בערכי המדינה כמדינה דמוקרטית הדוגלת במנהל תקין ובהגינות שלטונית. לאור האמור לעיל אנו דורשים לשנות את הרכב הגוף הבוחר את רב העיר ירושלים באופן שרובם של בתי הכנסת בגוף הבוחר יהיו שייכים לזרם הדתי ציוני".
גם תנועת נאמני תורה ועבודה פנתה בעניין לשר הדתות וליו"ר הוועדה לבחירת הרבנים בירושלים. במכתב ששיגר אליהם בא כוח התנועה, עו"ד ד"ר אביעד הכהן, הוא תוהה: "האמנם נבחרו בתי הכנסת שישלחו נציגים לגוף הבוחר? מה שמותיהם ובאיזה הליך נבחרו? מי היה הגוף שבחר בתי כנסת אלה? אם הייתה זו ועדת הבחירות, נא צרפו את ההזמנה לישיבת הוועדה ואת פרוטוקול הישיבה. מהם הקריטריונים שעל פיהם נבחרו בתי הכנסת הנזכרים?".
הכהן טוען כי כבר הצביע בעבר על פגמים שנפלו לכאורה בהליך הבחירה אך לא נענה. "הנכם מתבקשים לעצור לאלתר כל פעולה נוספת הכרוכה בבחירות לרבנות העיר ירושלים", דרש, "עד אם תהיה שקיפות מלאה של שלביו השונים, ועד יקבלו מרשיי תשובות לכל בהשאלות ששאלו, במכתב זה ובמכתביי הקודמים".
מלשכת השר מרגי נמסר בתגובה כי הוועדה שהקים לבחירת הרבנים הראשיים בבירה נהגה בשקיפות ובממלכתיות, נצמדה לייעוץ המשפטי שקיבלה ובעניינים רבים החמירה על עצמה יותר משנדרש ממנה - זאת כדי למנוע כל ספק או מראית עין לגבי כשרות ההליך. "כשמדובר במאות בתי כנסת שרק 24 מהם נבחרים – תמיד יהיו הרבה מאוד מאוכזבים, אבל אין כאן כל עילה לעתירה לבג"ץ".
בבורסת השמות המוזכרים כמועמדים לרבנות ירושלים צפויים בימים הקרובים עליות שערים. באגף האשכנזי נסחרו בה עד היום הרב יצחק דוד גרוסמן - רבה של מגדל העמק, הרב משה חיים לאו - רב בנתניה ובנו של הרב הראשי לשעבר, הרב יוסף אפרתי - "נאמן ביתו" של המנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יעקב שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב, הרב אליהו שלזינגר - רב שכונת גילה, הרב אברהם יפה שלזינגר -רב בשוויץ-ז'נבה, ומועמד הציונות הדתית הרב אריה שטרן - ראש מכון הלכה ברורה. המועמד הספרדי היחיד נכון לעכשיו הוא הרב יצחק יוסף - ראש ישיבת חזון עובדיה ובנו של הרב עובדיה יוסף.