אני מודה - כחולת מתוקים חשוכת מרפא, אני פשוט הרוסה על צימעס. מתוך הכרה ברורה בתכונותיו הלא במיוחד ידידותיות לבריאות, אני גוזרת על עצמי איפוק סטואי. כל השנה, כמעט. עד שזה מגיע לראש השנה. עכשיו זה סמלי, זה מסורתי וזה מותר. וזה ממש גזור עלי.
בעצם, לא מצאתי שום הסבר טוב יותר מהמתיקות המשתלחת להיותו של הצימעס מאכל סמלי לראש השנה. אחד ההסברים שזכורים לי הוא צבעו הכתום העז של הגזר, המזכיר עושר ושפע במשמעות הבסיסית ביותר שלו - זהב. בתלמוד נזכרים מאכלי ראש השנה הסמליים בשמותיהם הארמיים ויש האומרים ש"קרא" משמעותו דלעת, קישוא או גזר. ושמעתי גם הסברים מלומדים הנוגעים לאופייה האטימולוגי של המילה "גזר": "ייקרע רוע גזר דיננו" (המתייחס לקרא או קרע וגם לגזר). ביידיש, גזר הוא מעהרען, מילה המזכירה את המילה שמשמעותה "הרבה" באותה שפה גלותית. ולכן אפשר לברך "יהי רצון שירבו זכויותינו".
אין להפחית בכמות השמן שבמתכון – תאמינו לי שכבר עשיתי הנחה משמעותית, בהשוואה לכמויות שהוזרמו לצימעס המסורתי שבישלו אצלנו בבית. אבל אפשר בהחלט להוסיף שמן, אם רוצים. אותו דבר בעניין הסוכר. ושיהיה ברור: זה לא מתכון בריאות. הערכים התזונתיים המבורכים שבגזר החי כמעט ונעלמים בתהליך הבישול, שגם בו אסור לקצר: למעשה, מה שיותר זמן על להבה קטנה - ותוך השגחה מתמדת שלא יישרף - רק מטיבים עמו.
בעניין הזמן - סיר לחץ יכול לחסוך בעיקר בשלב הראשון של ריכוך הגזר. מבשלים 20 דקות בלחץ ואחר כך יש להמשיך ולבשל בסיר לא מכוסה, כדי לאפשר לכל הנוזלים להתאדות. התוצאה הסופית צריכה להיות מטבעות גזר רכות מאוד, טובלות בשמן וכמעט מקורמלות בסוכר.
ועוד הערה חשובה: מקילו גזר, שממלא בהתחלה סיר בינוני, לא נותר הרבה בתום הבישול, אז תביאו את זה בחשבון. מזל שצימעס אוכלים בכמויות קטנות. כמו את כל הדברים הטובים. שתהיה שנה טובה ומתוקה.
אם רוצים צימעס עם צימוקים או שזיפים, פשוט מוסיפים לגזר באמצע הבישול 200 גרם צימוקים או שזיפים שחורים מיובשים (או גם וגם)
המרכיבים (ל-6 מנות):
1 ק"ג גזר1/4 כוס שמן (רצוי קנולה)
2 כפות סוכר
מעט מלח
אופן ההכנה: