"רוצה נכדים מבני ההומו ומבן זוגו"

כשבנה הבכור של ניצה היה בן 20 היא דפקה יום אחד על דלת חדרו ופשוט שאלה: "אתה הומו?" היא העדיפה להוציא אותו בעצמה מהארון, מאשר לחיות תחת "עננה מעיקה". היום, כל מה שהיא רוצה זה נכדים, ממנו ומבן זוגו

"אני רוצה להיות סבתא", אומרת בישירות ניצה סקאל אמא של מושיק (33), חבר בקהילה ההומו לסבית. "יש לי כבר נכדה אחת מבתי ובעלה. עכשיו אני רוצה דור המשך גם מהבן שלי ההומו ומבן זוגו".

 

ניצה מתנדבת כבר שנים בעמותת תהל"ה (תמיכה להורים של לסביות, הומוסקסואלים, בי וטרנס) ומנחה קבוצות הורים של הקהילה, הורים שלומדים להתמודד עם העובדה שילדיהם הומואים או לסביות. היא מלווה כמבוגר את קבוצת הנוער איגי, עונה לקו הקשב הטלפוני ומבשלת בהתנדבות בבית דרור, המהווה בית לילדי הקהילה שלא יכולים להתגורר בבית הוריהם.

 

בייבי בום בקהילה

"זה פול טיים ג'וב", היא מודה, אבל יש לה זמן גם למשפחה ולעבודה והיא רוצה, כבר אמרנו, עוד נכדים. ביום שבת התקיים יום העיון השנתי של עמותת תהל"ה, שעמד השנה בסימן ה"בייבי-בום" העובר על הקהילה. בפאנל המרכזי עלו סוגיות סביב הורות הומו-לסבית ותפקידי הסבא-סבתא במשפחות חד מיניות.

 

כשמושיק סיפר לניצה שהוא הומו היא התוודעה לראשונה ל "עולם הזה" כפי שהיא מספרת היום בגילוי לב. מושיק הוא בנה הבכור ויש לה עוד שלושה ילדים צעירים ממנו. כשהיה בן 20 לערך, אחרי שהתחבטה הרבה זמן בינה ובין עצמה ועם בעלה, החליטה פשוט לדפוק על דלת חדרו ולשאול אותו באופן ישיר.

 

"בעלי ואני תמיד הרגשנו אבל אף פעם לא העזנו לשאול", היא מודה. לפני כ-13 שנה אזרה, כאמור, אומץ. "לא יכולתי לסבול את אי הוודאות. חשבנו שעדיף לדעת מאשר לחיות תחת עננה מעיקה". היא פתחה את דלת חדרו ולמעשה הוציאה את הבן שלה מהארון: "יש לי משהו לשאול אותך", היא חייכה, "אתה הומו?"

 

מושיק, היא נזכרת, חייך אליה בחזרה "מאוזן לאוזן" ואמר: "כן".

 

ידעתי, היא משחזרת, שאני לא יכולה לקחת אוויר. אני חייבת לשאול ולקבל תשובה. למען האמת, אני לא זוכרת אם חיבקתי אותו, אבל אני זוכרת שמיד ביקשתי ממנו עזרה. "שאלתי אותו מה הוא יכול להסביר לי ומאיפה אני יכולה להשיג מידע".

 

לקבל אותו בכל כיוון שיבחר

ניצה הגיבה כמו שכל בן או בת היו רוצים שהוריהם יגיבו בשעה שכזו. גם היום היא מנסה להסביר להורים ששמעו לראשונה מילדיהם או גילו בדרך מקרה, ש"הם לא צריכים להיכנס לארון מיד כשהבן או הבת שלהם יוצאים ממנו". זה מה שקורה למי שבוחר להתעלם, לא לדעת, להסתיר או להחביא. "אני החלטתי שאני לא אחיה בסוד או בשקר. לא רצתי לספר לכולם, אבל לאט לאט שיתפנו את שאר בני המשפחה. בהתחלה את שני האחים של מושיק ובהמשך גם את האח הצעיר ביותר במשפחה. אחר כך את הדודים ובסוף אפילו את סבתא", מספרת ניצה.

 

מושיק, היא משחזרת, "העמיד אותי על מקומי": "אמא זה שלי, זה לא שלך. אני ההומו", הוא אמר. "ואני ידעתי שאני צריכה לקבל אותו בכל כיוון שיבחר, לתת לו כלים ולתמוך בו".

 

היום, היא יודעת מניסיונה, זה תהליך שאף פעם לא נגמר. "במובן הזה תהל"ה מאוד עוזרת כי אתה מרגיש בחברת שווים", היא מוסיפה. "הילדים זקוקים לנו, לביטחון שאנחנו מעניקים להם ולאישור שלנו, בכל גיל בכל בחירה, גם לגבי הרצון להורות, ואולי במיוחד. התפקיד של סבא וסבתא אינו שונה במשפחה של גייז או במשפחה סטרייטית. הרי כולם צריכים אהבה ותמיכה, אבל אני חושבת שהתפקיד שלנו משמעותי יותר עבור הבן שלי ובן זוגו בקבלה ובלגיטמציה שאנחנו מעניקים לתהליך".

 

"ילד אחד זה לא מספיק"

על נכדים ניצה אומרת: "מבחינתי זה שלב לגיטימי. מושיק חי עם בן זוגו כבר 8 שנים. למה שלא יהיה המשך לילד המוכשר והמקסים שלי?"

 

אם מישהו שואל אז יש לה שלל נימוקים: אנחנו לא נצחיים, היא אומרת. צריך לבנות משפחה ו"ילד אחד זה לא מספיק. צריך גם להביא לו אח או אחות". אל תחכו, היא מזהירה את מי שמתלבט. "עכשיו זה זמן טוב. הרי לא תזכו בפיס".

 

ביחס לזוגות סטרייטים, היא חושבת שזוגות חד מיניים זקוקים ליותר דירבון מצד הסבא-סבתא לעתיד: "יש מי שיגיד שמספיק שהילד שלו חי במסגרת משפחתית חריגה ושזה לא הוגן עבור הנכדים לעתיד שיהיו דור נוסף של חריגים, אבל אני אומרת שעם הזמן יש יותר פתיחות, יש כל מיני סוגים של משפחות, אז למה אלה ולא אלה? ומה שנראה מורכב היום הרי לא יראה קל יותר בעוד שנתיים", היא מזהירה את מי שדוחה את ההחלטה.

 

ניצה מודעת לכך שיש מי שחושש איך להציג את הנכד ואיך להסביר שהילד שלו חי עם בן זוג. "תהליך היציאה מהארון אף פעם לא נגמר ואני מאמינה שאם אנחנו נתמוך בילדים שלנו ונעזור להם להגשים את החלומות שלהם, נשנה לא רק את החיים שלהם, אלא נשפיע באופן חברתי על ההתקבלות של משפחות נוספות למעגל".

 

זו הסיבה שהיא לא מתביישת לעודד את בנה ובן זוגו לעשות צעדים ראשונים לקראת הגדלת המשפחה. "אני מאמינה שלזוגות חד מיניים כדאי להביא ילדים בהורות משותפת עם שותף או שותפה מבני המין השני. אני הייתי רוצה המשכיות גנטית של הילד המקסים והמוכשר שלי. לא הייתי רוצה שיפנה לאימוץ והייתי רוצה שהוא יוכל להתחלק בגידול הילדים שלו לא רק עם בן זוגו, אלא עם הורה נוסף. הרי לשניהם יש קריירה". היא מבטיחה לתרום גם כמה שעות שמרטפות, היא מוסיפה.

 

"מושיק", היא מגלה. "אמר לי פעם משהו מאוד יפה: 'אנחנו כזוג הומואים נביא ילד מתוך חשיבה מאוד עמוקה ולא עם הזרם. אנחנו נדרשים להרבה יותר בחינה של הרעיון והמימוש שלו' ולכן אני מרגישה שהתמיכה שלי והגיבוי חשובים כאן במיוחד", היא מסבירה. "הרי הילד הוא לא קוריוז או מי שנושא את דגל המאבק או את כרטיס הכניסה החברתי. הוא תוצאה של זוגיות טובה והתחייבות לחיים.

 

"סבים וסבתות לעתיד, הורים של גייז, נדרשים לחבק ולאמץ את ילדיהם מחדש כדי לעזור להם לקבל החלטה מושכלת ולאפשר להם להתקדם בתהליך כחלק מקבלת הזוגיות והמשפחה שלהם".

 

• לתמיכה, עזרה וייעוץ בנושא ניתן לפנות לעמותת תהל"ה באתר או בקו החם: 09-8855822.